עשני... אני מאוד מבינה אותך.
זה קורה שהחיים פשוט על pause.. אם אין עבודה, לימודים וסתם דברים לעשות.. אז יש יותר מידי זמן לחשוב על מה שאין לנו עכשיו בחיים. כשאני במצב כזה אני מנסה לחשוב על כל הדברים שכן יש לי ושאין לאחרים. (זה עוזר, לפעמים).
נשלח ב-18/5/2008 22:29
ואתה באמת ובתמים חושב שאנשים ישבו לפרק את הרגשות שלהם עד דק לפי איזה ספר? זה גורם לרגשות שלך להראות מכניים כאלו, כמו של רובוט...
נשלח ב-18/5/2008 22:37
בס"ד
כשאין שאיפה כשאין לאן להתקדם אז לא נעים.
ברם נפש האדם שואפת אחר הצלחות אחר התקדמות
וכשאין מאלו היא נעשית עייפה לא רוצה לא יכולה.
כשאין מטרה כשאין חלומות.
הלב מרגיש ריק מרגיש לא שייך.
הפיתרונות הקלים הם לחפש ריגושים...
לראות סרטים לטייל טיולים, אך אלו
רק ריגושים, הם לא מגשימים רצונות והחלטות.
סה"כ ממלאים את הנפש הריקה במעט תוכן ואשליה.
וכשהנפש מתמלאת מאותם ריגושים המכה חוזרת
כואבת היא כפליים, כאילו אומרת למה שיקרת עלי...
למה נתת לי סמי מרץ המספקים לשעות מספר...
אז מגיעה הנפילה, לא הדמוי נפילה אלא זאת האמיתית
אשר לא מוכנה לקבל עזרה אמיתית שמא היא עוד אשליה ריגושית.
משם הדרך למטה מהירה.
השיעמום, חיים ללא מטרה, ללא חלומות, ללא רצונות, הם הסרטן האמיתי של הנפש
חולי הסרטן שהצילחו לצאת ממחלה קשה זו אמרו,
התקווה לחיים טובים יותר, להגשמת חלומות הם אלו שהחזיקו וניצחו את המחלה.
תתחילו לחלום,
תתחילו לקוות,
תתחילו לרצות,
תעמדו על עקרונת.
תהפכו את חייהם למטרה מהלכת, לפתע תרגישו מן חיים חדשים זורמים בעוריקכם.
אולי דם כחול ואפילו דם אדום אך בוודאי דם עם מטרה רצון ותקווה.
שלכם באהבה רבה, שימי.
נשלח ב-18/5/2008 22:39
וואו, שימי! עשני, את רואה?! אני כל הזמן אומרת לה שאם יש לך מטרה ושאיפה בחיים הכל הולך טוב... הנה, עוד אסמכתא...
נשלח ב-18/5/2008 23:08
אסיק ואטרקטיבי כתבתם דברים יפים ונכונים.
תמי- לאיזה סוג של מטרות את מתכוונת? הרי יש לי מטרות בחיים אני לא חיה את הרגע למען ההווה..
נשלח ב-19/5/2008 00:44
בס"ד
תודה עשני...
רק חשוב לי לדעת שאת מתכוונת ליישם חלק מן הדברים אם לא את כולם.
שלא ישאר מזה טקטסט יפה ללא מטרה ולאחריה תוצאה.
נשלח ב-19/5/2008 07:20
אהמ. שוב- אני לא כ"כ מבינה לאיזה סוג של מטרות אתה מתכוון. לקדש שם ה' בעולם?! אולי תוכל לשתף אותי במטרות שלך בחיים או כל אחד אחר שישתף אותי ואני יוכל להבין על מה מדובר. הרי בגדול יש לי שאיפות אני לא מתכננת להשאר בת 21 סטודנטית נצחית..
(בכל אופן תכתבו הרבה אני אחזור רק בלילה (מצאתי לעשצמי תעסוקה נון סטופ אחרי שאתמול חישבתי להשתגע) אבל תכתבו. בוקר טוב ויום מוצלח לכולם.)
תוקן על ידי עשניכרצונו ב- 19/05/2008 7:21:06
נשלח ב-19/5/2008 16:43
'עשני', ח"ח על האומץ לפרוק בעיה שכזו מעל הלב!. זוהי בעיה שלצערי גם אני נתקל בה (ואני מכיר גם בחורים אחרים שלוקים בה). אצלי ה'דאון' הזה מופיע בעיקר בשבתות וכדו' שבהן אין לי תעסוקה... אכן במהלך ימות השבוע, הלימודים, העבודה, סדר היום העמוס משכיח מאיתנו את הבדידות, לא כך פעמים שבהם השיעמום מביא לידי מרה שחורה... לי נראה - כי תופעה זו טבעית לאופי מאוד מסויים של אנשים (תחרותיים, פרפקציוניסטים), אני אישית בכזה מצב עושה התעמלות (מוכח מדעית כמועיל...) מוזיקה, ומנסה לחשוב על דברים טובים יותר (כמו, חצי הכוס המלאה...). בהצלחה!.
נשלח ב-19/5/2008 23:00
רציונל- תודה על ההבנה זה ממש מקל עליי לדעת שאני לא לבד בעניין המתסכל הזה. אתה צודק זה באמת מתגבר בשבתות. וכמו שאמרתי- כשיש זמן לא לעשות כלום.
באמת היה היום יום משגע!מ 6 עד עכשיו. חזרתי לעצמי=) פשוט אשתדל להמנע מחוסר תעסוקה ואקווה שמקרים כאלה שלא תלויים בי לא יקרו לעיתים קרובות.. תודה על התמיכה לכולם=)
נשלח ב-20/5/2008 03:46
בס"ד
בהצלחה, עשני.
נשלח ב-20/5/2008 12:39
אני יכולה להזדהות איתך ברגעי הבדידות וחוסר הסיפוק העצמי שמתלווה לרגעים האלו.
חולי נפש ?? בהחלט שלא! זה תיאור של רגע של חולשה נפשית. הכי חשוב מה אנחנועושים עם המחשבות האלו ברגע שאחרי.
האם משפחה תפתור לנו את זה?? מעניין מהיגיבו הנשואים שביננו. אני חושבת שזה תחושות שצפות אצל אנשים עם רצון להתקדם ולהשיגיותר, וזה מהווה גם תמריץ כלשהו להמשך.
נשלח ב-20/5/2008 13:15
בס"ד
ברור!
נשלח ב-20/5/2008 20:52
השאלה מה תעשי כשבמשפחה יקרו דברים לא מתוכננים,
כל מקרה ברור שעשיה גבוהה תקטין את המקרים האלו אבל לא בטוח שזה חכם, נראה לי שעדיף שתכיני לך מראש תעסוקות רגועות יותר שישאירו קצת מקום לדיכדוך.
ותמיד את יכולה להתעודד שזה אומר אליך שאת מובילה, חזקה, שולטת, ומתקדמת.
נשלח ב-20/5/2008 20:56
אני לא מבינה, אם יש תופעה מסוימת שחוזרת ונשנית, למה לא לטפל בזה אחת ולתמיד?? הולכים לאיש/אשת מקצוע בתחום הפסיכולוגיה ולא סוחבים בעיות לתוך החיים....
