התירוץ של הרב רונצקי לא ברור לאדם פשוט כמוני, שלא מבין פלפולים. עיקר השאלה היא האם מותר לטנק של חב"ד להגיע עם סופגניות בחנוכה שחל להיות בשבת כדי לעודד את רוח הלוחמים?
שמעתי אותו היום בתכנית דת בקול ישראל. ובאמת לא הבנתי מה הוא אמר. הוא הסכים להשיב חלקית בלי להכנס לדיון במקורות. רק אמר שהרב חלק מהפלוגה למרות שהוא לא לוחם בפועל.
מה הבעיה שהרב ימתין כמה שעות וייסע במוצ"ש, הרי אם זו הקפצה למקרה חרום, הוא בודאי לא נדרש להיות שם בשעות הראשונות.
נשלח ב-21/5/2008 00:53
ייד,
*נישט אזוי* כבר ציטט למעלה את פסקו של הגרש"ז, אודות החיוב להביא לחיילים חולצות כדי לרומם את רוחם בקרב.
נשלח ב-21/5/2008 01:00
קשה לי להאמין לפסק של הרב אוירבך, ולפיכך חיפשתי בגוגל - ומצאתי - את הטקסט הבא:
הרב רא"ם שאל על רכב שהביא מדים בשבת, אם מותר להשתמש בו בגלל איסור
תחומין והוצאה מרשות לרשות. הגרש"ז כעס ואמר: "חייל במלחמה שהבגדים שלו
מלוכלכים, אתה תיסע בשבת ותביא לו בגדים נקיים. אחרת הוא לא יילחם טוב!".
אנסה להעביר את הפס"ד לטנקים של חב"ד....
נשלח ב-21/5/2008 01:02
אם אכן היה היתר בלתי מסויג לחלל שבת על מנת לרומם את רוח החיילים, הייתי אומר שזו היתה חובה של הרבצ"ר לאשר כמעט כל חילול שבת שיכול לרומם את רוח החיילים. הייתי מצפה שבכל שבת, בכל הארץ, רב צבאי מלווה בתזמורת צה"ל יגיעו לכל מוצב קדמי באיזורי לחימה על מנת לעודד את החיילים.
אך ראו זה פלא, משום מה לא שמענו כדבר הזה בכל ההיסטוריה של צה"ל, וזכינו לשמוע את ההיתר הזה רק עכשיו, ובהקשר למעשיו התמוהים של הרבצ"ר בכבודו ובעצמו. אני היחיד שרואה בסיפור הזה סתירת מה?
נשלח ב-21/5/2008 01:07
אולי בזכות הסיפור הזה תינתן קצת יותר תשומת לב לנושא חילול שבת.
. כל מישהו שעושה אפצ'י וצריך ממחטה מחללים שבת להביא לו
נשלח ב-21/5/2008 01:09
יעחוק,
ישנם כאלו שמטבע בריאתם הם כל חייהם במלחמה. להיטותם לקרבות לא יודעת שובע.
הגרש"ז פסק שחייל ב"מלחמה" מותר וחייבים לעשות למענו הכל, בכדי להעלות את רוח הקרב שלו למקסימום האפשרי. לשמחתינו לא ב"כל שבת", יש לנו קרבות ב"כל הארץ".
א. כך למשל רגילים בעלים ואמהות ליולדות להצטרף לנסיעתם ללידה, ומאידך אין אנו רגילים להזעיקם בנסיעה בשבת, ממקום אחר.
ב. לדעתך נוכחות של אם בשדה הקרב מרוממת את רוח הלחימה? או מתכון לפאניקה?
האם קרביות ההתנצחות מסתירה את הדמוגגיה שבטענות ?
נשלח ב-21/5/2008 01:42
כאן המקום להביא את כתבת ההסתה נגדו בנאורון "הארץ" בטרם התמנה לתפקידו הנוכחי.
המועמד המוביל לרב הצבאי: השבת חשובה מחיי גויים
מאת עמוס הראל
<>
<>
אבי רונצקי
תצלום:צביקה טישלר / ידיעות אחרונות
מינויו האפשרי של אל"מ (במיל') אבי רונצקי לרב הצבאי הראשי (רבצ"ר), שנשקל כעת על-ידי הרמטכ"ל דן חלוץ, נראה כהברקה. הרב רונצקי, שעומד בראש הישיבה בהתנחלות איתמר בשומרון, נותר גשר אחרון כמעט בין סביבתו הקיצונית לצה"ל שלאחר ההתנתקות. הוא נחשב לגורם ממתן, שהסתייג בהתמדה מסרבנות ומהתקפות הימין על קציני צה"ל. אם ימונה לרבצ"ר, תהיה זו מחוות פיוס משמעותית של הצבא כלפי המתנחלים, שיחסיו עמם נמצאים בתקופה סוערת. אלא שציטוט מספר שכתב רונצקי לפני כעשר שנים מעורר שאלות באשר לטיב ההחלטה המסתמנת: מה בדיוק חושב המועמד לרבצ"ר על טיפול במחבל פצוע בשבת והצלת חיי גוי והאם המליץ לחובש דתי להתחמק מטיפול בו?
