פניני הרמ"מ שולזינגר

אם תכתוב בחיפוש את המילים 'אדרבה ראיה', ותגדיר במאגרים את נו"ב מהדורה תנינא  - דומני שתראה כמה רעיונות מעניינים למה שאתה מחפש.

אני זוכר את התשובה, וכמעט בטוח שזו לא גמרא מפורשת אלא תוספות מפורש (אך ברור שהנו"ב מתייחס אליו שם כאל סמכות מכרעת). ואמנם, הנו"ב אומר משהו כמו: אכן התוספות הזה נגדי, ופשוט שכחתי, אך בוא ואראה לך שאני צודק למרות זאת.

אם זה עדיין מעניין אותך - למרות שזה תוספות ולא גמרא - אנא ציין, ואלך לחפש.

(ובסוגריים אעיר כי הכותרת מטעה, שכן נושא האשכול איננו הרמ"מ שולזינגר אלא תשובת הנו"ב; ובכלל, אילולא היית מימוני כבר מזמן היית זוכה לגערה מאת העורך, שהיה מזדרז להעביר את הודעתך לאשכול המשאלות הזכור לטוב... אבל מבחינתי זה בסדר גמורי).

תוקן על ידי אידך_גיסא ב- 18/05/2008 0:31:39

אולי תחפש לפי המלים 'שכתבתי' או 'נו"ב'/'נודע ביהודה'.

א. שמא נתחלף לו בשו"ת חת"ס חלק ב' (יו"ד) סימן צ"ד.

אבל גם לי זכור במעורפל משהו בנוב"י עם איזה תוספות שקשור לויכוח על הגט שנמסר בעל כרחה על ידי שליח.

תודה לכל המשיבים.

א. לאבליף - עשיתי חיפוש כדבריך ומצאתי 20 תשובות (מרחק של 2 בין "אדרבה" ל"ראיה"). יש שם באמת הפיכה של קושיה לראיה על ידי פרשנות, אבל אין שם את החלק הראשון של הסיפור, כלומר הודאת הנו"ב שהדברים נעלמו ממנו ועכשו הוא מחדש את הפירוש שהופך קושיה לראיה.

ב. לאידך, אשמח על החיפוש, אך קודם ראה מה שאביא בסוף בשם צלצח, אולי זו התשובה שעליה אתה חושב.

אני כהרגלי מבדיל הבדלה חמורה בין גמרא לבין תוס', אבל יתכן ואולי מסתבר שאצל הנו"ב זה היה כעין אותו דבר, לפחות במידה כזו שאפשר להביא תוס' לראיה או לקושיה ולכתוב שזו גמרא, או, מה שיותר עדין, להסתמך על מהלך של התוס' בגמרא כדי לומר שזו קושיה בגמרא.

אני הייתי מקפיד על הניסוח וכותב כי יש ראיה או קושיה לפי המהלך של תוס', אבל יתכן שהם לא הקפידו על זה. וצריך לברר היטב מדוע. האם לא היו רגישים לנושא, או שקיבלו את דברי התוס' ביתר החשבה ממני (וזה עלול להיות ביקורת עלי). מה שמעורר דיון מעניין מאד הוא כיצד התייחסו לכך שיש מהלכים שונים בסוגיה, כגון רש"י ותוס', ולפעמים יותר ממהלך אחד בתוס'. האם זה שקושיה או הוכחה נאמרים לפי מהלך אחד של תוס' אינו חולשה. נניח שפוסק כותב דבריו לא לכו"ע (=לא לפי כל השיטות הפרשניות), האם זה חסרון. ומדוע.

התלבטתי אכן אם להביא את השאלה בתור אשכול עצמאי, והכרעתי שכן (כשאני מנצל את הותק שלי...) מתוך השיקול שהדברים אכן משקפים את גישתו של הרמ"מ שולזינגר, והוא ראוי לאשכול. גם אם יקח קצת זמן עד שיבואו לעיין בגישתו בין כנושא עצמאי, בין כמגלם את הגישה הליטאית בת זמננו. אשכולות לא בורחים ויבוא מישהו שזה יעניין אותו, ללא ספק. (ולי עצמי יש דברים לכתוב על שיטתו אלא שהם ביקורתיים מדי).

