בתי המשפט
|
בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני: כב' השופט משה דרורי
|
א 003198/01
|
|
בתיק עיקרי: 003198/
|
|
בעניין:
|
1. פלוני (קטין)
על ידי הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים, תובעים 2 ו-3
2. אלמונית
3. אלמוני
|
|
|
|
- שלושתם ע"י ב"כ עו"ד יונתן דייויס
|
<><>
|
התובעים
|
|
|
- נ ג ד -
|
|
|
|
עיריית ירושלים
- ע"י ב"כ עו"ד אריה כרמלי ועו"ד עידו שטובר
2. 2. קופת חולים של ההסתדרות הכללית
3. ד"ר פלוני
|
<><>
|
|
|
<><>
- שניהם ע"י ב"כ עו"ד יעקב אבימור
|
|
הנתבעים
|
|
- נ ג ד -
|
<><>
|
|
<><>
1. אלמונית
2. אלמוני
|
<><>
|
<><>
|
|
<><>
- שניהם ע"י ב"כ עו"ד יונתן דייויס
|
<><>
|
<><>
|
<><>
|
|
<><>
3.הסתדרות מדיצינית הדסה
- ע"י ב"כ יעקב עוזיאל
|
<><>
|
<><>
הצדדים השלישיים
|
<><>
|
|
<><>
|
<><>
|
<><>
|
<><>
|
<><>
|
<><>
פסק דין
כללי
1. התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), שהינו קטין, נולד ביום 31.3.93, להוריו התובעים 2 ו-3 (להלן: "האם" ו"האב" בהתאמה, וביחד: "ההורים"). התובע אובחן כסובל ממום מולד הידוע בשם Spina Bifida (בעברית: כ"שדרה שסועה") מסוג Myelomeningocele בקוטר של 3 ס"מ. בשל מום זה, סובל התובע מתסמונות ומהפרעות שונות בתפקוד, ובהן: הידרוצפלוס, עיוות ע"ש כיארי, פגיעות נוירולוגיות, אורטופדיות ואורולוגיות שונות, כולל: שיתוק חלקי של פלג הגוף התחתון, חולשה בפלג הגוף העליון ואי שליטה על הסוגרים.
2. התביעה אשר בכותרת, היא תביעה לפיצויי עבור הנזקים שנגרמו לתובע ולהוריו, בגין רשלנות רפואית, הולדה בעוולה, הפרת חובה חקוקה, תקיפה ופגיעה באוטונומיה.
3. התביעה הוגשה, תחילה, כנגד הנתבעות 1 ו-2 , שהן בהתאמה: עיריית ירושלים (להלן: "העירייה") אשר ניהלה - במסגרת "טיפת חלב" - את מעקב ההיריון עד לשבוע 27, וקופת החולים הכללית (להלן: "קופת החולים"), אשר הנתבע 3, העובד בשירותה, ביצע את סריקות העל-קול ("אולטרה-סאונד") אשר, אליהן נשלחה האם במהלך ההיריון.
מעמדה של הדסה
4. בשלב מיקדמי של הדיון, הוספה גם ההסתדרות המדיצינית "הדסה" (להלן: "הדסה"), אשר ביצעה את מעקב ההיריון משבוע 27 ואילך, כנתבעת נוספת, וכתב התביעה תוקן בהתאם.
5. במהלך הדיון בתיק, הגיעו התובעים והדסה, להסדר פשרה, אשר עוגן בהחלטת בית המשפט מיום כ בסיוון, תשס"ד (9.6.04).
בהסדר הפשרה נקבעו היחסים שבין התובעים לבין הדסה, והשפעתו של ההסדר על יחסי התובעים עם הנתבעים הנותרים.
להלן לשון סעיפי ההסכם הרלוונטיים:
"1. התביעה נגד נתבעת מס. 4 תדחה, אך התובעים לא ישאו בתשלום אגרה בשל כך.
2.לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות או בחבות של הנתבעת מס' 4 בלבד [הדגש במקור - מ.ד.] תשלם הנתבעת מס' 4 לתובעים סך של 1,580,000 ₪ בתוספת 320,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ (להלן: סכום הפשרה) לסילוק מלא וסופי של כל תביעותיהם של התובעים בעבר, בהווה ובעתיד בלי יוצא מן הכלל כתוצאה במישרין או בעקיפין מהטיפול בתובעת מס' 2 אצל הנתבעת מס' 4 במהלך ההיריון עם התובע מס' 1 ומלידתו של התובע אצל הנתבעת מס' 4 ואין ולא יהיה עוד לתובעים ולא למי מטעמם, מכוחם או במקומם והם מוותרים בזה לחלוטין על כל תביעות, דרישות וטענות, מכל מין וסוג שהם ומכל עילה איזו שהיא , בעבר, בהווה ובעתיד, בלי יוצא מן הכלל כלפי הנתבעת 4 והיא משוחררת ופטורה לחלוטין.
3.הוסכם כי תביעת התובעים כנגד הנתבעים 1-3 תמשך וזאת עד למתן פסק דין בתיק ולא יהיה בתוצאות פסק הדין כדי להשפיע בצורה כלשהיא על הסכם פשרה זה.
