תגידו האם לימודים לתואר ונישואים(בשנה הראשונה ללימודים) זה אפשרי בכיף?או שהבעל יוצא מסכן מזה?וזה מתכון לזוגיות רופפת?
נשלח ב-16/5/2008 16:20
לא כדאי מהמון סיבות!
נשלח ב-16/5/2008 16:23
מסכימה עם חכמה. תחשבי גם על הילדים שיהיו בע"ה וישלחו לבייביסיטר כי אמא לומדת
נשלח ב-16/5/2008 16:40
מרינה, כדאי ומומלץ! אם רוצים אז זה הזמן כי עוד שנה שנתיים כבר זה לא יהיה לעניין להתחיל ללמוד.. ככה בהתחלה, שנה ראשונה- זה לא נורא. אמנם צריך להשקיע בלימודים וחשוב ביותר להשקיע בזוגיות אבל אלה הם החיים.....ומה שאת דורשת מעצמך תשקיעי- זה שווה כי זה יקדם אותך לטווח ארוך....... יש הרבה שמתחתנות בשנה ראשונה/ שניה של התואר ושורדות יופי תלימודים. תלמדי תלמדי- אני איתך!
נשלח ב-16/5/2008 16:42
תמי, אפשר לומר את זה גם אם אמא עובדת. אבל מה לעשות ואמא צכה לדאוג לעתיד ילדיה ולפרנסת משפחתה........?? והיום הפעוטון/משפחתון עד ארבע....... ומרינה תהיה אמא מינימום שנה לאחר תחילת הלימודים.........אז זה לא כ"כ נורא
נשלח ב-16/5/2008 16:43
האמת היא שגם אם יש בזה קשיים, לפעמים אין ברירה...
נשלח ב-16/5/2008 18:49
אומרים ששנה ראשונה צריך וחייב להיות כמה שיותר בבית וביחד. לימודים זה לא נראה לי בעיה כי אפשר לסדר שהם יהיו בבוקר ואם לא צריך לעבוד בנוסף זה בסדר גמור!
נשלח ב-17/5/2008 20:21
בס"ד
אכן זה לא תמיד מתאים ולא נוח,
אבל לפעמים אין ברירה, אם לא שנה ראשונה אז מתי כן?
בהתחלה זה הזוגיות ואח"כ הילדים, אח"כ עבר זמן וכבר אין חשק, ואח"כ....
נשלח ב-17/5/2008 22:42
אז אתם איתי
נשלח ב-18/5/2008 00:08
לא הבהרתי את שאלתי כפי שרציתי...
אוקי אז ככה אני רוצה לדעת אם לעשות הפסקת שידוכים או לקחת ריזיקה של נישואים תוך כדי לימודים מצד אחד אני מתה להתחתן..וגם יש ענין של פספוס השידוך אם אין סיבה מספקת
מצד שני הלמודים דורשים המון זמן לחץ ועצבים ואני לא רוצה למסכן את בעלי לעתיד וגם תצמי כמובן זה הרי חיים זוגיים
נשלח ב-18/5/2008 00:16
לא הייתי ממליצה לך להפסיק שידוכים.........אני לא לוקחת תסיכון של הפיספוס על הגב שלי...
אבל אני במקומך הייתי מתחילה לימודים ונכנסת חזק לענינים כך שהשידוכים באופן טבעי פחות יעסיקו אותך, ובשנה שניה הייתי יוצאת לשידוכים ואם הייתי מסדרת לי תחיים הייתי מזמנת את בעלי לקראת אמצע שנה שלישית ומתחתנת בחופשה......................
אבל מה שבטוח בחיים אל תהיי בלחץ להתחתן- בסוף תתחתני ותתחרטי על הלחץ...... מה שכן, הלחץ לא מועיל ולא יעיל בעת בחירת הבן זוג. ואם תשימי לב זה לא את שבלחץ(או שכן..) אלא החברה מלחיצה......... קחי תחיים באיזי, יש לך עוד שנייייייייייייייים לחיות עם בן זוג, תנצלי את חיי הרווקות..