ג. מנהשורה (ברוך הבא אל הפורום)

חיפשתי לפי הצעתך אבל יש כמה מאות ציטוטים כאלו. זה יותר מדי עבורי לבדוק.

ד. שנרב, אבדוק עוד מעט מה שהצעת.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

צלצח ענה לי לשאלתי בפורום סמוך וכתב:

במקום לברר האם הסיפור נכון, היה על הרממ"ש לברר את המקור בנוב"י ולהציע את הדברים כהוייתם ולא להסתפק בצל"ש נוסח "גאונות מבהילה"..

עכ"ז, כנראה שעצם הסיפור אינו מופרך, והוא התכוון למהדו"ת יו"ד קמ, יעו"ש.

ומקום נוסף בו מודה הנוב"י על דבר שנעלם ממנו, ומיישבו עפ"י דרכו - מהדו"ק אה"ע עג.

***
אני מעתיק תשובתי:

צלצח

תודה רבה!

א. איני יודע מדוע הרממש לא בדק. ואולי בדק ולא מצא? ומסתבר שאז טרם עמד לרשותו פרוייקט השות (ושמא הוא מחרים את המחשב?)

. לא מסתבר לי שהכיר את הנושא והחליט לא להתייחס אליו, כי בדרך כלל הוא מאריך לבאר דברים, ותכונה טובה מובהקת שיש לו, הריהי שהוא יודע להסביר דברים מורכבים בצורה פשוטה וברורה.

ב. חיפשתי במקורות שלך ולא מצאתי.

ביו"ד קמ אין בכלל חזרה ותשובה על השאלה.

באה"ע עג יש את הדבר הבא:

שו"ת נודע ביהודה מהדורה קמא - אבן העזר סימן עג

ובגוף הדבר לכאורה יפה הקשה ותשובתו דרום מעלתו דחוק כאשר כתב בעצמו וכאשר מסרו לי מכתבו דרום מעלתו מדי עברי בשוק קראתיו והיה תמוה בעיני איך נעלם ממני דבר זה שהיא תשובה מיניה וביה. ואף כי ידוע לרום מעלתו גודל הטרדות אשר עלינו בירידים הללו מ"מ קמתי פעם אחת לראש אשמורות ועיינתי היטב והנה כל דברי נכונים וישרים ותמהני על החכם הכולל הגאון הזה אשר לבו כלב האריה ועינו כעין הבדולח מדוע לא שם עינא פקיחא לסוף דברי שם.

אבל הקושיה היא מדברי תוס'.

אבל בדוחק אפשר לומר שלזה כיוון הרב אברמסקי. וידוע שאצל האחרונים גמרא ותוס' הם היינו הך פעמים רבות, ובוודאי שלא היה עולה על דעתם חלקם לדרג ולומר "זו גמרא" ו"זה פירוש התוס'" ואפשר אחרת. (מה שאין כן הנו"ב עצמו).

ועדיין אני זקוק למודעי.


****

והנה, צלצח ואידך גיסא שניהם מכוונים כנראה לאותו מקור. ואכן בלשון הנו"ב והרמ"מ שולזינג קושיה מתוס' היא קושיה מגמרא.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

טעות בפורום.

*--{cps..0}*

מיימוני

לא כ"כ הבנתי את שאלותיך בקשר למהלכים בגמ' לפי שיטות שונות ואשמח אם תבהיר דבריך

זה נראה פשוט שגם אם יש מחלוקת בסוגיא מסוימת, אין ענין להעמיס עליה ענינים שונים שגם בזה יש המחלוקת. אלא צריך לחפש במה נקודת המחלוקת ובכל השאר לומר שלא חולקים.

