שאלה מקצועית. (דופק ולחץ דם)

הגעתי למקרה של חולשה/בלבול/חשש חיי אדם וכו'.

החולה נראה כמו אדם שמחפש עם מי לדבר, גם זו מצווה גדולה כמובן, מלבד זה שאי אפשר לדעת מתי באמת יהיה מקרה אמיתי.  המקרה הסתיים בביטול, אבל כמה דברים מחייבים מבחינתי התייחסות.

לחץ הדם שלו היה 150/50 (בשתי הידיים). היינו הפער בין הסיסטולי לדיאסטולי היה 100 מ"מ כאשר הסטנדרט הוא 30-60.
אני זוכר מקרה שהייתי בו והפאראמדיק אמר לחולה, "הלחץ דם שלך בסדר" כשהוא היה 180/80. כנראה שזה היה מקרה ספיציפי, כי הוא קרא ברישומים ואני לא, וזה לא היה פאראמדיק שיענה כמו בן אדם.

השאלה היא:

א. מה הסיבה הגורמת לפערים גבוהים בהפרשי הלחצים?
ב. האם ההפרשים הגבוהים אינם מחייבים התייחסות?

בנוסף, היה לו דופק 50.

האדם לא שומע טוב, עונה לא לעניין, ואי אפשר לקחת ממנו שום אינפורמציה, לדעת מה מצבו הבסיסי. שיחת טלפון עם המטפלת שלו העלתה כי הוא הפסיק לקחת את הכדורים שלו, הניתנו לו בגלל "פירפורים". בשלב מסויים של הבנה הוא הודיע חד משמעית שהוא לא הולך לבית חולים, והשכן שלו הזמין אמבולנס. את האמבולנס ביטלה ה'מטבית' שלו, שלא הייתה במקום, והודיעה שהיא בדרך.

הדבר היחיד שסמכתי עליו שאוכל ללכת היה שהאמבולנס התעכב כ-3/4 שעה!!! ואני שהיתי שם עוד כרבע שעה, והוא היה יציב אבל בקשר לשאר הפרטים, הייתי שמח לקבל הבהרות. 

תודה.
 

מציל.
לפי הפרטים שכתבת אני מסיק שיצא לי להגיע במשמרת לכתובת עליה אתה מדבר באחד מימות השבוע בשעת ליל מאוחרת.
בכדי לחבור אל החולה נדרשה מעורבות של מ"י וצוות כיבוי אש.
כשנכנסו לדירה הבן אדם היה באמצע שינה וכנ"ל לא שומע טוב ולא מתקשר.
עמד שם כונן עם מירס והשמיע לכוננים ולצוות שהיו במקום דיווח מלא ומפורט שקיבל באישי מכונן אחר שמכיר את האיש (ככה"נ מביקורים קודמים) על הרקע ומצבו של האיש.
נפעמתי!
זאת נקראת מסירות! זה נקרא דאגה לחולה! זה נקרא סיוע לצוות שנמצא במקום!
כל הכבוד!!!