חברים יקרים,

יעל קיבלתי את עצתך וקניתי היום 2 ספרים לשעת מצוקה.
זה לא כל כך בעיה של דברים לא מתוכננים אלא פשוט להיות לבד בלי שום צורך לעשות כלום זה מדכא! בגלל זה אני חושבת שאולי כשמקימים משפחה- ולהורים אף פעם אין זמן לנשום- אז אלי זה נעלם..
קוטבית- השאלה היא האם זה בעיה של המון אנשים או באמת שזה דבר חריג.. כמה הגיבו לי גם בפרטי שהם מרגישים את אותו הדבר.. אז זה נורמלי? אם כן לא צריך ללכת לטיפול בשביל זה.( וגם אני חושבת שאם אלך לטיפול העובדה הזו לא תוסיף לי רוגע שאני בסדר לגמרי...)

תנסי להעסיק את עצמך, אולי ספרים יעזרו.
אין לי פיתרון אחר.

את לא סטודנטית? אם כך - איך יש לך זמן פנוי?
אולי תלכי לעבוד קצת?

עשני יקרה,
אני בהחלט יכולה להזדהות איתך, כולנו עוברים בחיים רגעי "שפל", וכל אחד חווה אותם בצורה כזאת או אחרת. החיים הם לא קוו ישר, הם כמו מוניטור-דינמיים, מוניטור שמראה קו ישר מסמן מוות..
אני לא מכנה את התקופות האלה בתור שפל, כיוון שדווקא מתןך הכאב מגיעה הצמיחה כמו שהזכיר אקטרקטיבי, יש תובנות מסויימות שרק כשהייתי למטה יכולתי להגיע אליהם, כיוון שהסתכלתי על הדברים ממקום אחר, גיליתי בעצמי רבדים נוספים, המסקנות והתובנות המשיכו ללות אותי גם כשהצלחתי להרים ראש ולעלות מעלה..

פשוט תתכופפי, תני לגל לעבור, ואז תרימי ראש ותמשיכי הלאה עם כוחות מחודשים..

כשתהיי בידיעה ש'גם זה יעבור' זה יעבור מהר יותר..

_________________

"ערכו האמיתי של אדם נמדד על פי הרמה שבה הצליח להשתחרר מהאני שלו."

אתגרית- תודה על הההזדהות. זה לא משמ תקופות זה ממש שעות אפילו. זה עובר מהר כשאני מתחילה שוב להיות עסוקה.. אני לא מגלה בעצמי שום רבדים בשעות האלה. רבדים רעים רק.. אולי כי אני ביקורתית כלפי עצמי אבל זה לא ממש ישתנה אם אני אתחיל לחשוב "מה טוב בי"- אני יודעת מה אבל זה לא כזה אכפת לי כי את זה כבר יש לי. שלא נדבר על תחושה של מין צביעות כזו על מה שאני משדרת כלפי חוץ ועל "שעות דיכאון כאלה" שאת לא מבינה מאיפה זה בא..
זה באמת נכון ואני תמיד חושבת שהכל זה ממש זמני אבל זה גם קצת מדכא כי "בשביל מה להתאמץ" אם הכל נגמר במילא? בקיצור- אני הגעתי ממזמן למסקנה שאסור לי לחשוב יותר מידי כי זה תמיד מוביל למחשבות מוזורות ורעות על "למה בכלל עושים דברים" או "מה החשיבות של דברים" וזה מאוד מתסכל.

עשני, תכווני תמחשבות לחיוביות.... תחשוב טוב- יהיה טוב!

עשני
ברוכה הבאה לעולם הרווקות
כל רווק/ה יש לו מחשבות מכל מיני סוגים
שהתרופה היחידה היא הנישואים

תוקן על ידי af ב- 22/05/2008 18:58:17

אף, בלי הכללות מיותרות....על האף הטורח שבעניין-מומלץ שתקראי בעיון מה שעשני כתבה..

מחשבות אל מדכאים עם כלי נשק,
מחשבות הופכים עם מחשבות טובות נגדיות,

המחשבה לכשעצמה יתכן והיא טובה לתהליך ההתבגרות של האדם, אבל עדיין באיזה שהוא שלב הם צריכים להפתר,

תחשבי טוב יהיה טוב

"מחשבות אל מדכאים עם כלי נשק,
מחשבות הופכים עם מחשבות טובות נגדיות,"
 בחור, לא הצלחתי לקרוא את שני השורות האלו.... מה כתוב פה?
ומה הקשר בין מחשבה לפיתרון?
יש מחשבות שונות ויש כאלו שצריך ליישב אותם.....או לכוונן אותם כדי שלא יבלבלו..

קוטבית

מחשבות לא מדכאים עם נשק,
את המחשבות מהפכים עם מחשבות טובות באותו המשקל,

<מכירים את המושג "מהפכים"?>
כעת זה ברור?!

לדוגמא: חושך לא מגרשים עם מקלות

תוקן על ידי בחור_מעם ב- 25/05/2008 0:26:12

אוקי בחור, תודה שלא כתבת נכון.... איך אני אמורה להבין תשגיאות כתיב שלך?
ומסכימה עם הגישה כלפי המחשבות..

מודה :)

מודה ועוזב......