|
|
| נשלח ב-29/5/2008 17:11 |
 |
| |
ירוחם -"וכד' אבל אף אחד לא ילכלך את החליפה שלו או האיצטלא דרבנן, בעבודות כאלו של פינוי מפולת להצלת חללים, בשביל זה הרי יש אטיופים רוסים וחילונים. "- וזק"א
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2008 17:22 |
|
| |
ראיתי בני מעלה והם מעטים,- אבל אתה צודק.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2008 18:10 |
|
| |
הרב רונצקי בוודאי ימצא את הזמן לכתוב 'תשובה' הלכתית מנומקת ומבוססת ואז ייקל להתייחס אליה יותר מאשר לדברים שנאמרו כהתגוננות/מתקפת נגד.
קראתי לא מזמן סיפור מעניין על 'פסק' של הרב לנדא הזקן בזמן מלחמת יום הכיפורים. כאשר באו לבית הכנסת ולקחו את החיילים בעיצומו של יום, שאל אותו השואל האם רשאי הוא לקחת עמו את התפילין שלו או שיש בזה תוספת חילול שלא לצורך פיקוח נפש. הרב - כך על פי המקור הנאמן עלי - פסק בהחלטיות שמותר, במכל שכן ממה שהתירו לאנשי הצבא לאכול אפילו קודלי דחזירי כדי לחזקם גופנית, ואם כן לא גרע חיזוק רוחני על ידי לקיחת תפילין. (כפשוט גם למי שלא שירת בקרבי ההבדל בין חייל דתי שיוצא למלחמה עם תפילין או בלעדיהם)
הסיפור הזה אולי לא ממש רלוונטי למקרה שבו האיסור נעשה על ידי קצין א' לחיזוקם של חיילים ב' ג' וכו'. אבל בוודאי יש בו כדי ללמד על מבט רחב מצדו של רב שלא שירת בצה"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2008 20:19 |
|
| |
רוצה,
אני עד מפני עד (ויש לדון באיסורים, ואכמ"ל). אבל גם לגבי הרב אלישיב אני יודע זאת לא מכלי ראשון. מה איתך? וכידוע, בקלא דלא פסיק לא בעינן לעדות ממש. לקול יש מעמד הלכתי מברר, בודאי באיסורים וגם במקומות נוספים.
ירוחם,
לגבי נגיעה בנידה, לא ידעתי שאתה מחכה למקור (שאלת?). הדברים ידועים לכל בר בי רב. הרי כבר בהתחלה הביאו לך את הב"י בסי' קצה (הוא הבין כך את הרמב"ם). וראה גם בשו"ע בהי"ז (שאוסר על בעל רופא למשש דופק באשתו), וע"ש בש"ך וגר"א. והדברים עתיקים.
ולגבי 'גדולים' ראה כס"מ שבת פ"ב ה"ג, וכך פשט הביטוי הזה, ויש עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2008 21:30 |
|
| |
יסלח לי הרב מיכי ודאי שאלתי ובקשתי מקור
אבל אתה טענת וטוען שחובת יהרג ובל יעבור חל על הנגיע, (על זה הרי היה הויכוח ביננו) משום מה הב"י לא כותב כך בשום מקום,
כל בר בי רב יודע, ואני לא יודע !מקובל להביא את המקור לאמירה חמורה זו !!!! מה הבעיה להביא את המקור?
איסור בדיקת דופק עדיין זה לא ביהרג ובל יעבור!! או אולי כן?
משום מה הטור כותב שחולה שאשתו נידה ואין מישהו שיוכל לטפל בו .אז מותר לה לטפל בו, ונדמה לי שהוא כתב כך שאביו הראש כך נהג.(על זה אני לא בטוח) אבל בכל אופן זה לא יהרג ובל יעבור.
הבאתי את הרמב"ם שכותב שגדולי ישראל וחכמיה, צריכים לחלל את השבת.!
וכך הגמרא בפרוש בגמרא ביומא פב, אז לא מהמקור שלך פשט הביטוי, אלא מהגמרא באמירה מפורשת ולא מרומזת. וכן פסק הרמב"ם, בפסיקה מפורשת בצורה שאי אפשר לפרשה בשתי פנים.
כמובן שאין דבר העומד כנגד הרצון, וכל דבר אפשר לפרש בצורה שבא לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2008 23:31 |
|
| |
ירוחם,
מי שלא רוצה להקשיב אין טעם לדון עמו.
כתבתי לך מקורות, אנא תעיין בהם ותפסיק להסיט את הדיון. מי דיבר על הטור? הדברים מפורשים ואין על מה להתווכח. ודוק, אני לא מדבר בשאלה האם הב"י והנו"כ צודקים אלא האם יש מי שאומר זאת. ודאי שיש.
ולגבי 'גדולים' אני חולק עליך בפשט משמעות הביטוי (ואפילו 'גדולי ישראל וחכמיהם' יכול להתפרש כדבריי, שהרי תרתי קתני הכא), אבל כעת לא זה הדיון. ביקשת מקור לשיטתי, והבאתי לך מהכס"מ. אנא עיין בו. זה הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 00:01 |
|
| |
עיינתי במקורותיך זה לא כדבריך אתה כנראה לא עיינת ברמב"ם שהבאתי, וגם לא בגמרא.