עברתי תשובה אחר תשובה בנו"ב ח"ב ולא מצאתי. אם כי יתכן ש'פספסתי'.

לרב שולזינגר לא מתאים לא לדעת דבר כזה. עם כל הביקורת שיש עליו, הוא ת"ח גדול מאד ובקי גם בספרי אחרונים.

צריך לשאול אותו (לא אני, אני פוחד משבט לשונו) ואם לא תהיה לו תשובה, כנראה ההסבר שלנו יהיה שבספור זה נקט כאמרה החסידית על ספורי הבעש"ט: צריך להאמין שזה היה יכול לקרות...

מה שכן, זו תהיה קושי' דידיה אדידיה: בספר 'שלמי שרה' (לזכר חותנתו, בת הרב חיים יעקב הלפרין, מקים זכרון מאיר) הוא מביע את חרון אפו על ההסבר המיוחס לגר"א בדבר 'מעוט שיחה' והוספה מהחזו"א על כך. הדברים האלה מובאים ע"י ר' חיים קנייבסקי בספרו 'ארחות יושר', ולדעת הרב שולזינגר החזו"א לא אמר כדבר הזה, והספור בשם הגר"א לא מוסמך ואין להאמינו.

(לגר"א מיוחס שאמר: 'מעוט שיחה' הוא בדוקא ולא שלא ישיח בכלל. ובשם החזו"א ששאלוהו: מה הגדר? ואמר שאם מדבר 10 דק' כבר צריך להיות אכפת)

והרב מימוני
עין אור"ח מהדורה תנינא שאלה נג ואולי גם נד. ושערי סיפורים לא ננעלו.
בכבוד הראוי
ובשרות טובות

תוקן על ידי חלמישצור ב- 18/05/2008 18:48:51

הרב מימוני
שוב מצאתי יותר קרוב לסיפור אבן העזר מהדורה תניניא סימן ס'
בשו"ט.

מיימוני
מש''כ:
<ומסתבר שאז טרם עמד לרשותו פרוייקט השות (ושמא הוא מחרים את המחשב?)>

בספר פניני הרש''ם (על ר' סימוניק =הר' שמעון משה דיסקין)

מובא מכתב ששלח המחבר (=רממ"ש) לרש''ם, ובו הוא תוקף אותו על כך שהיה נוהג לכתוב חדו''ת בסטענסיל (=מכונת כתיבה)
בטענה שלא כך ראינו אצל רבותינו וכדו'

אז מסתמא הוא מחרים את המחשב

(וצ''ע אם הוא עצמו כתב בעט כדורי או בנוצה)

ישנה סיבה נוספת שדוקא הרב שולזינגר יחרים את המחשב: המחשב מחליף אותו בתחום בו הוא מתבלט- הלא הוא תחום הבקיאות והזכרון. שוחחתי פעם עם אדם שבקי בכל התורה, שולט בכל הספרים התורניים שיצאו אי פעם ויודע לשלוף על אתר איפה כתוב דבר זה ומי מדבר על זה, והזכרתי כבדרך אגב את העובדה שכיום ניתן למצוא דברים על ידי המחשב. בתגובה אמר לי אותו אדם 'וורט' נחמד שאני משתף אותו עם באי הפורום:

בתוספתא (אינני זוכר בדיוק היכן, אבל בשביל זה יש מחשב...) נאמר ש'עם הארץ, אימת שבת עליו'. [הכוונה שם שבשבת עם הארץ אינו חשוד לשקר]. נשאלת השאלה:מדוע מפחד עם הארץ משבת? מה היא עשתה לו? והתשובה היא- שבכל השבוע לא יודעים שהוא עם הארץ, כי יש לו מחשב. בשבת רואים שהוא עם הארץ.

מזה למדתי את היחס שיש לאנשים כאלו למחשב, ואכן זה דבר די טבעי, כדוגמת 'אומן מתקנא בבני אומנותו'. בפרט שהמחשב הרבה יותר חזק בתחום.
 

_________________