הרמטכ"ל החליט לפני כמה חודשים לקצוב את כהונתו של הרבצ"ר הנוכחי, תא"ל ישראל וייס. בפיקוד הבכיר לא התלהבו מהעמימות המכוונת שבה התנהל וייס בתקופת ההתנתקות. כמחליף מחפש חלוץ רבצ"ר שהוא גם מפקד, ורצוי מתנחל. שלושה מועמדים נשקלים: הרב רונצקי; יובל שרלו, רבה של ישיבת ההסדר בפ"ת; והרב רפי פרץ, ראש המכינה הקדם צבאית בהתנחלות עצמונה שפונתה מגוש קטיף.
כמו לרונצקי, גם למתחריו יש רקע קרבי: הרב שרלו היה סמג"ד בגדוד טנקים במילואים, הרב פרץ הוא טייס מסוקים בכיר. אבל רונצקי נחשב כעת למועמד המוביל.
רונצקי, בן 54, בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה. במלחמת יום הכיפורים שימש כמ"פ ביחידת "שקד". הוא גדל כחילוני ורק אחרי המלחמה חזר בתשובה. רונצקי, שנמנה על מקימי איתמר, הקפיד כל השנים על שירות נרחב במילואים ועודנו משמש כראש המטה של החטיבה המרחבית שומרון. רונצקי אהוד על מפקדיו בפיקוד המרכז, שמתארים אותו כ"אדם מתון, בגישתו ובהליכותיו. לא כריזמטי, אבל אחראי ורציני".
ואולם ב-1996, בתשובה לשאלת חובש קרבי שנדרש לטפל במחבל ערבי פצוע בשבת, כתב רונצקי את הדברים הבאים, בספרו "כחצים ביד גיבור, שאלות ותשובות בענייני צבא ומלחמה": "...אם אפשר להתחמק ולא לטפל בו (אין הכוונה שיהודי אחר יעשה זאת, אלא שלא יטופל כלל בתואנות שונות), חייבים לעשות זאת". המשפט מופיע בסעיף 4, מתוך חמישה, בתשובה ארוכה שמסקנתה דווקא הפוכה - יש לטפל במחבל, משני נימוקים עיקריים: החשש מ"איבה" (השארת המחבל למות עלולה להתפרסם ולהוביל לפגיעה ביהודים בעולם) והצורך של השב"כ לחקור את המחבל הפצוע.
ועדיין, הספיקו הדברים הללו כדי לעורר בזמן פרסומם סערה בחוגים דתיים. יוסף אחיטוב, מחנך מהקיבוץ הדתי עין-צורים, שלח לרונצקי תגובה נזעמת. חילופי המכתבים ביניהם תועדו בכתב העת "מימד". "נרעשתי לקרוא את פסק ההלכה שלך", כתב אחיטוב, "(זו) הוראה בלתי נסבלת מנקודת הראות שלי". לדעתו, זו הנחיה ש"מקומה לא יכירנה במערכת החינוך של צה"ל והיא סותרת את הקוד האתי שלו". רונצקי, טען אחיטוב, לא רמז שיש ערך כלשהו לחיי גוי ואילו ההסבר שסיפק מדוע יש לבסוף להציל את חיי המחבל, הוא "נימוק מביש". תלמידיו עלולים להסיק שאם אפשר להתחמק מהטיפול והדבר לא יתגלה, כך יש לנהוג. "האם אינך חושש מחילול השם הנורא שיכול להיגרם מפרסום (הדברים) ברבים?"
רונצקי השיב שדבריו בסעיף 4 מסתמכים על גדולי ישראל. "חיי גוי בוודאי שיש להם ערך ומצווה לפרנס את ענייהם ולבקר את חוליהם, אך ערכה של השבת חשוב יותר". עם זאת הוסיף, כי "האם אין אנו מחויבים להלכותיה של תורה גם כשבעיניים אנושיות נראים לפעמים פסקים אחדים כבלתי מוסריים?" באשר לקוד האתי אמר: "כאן נראה שעלי לחרוג ממנהגי ולומר נחרצות... כשיש התנגשות בין הנחיה ברוח הקוד האתי והוראת ההלכה, בוודאי שיש לשמוע לדעת ההלכה. אמת התורה היא נר לרגלי ומנחה את דרכי בחיים בכל אשר אלך ולא סברות אנושיות, גם כשהן מקושטות באיצטלת מוסריות מודרנית". עם זאת, הוא מציין כי בכל שנות שירותו לא נדרש להכריע בין השתיים.
