ראשית לאליהוא
[לא שכחתי את רי"מ היבנר אבל צריך לגוון. לא?]
א.[מסתבר שהטעות היא בגין מהד' ירושלים. דילוג של ק' שנים מצינו כבר אצל פותח האשכול]
כמדומה כי בשנת תרי"ב יצא רק חלקו הראשון של החיבור (עד פרק כב) ואח"ז בשנת תרי"ד נדפס בשלמותו כולל הוספות ותיקונים לחלק הראשון. [כ"ז ע"פ המבוא למהד' זכרון אהרן. במפעל הביבליוגרפיה רשום דברים אחרים וצ"ע]
ב. דברי לבנוני על המהדורה הגרועה ביותר אין בהם כדי להמעיט בכוחו הרב של הרד"ל כבקי בחדרי תורה וחיקור סודותיה חלילה. אולם מה לעשות שמצנזר אכזר אשר לא ישא פנים נטפל למהדורתו וחיסר ממנה קטעים רבים ולכן הלומד במהדורה זו יצא שכרו בהפסדו.
אציין כאן מספר מקומות נוספים בהם נגעה יד הצנזורה: השמטה בסוף פ"ל על דרכיה של מלכות ישמאל (ע"ז יצא קצפו של וייס וראו בהמשך);
ריש פל"ה במהד' ונציה דורשים את הפסוק 'טוב ארך אפים מגבה רוח' על יעקב ועשיו. במהד' הרד"ל הושמט החלק הדורש את עשיו לגנאי (במהד' היגר קטע זה [שאמור כזכור להיות בפל"ד] נדחה לפרק שלאחריו ויל"ע ואכ"מ)
בראש פל"ח הושמט הקטע המודגש: 'ועוד שקלל את חרבם בלשון יונית, שנ' כלי חמס מכרותיהם' (במהד' ז"א נוסף אח"ז קטע המוכיח שחרב נקראת מכרות)
שם בסוף הפרק הושמט חלק נכבד מהתיאור של החרמת הכותים (מן הסתם מפאת קפידת המלכות על החרם)
השמטות ממין אלו מצויות מאד לצערנו וגם הקורא בספר כקורא בקפה יוכל להבחין בהם. וראו רשימה אצל ר"ר מרגליות. ארשת ב עמ' 351 מס' 869
במהד' זכרון אהרן החזירו עטרה ליושנה והוסיפו השמטות אלו (בלא לסמן שאינם במהד' רד"ל) אולם את פירושו של הרד"ל לקטעים אלו לא הוסיפו וחבל.
ג-ד. יש להבהיר מעט את ענין המקורות להוספות שהיו לפני מהדירי ז"א. ראשית הם מציינים שהיה לפניהם כת"י של רד"ל ולא התעסקו עמו כי לדעתם הוא ממהדו"ק שלו. וע"כ מעיר אליהוא בצדק שגם אם נקבל ככלל את דעתם הרי שלכה"פ היה להם להשתמש בו בקטעים שהוסרו מפי' הרד"ל שלפנינו.
חוץ מזה הם מציינים שהיה לפניהם טופס של פרד"א מהד' רד"ל ובו הוספות שלדעת פרופ' שפיגל הועתקו מהעותק האישי של הרד"ל. הוספות אלו הם רק על המבוא והחלק הראשון של החיבור (עד פכ"ב) והם מקבילות ברובם להוספות שהדפיס ר"ש לוריא בהדפסה השניה והמלאה של הרד"ל (תרי"ד). לדבריהם בהוספות שבכת"י יש כמה קטעים חדשים, בעיקר הוספות על המבואות.
העיר אליהוא שברהיטתו לא מצא כאלו. אציין שאני מצאתי אחת: במבוא שם האחד אליעזר אות א' (עמ' י' במהד' ז"א. דף ה' ב במהד' ורשה) נוספה הגהה הפותחת במילים 'דע כי בעל' (אגב ראו שם דוגמה נוספת לטעות אופיינית שלהם: מישהו מכיר ספר מנורת המאיר...)
[הגה זו שונה במעט מחברותיה כי הסוֹגַר שבראשה מודגש. סברתי בתחילה כי זה מורה על הוספה שהעותק הנ"ל אולם מצאתי שגם ההגה במבוא הנ"ל באות ה (ז"א עמ' יג. ורשה דף ו ג) הפותחת במילים 'ואפשר ש' הלכות' סומנה בסוֹגַר מודגש וצ"ע]
ה. אם צדקה ביקורתו של וייס אם או איני יודע, ואיני מופנה לדרוש בפירקא כעת. אולם מש"כ אליהוא להוכיח כי לחינם האשים וייס את הרד"ל בהשמטות מכוונות שהרי לא השמיט ממהדורתו את דברי הפרד"א על שמות נשותיו של ישמעאל, אף שמזה הוכיח מהרצ"ח את איחור הפרד"א, שגה ברואה. כי המהרצ"ח לא עסק כלל בפרד"א אלא בתרגום המיוחס ליב"ע ואיחר זמנו לימות המוסלמים מכיון שמוזכרים בו שמות נשותיו של מוחמד. וע"כ טען הרד"ל (פ"ל אות נח. ומש"כ אות עד. נמשכתי אחרי מש"כ הרד"ל במבוא ותשו"ח לאליהוא שהעמידני על אמת) שאין מזה ראיה ואפשר שמוחמד קרא לבתו ע"פ המדרש.