אמירות קשוחות ונחרצות עדיין לא הופכים את דבריך לצודקים ונכונים
הפשוט ביותר להעתיק עם העכבר את הקטע הרלונטי בבית יוסף ולהראות לקהל הקודש של חברי הפורום עד כמה אתה צודק. פשוט!!
אני טרחתי והבאתי את הרמב"ם, אם תבקש אביא גם את הגמרא ןכן כמה שו"תים,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 00:07 |
|
| |
לא צריך לעיין ברמב"ם וגם לא בגמרא, ובודאי לא בשו"תים, אלא אם רוצים להסיט את הדיון. השאלה היתה האם יש מקורות כאלה, והתשובה היא שיש. זה הכל. את הב"י כבר העתיקו כאן, ואת הנו"כ האחרים ניתן לראות על אתר. חבל על הזמן. הוא הדין לכס"מ.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 00:32 |
|
| |
השאלה היתה האם יש מקורות כאלה, והתשובה היא שיש. זה הכל.
כמה פשוט? איך לא ראיתי את זה קודם? והטרתי אותך להראות לי את המקורות סליחה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 00:53 |
|
| |
עם הארץ אחד כתב באחד העמודים הקודמים שאין איסור תחומין ברוכב,
ויפה שתיקתו מדיבורו כי לא נאמר כן אלא ברוכב ע"ג בהמה שאין ברגליה ד' טפחים
וגופה למעלה מי' אבל בקרון [ ולענייננו ברכב ] כו"ע מודו שאסור,
ודבר זה אפי' תינוקות של בית רבן יודעין אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 12:51 |
|
| |
רוצה להבין, כתבת
<או האם לקחת סיכון מסויים כדי להרוויח
סיכוי לחיים טובים יותר, הרופא יכול לתת רק את הסיכויים מול הסיכונים, אבל לעולם
לא יכול להחליט בשאלות ערכיות כאלו>
האם הדיון בשאלות הערכיות האלה דוחה את השבת?
זה משהו חדש?
אגב, אתה חושב שביציאה למבצע צבאי לא מתעוררות שאלות ערכיות?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 12:56 |
|
| |
ירוחם,
כעת הבנתי שהספרים הנדירים 'שולחן ערוך' (למוהר"י קארו), 'טור' (להר"ר יעקב), ו'משנה תורה' (להרמב"ם) אינם תח"י, על כן עשיתי רצונך, והבאתי את המקורות שציינתי אליהם לעיל. מכאן והלאה הדברים מסורים רק לקריאה, ותו לא מידי.
בית יוסף יורה דעה סימן קצה
יז וכתב עוד בתרומת הדשן (סי' רנב) בשם גדול אחד דאשה [נדה] חולה ובעלה רופא אסור למשש לה הדפק ונראה מדבריו שאפילו בשאין רופא זולתו אסור וגם בתשובות להרמב"ן סימן קכ"ז אסר לבעל למשש דפק אשתו נדה ואע"פ שלשון השאלה היה בשיש שם רופאים אחרים אלא דבעלה ניחא לה משום דמזומן תדיר נראה דלמאי דאסר לא שני לן בין יש שם רופאים אחרים לאינם ומיהו אם החולי מסוכן ואין שם רופאים משמע קצת מדבריו דשרי משום פיקוח נפש אלא דאיכא למימר דלטעמיה אזיל (בהשגות על סה"מ ל"ת שנג) דסבר דנגיעת נדה אינה אסורה אלא מדרבנן אבל להרמב"ם (סה"מ שם, והל' איסו"ב פכ"א ה"א) דנגיעת ערוה אסורה מן התורה הכא אע"פ שיש בו פיקוח נפש אפשר דאסור משום דהוי אביזרא דגילוי עריות וצ"ע:
שולחן ערוך יורה דעה סימן קצה
(טז) אם בעלה רופא, כ אסור למשש לה הדפק. הגה: ולפי מה שכתבתי דנוהגין היתר אם צריכה אליו דמשמש לה, כ"ש דמותר (יז) למשש לה הדפק אם (יח) אין רופא אחר וצריכה אליו ויש סכנה בחליה, (כך דקדק הב"י מלשון הרמב"ן סימן קכ"ז), ועיין בא"ח סימן פ"ח אם מותר לנדה ליכנס (יט) לבית הכנסת ולהתפלל.