4. מוסכם כי עם התמלאות תנאי ההסכם לרבות תשלום סכום פשרה בפועל תהיה הנתבעת מס' 4 פטורה מלשלם פיצויים כלשהם מעבר לסכום הפשרה גם אם יקבע בפסק הדין כי הנתבעת 4 חויבה בסכום העולה על סכום הפשרה לפי חלקה היחסי כפי שיקבע על פי פסק הדין (בין אם תוגשנה הודעות לצד שלישי מטעם הנתבעים 1-3 ובין אם לאו). עוד מוסכם כי במידה ותחויב הנתבעת 4 בתשלום כלשהו לתובעים ביחד ולחוד עם מי מהנתבעים האחרים מעבר לסכום שהנתבעת מס' 4 תשלם לתובעים על פי הסכם זה מתחייבים התובעים שלא לדרוש פירעון סכום כלשהו מאת הנתבעת 4 ולהפחית את מלוא החלק בפיצויים שתחויב בו הנתבעת מס' 4 מכל דרישת תשלום מאת הנתבעים האחרים. אם ובמידה והנתבעים האחרים ישלמו בפועל לתובעים מעבר לחבותם על פי פסק הדין ויתבעו את ההפרש מהנתבעת 4 כי אז ישפו התובעים את הנתבעת 4 ו/או את ה- MPS מיד על פי דרישתם בגין כל סכום שתידרש הנתבעת מס' 4 לשלם לנתבעים האחרים על פי פסק הדין."
6. כפי שניתן לראות מהנוסח לעיל, על אף שהושג הסכם בין התובעים להדסה, אין הסכם זה פוטר את בית המשפט מדיון בשאלת אחריותה של הדסה או בשאלת חלוקת הנזק בין הנתבעים לבין עצמם.
7. אשר על כן, על אף היעדרותם של הדסה ובאי כוחה, מחלק של הישיבות בבית המשפט, אשר בהן נשמעו הראיות, ועל אף שהדסה לא הגישה סיכומים, היה ואפסוק כי העירייה וקופת החולים חבות כלפי התובעים, כי אז, לא יהיה מנוס מלדון גם באחריותה של הדסה לנזקיהם של התובעים.
מבנה פסק הדין
8. בשל השאלות המהותיות הרבות אשר עלו במהלך הדיון בתביעה בה עסקינן, ובשל הכורח לעסוק בשאלות אלה במלוא היקפן, הגישו הצדדים חומר ראיות רב, ובו חוות דעתם של מומחים רבים בתחומים שונים. מומחים אלו ועדים אחרים, נחקרו במהלך ישיבות הוכחות רבות וממושכות, אשר תועדו בפרוטוקול מוקלט, אשר כולל כ-3,000 (!) עמודים (וזאת בנוסף למוצגים ולחוות הדעת, אשר כוללים מאות עמודים).
9. גם הצדדים הוסיפו על העומס, וסיכומיהם, במיוחד סיכומי התובעים, אשר היקפם הוא כ-300(!) עמ' כתובים בצפיפות (227 עמ' של סיכומים ו67 עמ' של סיכומי תשובה), הם ארוכים ומפורטים ביותר.
10. הצורך לשמוע את העדים כולם, ומתן הזדמנות לחקירה לכל צד, גרם לכך כי ימי ההוכחות השתרעו על פני שנים. הסיכומים הוגשו לאורך תקופה ארוכה ביותר (מתחילת שנת 2005 ועד לקיץ 2006). העיכוב במתן פסק דין נבע הן בשל היקף התיק והן בשל תיקים רבים אחרים, בהם היה עלי לכתוב פסקי דין. מכל מקום, אני מתנצל בפני בעלי הדין על העיכוב, אף אם אינו נובע אך ורק מאשמתי.
11. בשל היקף החומר האמור, אנסה בפסק דין זה לחלק את הדיון, על פי הסוגיות השונות העולות ממנו.
תחילה יוצגו הנתונים העובדתיים של הצדדים ויתואר מהלך ההיריון, המעקב אחרי האם ההרה, הלידה ותוצאותיה. מטעמים מובנים, אעסוק, ראשונה, בשאלת האחריות, כאשר גם שאלה זו נחלקת לטענות ביחס לרשלנותן של כל אחת מהנתבעות, של הצד השלישי ושל התובעים.
לאחר מכן, אעסוק בשאלת הקשר הסיבתי, ובמסגרתו אדון בשאלה שהצדדים הפכו אותה לשאלה עקרונית, דהיינו: דיני הולדה בעוולה ותחולתם על הורים השייכים למגזר החרדי, אשר, על פי הנטען, בין כך ובין כך, לא יבצעו הפלה.
לבסוף, אתייחס לשאלת הנזק והפיצוי בגינו, כאשר חלק זה של פסק הדין יהיה מפורט, ויתייחס לראשי הנזק הרבים, אשר עלו מסיכומי הצדדים.
מאחר ופסק הדין התארך, כדי להקל על המעיין להתמצא בו, ראיתי לנכון להציג כאן את תוכן העניינים של פסק הדין, על פי מספרי הפיסקאות:
תוקן על ידי י_רוזנבלום ב- 21/05/2008 16:28:01