אבל וייס מצא באותו פרק רמז אחר לבקיאותו של מחבר הפרד"א במנהגי המוסלמים. וכך איתא שם: 'רבי ישמעאל אומר חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים [...] ויגדרו פרוצות חומות בית המקדש ויבנו בניין בהיכל' וייס סבור כי זה מוכיח שמחבר הפרד"א ראה את שעשו המוסלמים בהר הבית ולדעתו הרד"ל גם הבין כך וע"כ העדיף להשמיט את הקטע ממנו מוכח איחרו של הפרד"א.
מי שיש בידו להליץ יושר על הרד"ל בזה, אומן גדול יקרא ושכר הרבה יטול.
[איני מוצא מקום להשיב לטענות כלליות וודאי מרגע שכתב אליהוא על וייס 'כדרכו כסל למו' העמיקו גיהינום לוייס ויצא עשן מקברו]
ו. אציג הדברים לפני הקוראים ולהם משפט הבחירה. 'כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, תני ר' זעירא אומר אין העץ האמור כאן אלא זה הגפן אם אינן כורתין עץ ערלתו כל פירותיו שהוא עושה עוללות קטופים ולא טובים למראה ונפסל יינן על גבי המזבח, וכשכורתין את עץ ערלתו כל פירות שהוא עושה טובים למראה ונבחר יינם להקריב על גבי המזבח' (פרד"א פכ"ח. המודגש חסר במהד' רד"ל)
מאמר זה מעלה ב' תהיות. האחת. איסור ערלה נאמר בכל העצים ולאו דווקא בגפן. ושניה. אין היתר לאיסור זה בכריתת העץ כמובן.
על הקושיא הראשונה עמד הרד"ל (אות כח) וניסה ליישבה אולם בשניה לא השגיח כלל.
וייס סבור כי בחר להשמיטה ולהעלימה מפני הקוראים מחמת זרותה. אולם לדעתי אפשר והמצנזר שתלש קטע שלם המופיע מיד לאח"ז, נטל כדי קליפה גם מלפניו וצ"ע.
ז. על כוונת הדברי יציב. מכיון שלא ירדתי לסוף כוונתו איני יודע מה לדון בו ואגישו לפני החכמים:
הדב"י מביא שם באות י' את דברי הפרד"א בפי"ד העוסק בקללות שנתקללה חוה וכותב הדב"י 'ושם בהגהות דשמה לא החשיבו רק ראשה מכוסה כאבל' ואח"כ באות יב כותב הדב"י 'ומצאתי בפדר"א דפוס ווילנא תקצ"ט ודפוס ווארשא תרל"ט, ראשה מכוסה כאבל ואינה מגלת אותו אלא מזנות, ושבק להך מגדלות כלילית ואינה מגלה אלא בלילה. והנה החמיר הפדר"א לומר שרק מזנות הולכות פרוע הראש. ובהגהות שמה ערבבו הדברים כדרכם' וכוונתו ככה"נ להוציא מממהד' רד"ל שבה כתוב רק ראשה מכוסה כאבל בלא ההמשך של ואינה מגלה. וחסרון זה הפריע לדב"י שהוציא מהפרד"א שאף בלילה אסורה לגלות ראשה ודלא כמוכח מלש' הקללות שבגמ' בעירובין ובאדר"נ. וע"כ סברתי שכוונתו לרד"ל הכותב שם (אות לד) שראשה מכוסה כאבל היינו כאותו שאמרו בעירובין ובאדר"נ עטופה כאבל. וזה קצת לא כמש"כ הוא.
אולם צדק אליהוא שכעי"ז איתא גם בפירוש בית הגדול לפרד"א (אות יז) (וילנה תקצ"ח; ורשה תרלו; שם ד"ס תרל"ט) וגם בפירוש רז"ו שבספר מדרש תנאים (וילנה תקצ"ט) וקשה לדעת למי מהם התכוון הדב"י.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
[רפים.איני חבר מן המניין בבית המשפט לענייני תוארים וכינויים. אולם כיון שלרגלו של רד"ל נתכנסו כאן אעתיק מ"ש ר"ש לוריא בקשר לר"ש בובר (או כפי שהוא קורא לו 'הרה"ג האדיר החכם הכולל כו' מו"ה שלמה באבער נ"י')
לדעתו לו היה הרד"ל חי זמנו של בובר 'היה מכתת רגליו לעמברערג [עיר מגורי בובר. א'] לברכו פנים ולהודות לו על טוב חסדו לכל בית ישראל' (תולדות הרד"ל הגהה אות י)]
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בתוך עיוני ברד"ל מצאתי טעות מגוחכת נוספת שנפלה במהד' ז"א: בהצעת המו"ל בראש הספר (מהד' ז"א עמ' 19) כתוב 'פקדתו חזקה עלי שלא להוסיף לו עטרות המוארים' וצ"ל כמובן התוארים.
תוקן על ידי אלייעזר ב- 25/11/2009 14:31:14