ש"ך יורה דעה סימן קצה ס"ק כ
כ אסור למשש כו' - ומיהו אם החולה מסוכן ואין שם רופאים משמע קצת מדברי תשובת הרמב"ן סימן קכ"ז דשרי מפני פיקוח נפש אלא די"ל דלטעמיה אזיל דסבירא ליה דנגיעת נדה אינו אלא מדרבנן אבל להרמב"ם דנגיעת ערוה אסורה מן התורה הכא אע"פ שיש פיקוח נפש אפשר דאסור משום אביזרא דג"ע וצ"ע עכ"ל ב"י, וכ"כ העט"ז ואין נראה דודאי אף להרמב"ם ליכא איסור דאורייתא אלא כשעושה כן דרך תאוה וחיבת ביאה כמש"ל סי' קנ"ז ס"ק י' מה שאין כן הכא וכן המנהג פשוט שרופאים ישראלים ממששים הדפק של אשה אפילו אשת איש או עובדת כוכבים אע"פ שיש רופאים אחרים עובדי כוכבים וכן עושים שאר מיני משמושים ע"פ דרכי הרפואה אלא הדבר פשוט כמ"ש
רק להבהרה, יען ראיתי למעלה קשיים בהבנה. ירוחם, שים לב: זו דעת הב"י ברמב"ם. ואצל הש"ך כל הדיון שלו הוא רק בשאלה האם יש כאן איסור תורה בנגיעה שאינה של חיבה. אבל לדעתו בנגיעה של חיבה אסור גם במצב של פיקו"נ.
וראה שם גם בגר"א, שאינו בפרוייקט השו"ת, ואני מקווה שהספר הנדיר הקרוי 'שולחן ערוך', למוהר"י קארו, עם כל הנו"כ, מצוי תח"י.
ולהשלים המקורות בעניין ה'גדולים', אביא את הכס"מ שהזכרתי לעיל (יען כי כנראה גם הספר הנדיר, 'היד החזקה', למוהר"מ בן מיימון, עם נו"כ, ספה גם תם מבתי ישראל בעת מצוק זו, ויה"ר שממנה ייוושע).
כסף משנה הלכות שבת פרק ב הלכה ג
כשעושים דברים האלו אין עושין אותם לא ע"י נכרים ולא ע"י נכרים ולא ע"י קטנים וכו', גירסת רבינו בברייתא עבדים במקום נכרים לדעת רבינו שפירש מפני שמצטרפים לדעת אחרת היינו שלא תהא שבת קלה בעיניהם ה"ט שייך בנשים ועבדים ולא בנכרים וקטנים כמ"ש הרב המגיד משום דקטנים כשיגדלו ילמדו וידעו חומר שבת ואיסורו וטעמא דאין עושין ע"י נכרים וקטנים שמא יאמרו הרואים בקושי התירו פקוח נפש ואין מתירים אותו לכתחלה ע"י המחוייבים במצות דילמא יבא הדבר שכשלא ימצאו נכרי או קטנים לא ירצו לחלל שבת ע"י גדולי ישראל. ודלא כהר"ן שכתב שהטעם שכתב רבינו שלא תהא שבת קלה בעיניהם קאי גם לקטנים דא"כ יקשה אמאי פלגינהו תנא דברייתא בתרתי ונקט קטנים בהדי נכרים ואיכא למידק בדברי רבינו שכתב שאין עושין דברים הללו אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם דמשמע ע"י שאר ישראלים לא וקשה דהא לא מיעטה הברייתא אלא קטנים ונשים ועבדים דוקא לכך נ"ל דגדולי ישראל וחכמיהם דנקט רבינו גדולים למעט קטנים ישראל למעוטי נכרים וחכמיהם למעוטי נשים דדעתן קלה:
בהצלחה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 13:23 |
|
| |
הרב מיכי
תודה על הטרחה, אבל את כל זה יש לי במחשב, ונראה לי שגם בבית, ובכל אופן בבית הכנסת.
אבל לפי מיטב זכרוני. הויכח ביננו, - תבדוק, לא היה אם הנגיע היא איסור דאוריתא או לא.
הויכוח היה עם חל על האיסור הזה יהרג ואל יעבור
הרי זה ברור כי לא על כל איסורי התורה חל היהרג
שבת שלום
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 17:09 |
|
| |
ירוחם,
אני חוזר בפעם המאה: הב"י כותב שבגלל שזה איסור תורה יש ייהרג ואל יעבור על זה. כלומר זה (ולא כל איסורי תורה) אסור גם במצב של פיקו"נ. כלומר החידוש שלו אינו שיש כאן איסור תורה, אלא שיש על איסור זה ייהרג ואל יעבור. ובלשון הב"י: "אע"פ שיש בו משום פיקו"נ...". וכן הוא מפורש בש"ך (אלא שהוא מפקפק בנקודה אחרת - האם יש כאן איסור תורה, שעל כך, כדבריך, לא התווכחנו. אבל גם הוא מסכים שאם היה כאן איסור תורה היה בזה ייהרג ואל יעבור לשיטה זו). אני לא רואה מה לא מובן כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 17:28 |
|
| |
ההבנה שלי אומרת, כי אם משהו אסור, למרות שיש בזה פיקוח נפש, זה עדיין לא בקטגוריה של יהרג ואל יעבור,
היהרג ולא יעבור- הוא מוות ודאי, במקרה שלנו האיסור לא בהכרח יביא למוות
ועכשיו אולי הבנתי את טענתך, וכמו הבית יוסף גם אני צריך עיון גדול
אתה רואה-סתם כעסת- אם מסבירים לי לאט לאט, אני מבין מהר.
שבת שלום
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