השבוע, בשיחה עם "הארץ", המעיט רונצקי מחשיבות המחלוקת. השורה התחתונה של דבריו, אמר, היא שיש לטפל במחבל פצוע בשבת וכך היה משיב לו נשאל בעניין גם היום. "בהגעה לתשובה הזו ציטטתי ממה שאמרה ההלכה. התייחסתי למצב שבו אפשר לא לטפל, אבל ציינתי שבמציאות הנוכחית אין אפשרות כזו. אינני ממציא שום דבר ואינני מחדש. ניהלתי בעניין הזה פולמוס עם אנשים מהקיבוץ הדתי, בכמה הזדמנויות. יש לי ויכוח גדול עם הקיבוץ הדתי, שחלק מחבריו מציבים את המוסר האנושי המקובל, הנורמטיווי, לפני אמרותיה של תורה. בעיני, זו ממש כפירה".
לאחר התלבטות, נענה רונצקי להצעת הרמטכ"ל להציג את מועמדותו לרבצ"ר. "זה אתגר גדול, אבל ייתכן בהחלט שמבחינתי זו תהיה צרה צרורה. אני יכול להניח שיהיו אנשים אצלנו שלא יראו בעין יפה את היענותי. יונתן בשיא (ראש מינהלת ההתנתקות) חבר שלי. אני יודע מה עבר עליו".
אם כך יקרה, לא תהיה זו הפעם הראשונה מבחינת רונצקי. איתמר ספגה פיגועים קשים בשנים האחרונות ובעקבותיהם התלהטו בה הרוחות. הרב התעמת לא פעם עם נערי גבעות, מהמאחזים הסמוכים, שתקפו אותו על מחויבותו לצה"ל. המשבר שפוקד את המתנחלים על רקע ההתנתקות לא פסח גם על משפחת רונצקי. מכר של המשפחה אומר שהבנים הגדולים, שאחד מהם סיים לאחרונה שירות ביחידת עילית, הם "בעלי גישה ממלכתית, כמו האבא. אבל כשאתה שומע את הבת הקטנה, שהיתה בקיץ ב'סדנת גוש קטיף', אתה מבין איזה פער עמדות נפער כאן".
עמוס הראל
התבטאויותיו של הרב אבי רונצקי
על טיפול רפואי במחבל פצוע בשבת: "אם אפשר להתחמק ולא לטפל במחבל (כלומר שהוא לא יטופל כלל בתואנות שונות), חייבים לעשות זאת... ערכה של השבת חשוב יותר"
על הקוד האתי של צה"ל: "כשיש התנגשות בין הנחיה ברוח הקוד האתי והוראת ההלכה, בוודאי שיש לשמוע לדעת ההלכה"
תוקן על ידי יראשמים ב- 21/05/2008 1:42:56
נשלח ב-21/5/2008 01:43
אם אני מבין נכון הרב גורן החמיר מאוד התחום האפור, כי הוא הבין שאין לדבר סוף והמפקדים החילונים ינצלו כל אירוע לטעון פיקוח נפש. אין ספק שהמקרה הזה יפעל לרעת החיילים שומרי תורה.
נשלח ב-21/5/2008 08:48
ירא"ש יש הבדל גדול בין מי שיש לו היום צער ידוע, כמו מדים מלוכלכים, או אשה מפוחדת, שיש מצב שמפריע להם ללחום, שאז מותר לסלק את המפריע, אבל חלילה להתיר סתם פעולות להרמת מוראל החיילים, ללא כל סיבה שמפריעה להם ללחום,
אבל שים לב רונצקי בעצמו לא משתמש בהיתרים שלך!!!! כי הוא יודע את האמת שאינם היתרים!!! וגם אתה יודע שאינם התרים אלא שאתה כדרך עוד כמה ניקים מרבה לפזר סברות ומראה מקומות גם שאתה יודע שאין בהם שום קשר לנידון, וכפי שעשית באשכול הזה עצמו כמה פעמים. רונצקי מחדש סברות חדשות (ומטופשות) שרב הוא חלק מהגדוד ומותר לו לחלל שבת כחלק מהגדוד, ותסכים איתי שהגרש"ז לא היה מרשה לכובסת להצטרף לכל נסיעה של הגדוד, "כי היא חלק מהגדוד"
רונצקי אתה יודע יותר טוב מכולם שטעית. חזור בך!! חזרת בתשובה כבר פעם אחת, הקב"ה מחכה לך שוב. הודה על האמת, אמור טעיתי, ומודיים דרבנן היינו שבחייהו.
נשלח ב-21/5/2008 08:56
ירא"ש כתב "חבל על שירבוב ליצנות מגוחכת, באשכול תורני הלכתי" כל אשכול זה הוא ליצנות מגוחכת שרונצקי עושה