נשלח ב-18/5/2008 00:25
אני כבר התחלתי לימודים,אני לקראת סוף שנה ראשונה..למה החלטת שאני רוצה להתחתן מלחץ חברתי?אני לא אומר שהחברה לא משפיעה כאילו ברור שיש קצת לחץ של גיל בחברה החרדית אבל פסדר אני כולה בת 19
הגורם העיקרי לרצון שלי זה לא החברה אלא רצון טבעי לבן זוג לחיים (לו רק היה אפשר חבר אבל מה לעשות זה לא אופציה מבחינתי)
תוקן על ידי מרינהקבישר ב- 18/05/2008 0:35:36
נשלח ב-18/5/2008 00:35
לא החלטתי אמרתי או שכך או שכך......שימי לב.
אמרתי את דעתי בענין אין לי מה להוסיף. ההחלטה בידך כמובן
נשלח ב-18/5/2008 01:19
אשתי הסתדרה יופי כאשר היא חיפשה 3 שנים ובמצית השניה של הסמסטר האחרון מצאה בעל. את השנה הראשונה של הנישואין היא העבירה בסטאז'.
אני החלטתי באיזה שלב להשקיע יותר בלימודים ולהפסיק להקדיש זמן לפגישות עד שאסיים תואר ראשון. לא עבר שבוע מההחלטה ודרך שדכנית (שהיתה אשתו של מרצה שלמדתי אצלו), הוצע לי שידוך (שהסכמתי לשמוע כי בגלל האישיות של המציעה) ומאז הכל היסטוריה.
דרך אגב, המשכתי ללמוד באופן פחות אינטנסיבי אבל עשיתי זאת, על אף שבדיעבד אשתי כמעט ולא פרנסה לאחר הנישואין.
אם את בלימודים, מוטב שתחליטי שאת יכולה להיות בררנית ולהיפגש רק עם מי שיאפשר לך לסיים את הלימודים בנחת. עם הזמן הדרישות יקטנו כי תהיי לקראת סוף הלימודים.
תוקן על ידי שרפ ב- 18/05/2008 1:19:35
נשלח ב-18/5/2008 01:44
אנשים עושים תוך כדי נישואים מליון דברים, אין שום סיבה בעולם שלימודים יפריעו לנישואים ולהפך, אם את מתחילה אם שיקולי נישואין וילדים אז כדאי לדעתי שתדחי את הלימודים לאזור גיל 40+ ואז תבדקי אם זה לא מפריעה לנכדים....
בקיצור תמיד יש משהו שיעכב, לדעתי כמה שיותר מוקדם טוב יותר, במיוחד שזה רק ספקולציה הרי יתכן ם מצב שלא תלמדי כדי שלא יפריע לנישואים אבל תמצאי את השידוך רק בעו 3 שנים ואז מה עשית?
נשלח ב-18/5/2008 01:51
אם בחורה מתחילה ללמוד מייד בסיום יב' אין שום סיבה שלא תחכה לשנה
האחרונה בלימודים או לסיום הלימודים בכלל.
נישואין ולימודים הם שני דברים שדורשים המון המון התייחסות והשקעה, ואין עניין כי האחד
יבוא על חשבון השני אם אפשר למנוע זאת מלכתחילה.
אישית, היתה לי אחות שנישאה בתחילת לימודיה יחסית,
עם הלידה היתה צריכה להגיש פרוייקט מפלצתי (ואני בכלל לא מדברת על כל המבחנים והעבודות),
כשיש לה תינוק פיצפון שדורש המון המון המון (יעידו אימהות לתינוקות קטנים) ובכלל הבעל והזוגיות
שגם כן זקוקים להמון יחס והשקעה.
יצא לי לדבר עם כמה בחורות שהתארסו-נישאו עם לימודים בסמינר (שזה קל יותר ממכללות ואוניברסיטאות), והן לא !!!! המליצו כלל לעשות את אותה 'טעות'.
