ברכת הלבנה

יהושעאליהו

<"פגם הלבנה נוצר ביום הרביעי לבריאה, חווה נוצרה רק ביום השישי, ובו ביום התרחש החטא הנורא.
איך אפשר להאשים את האשה בדבר שקרה טרם שהיא בכלל נוצרה? פגם הלבנה נוצר ביום הרביעי לבריאה, חווה נוצרה רק ביום השישי, ובו ביום התרחש החטא הנורא">

אלמלא לא זכו ישראל להקביל פני אביהם בשבמים פעם אחת בחודש, דיים
אמר אבי: הלכך צריך למימרא מעומד.

שמעתי בשם ר' יידל קולדצקי זצ"ל
למה "הלכך.."?
ותירץ שלכאורה קידוש/ברכת לבנה הוא/היא ברכת הנהנין, וממילא צריך לאומרה בישיבה.
מחדש התנא דבי ר' ישמעאל שזה מעשה מצווה "קבלת פני אביהם שבשמים", אומר אביי שא"כ  צריך לאומרה מעומד כדין ברכת השבח.

ועדין קשה, מאי שנא מאמירת ק"ש?


נ.ב.
הח"מ נמנע בדרך כלל מלהעניק תחושת חשיבות לווארטים....

ואם בענין ברכת הלבנה עסקינן
שמא יודע אי מי מחכמי הפורום הסבר בדברי שות הרשבא שאין לברכה בשבת
משום יציאה חוץ לתחום?
מדרש פליאה ממש!!!

חרפת
אולי לא ראית את לשון שו"ת הרשב"א בפנים, הרי הוא עצמו תמה על הטעם הנ"ל.

שו"ת הרשב"א חלק ד סימן מח

'ברכת הלבנה' או 'קידוש לבנה'

לכאורה ישנם שלושה מימדים בענין ברכת הלבנה:

א.המימד ההלכתי- הרואה לבנה בחידושה מברך ברכה שתיקנו חכמים. גידרה לכאורה הוא ברכת הראיה וחייבים בה נשים כאנשים.
ב.מלבד זאת יש בברכה מימד של הקבלת פני השכינה. יש לכך השלכות הלכתיות כמו לאמרה מעומד ועוד.
ג. בספרים נמצא כי יש בכך גם מימד של מצוה- כנראה לאור מימד ב'. למימד זה בלבד יש לכך גדרים של מצוה כמו לפטור נשים ממנו.

_________________

כדבריך מבואר לכאורה בגמ' סנהדרין מב. דאמרי': "האי נשי דידן נמי מברכי".

גדרה כברכת הראיה, כך נראה ברמב"ם, לפי ההקשר בה מביא את ברכת הלבנה. ולפי"ז אין סבה לפטור נשים, לכאורה.

המ"א ראה את הגמ' בסנהדרין ונדחק להסבירה אחרת.

עי' מהרש"א שם ולפי דבריו אין שום הבדל עקרוני בין גברים לנשים. (ובא' המפרשים המודפסים בסוף התלמוד, האריך שם וצ"ע בדבריו)

אלא שאם סומא חייב בברכה זו, כמבואר ברש"ל ופר"ח, על כרחנו נאמר שאין זו ברכת ראיה רגילה, ומכאן הדרך לפטור את הנשים קצרצרה.