|
|
| נשלח ב-30/5/2008 18:52 |
 |
| |
(סליחה על דקדוקי עניות אלו אך כמדומני שנפלה שגגה לפני השליט לפום חורפי שכתב "כל הכועס כאילו עע"ז, והרי על זה ודאי יש ייהרג ואל יעבור" וכידוע המשואה המדויקת צ"ל :" כל הכועס כאילו עע"ז -ועל זה י"ל כאילו ייהרג וכאילו לא יעבור)
גוט שבעס
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 18:54 |
|
| |
(הנ"ל נכתב מחו"ל לפני שבת)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2008 23:03 |
|
| |
הרב מיכי
בעניין גדולי ישראל הרמב"ם כותב מפורשות אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם, ואסור להתמהמה בחילול שבת,
אתה מביא את הכסף משנה הכותב-- ל דגדולי ישראל וחכמיהם דנקט רבינו גדולים למעט קטנים ישראל למעוטי נכרים וחכמיהם למעוטי נשים דדעתן קלה:
יסלח לי הכסף משנה אבל זו דוגמה קלאסית של שיבוש דברי הרמב"ם, הרמב"ם הרי הביא זאת מהגמרא, ונראה מה התוספות מפרש על כך
חוספות יומא דף פד עמוד ב
אלא בגדולי ישראל - ואפי' היכא דאפשר בנכרי מצוה בישראל שמא יתעצל הנכרי ולא יעשה ויבא לידי סכנה.
דרכו של הכסף משנה-כנראה לאור השואה של גירוש ספרד שהוא עבר אישית, הוא העמיד במרכז פסיקתו את המשך קיומו הרוחני של עם ישראל, והפך גם את הלכה המפורשת של הרמב"ם בעינין לימוד תורה, וכן פרנסת תלמידי הישיבה ורבניה, מה שהרמב"ם אסר מפורשות
לפני שני דורות כך נהג החז"א,
רבי- כשרצה לישב את בית שאן וקולוניות אחרות, פטר אותן מתרומות ומעשרות, נושא הסיבסוד, ותנאים מעודפים אפילו כנגד ההלכה, כנראה לגיטימית, אבל אין זה אומר שזו ההלכה וזה הפשט ברמב"ם,
הרי כעקרון הרב הצבאי הראשי הוא אשכנזי, הוא בדרך כלל לעצמו הוא לא פוסק ככסף משנה.
כל אדם יש לו את סיפורי ילדותו או בגרותו, ולמרות שזה סיפור, זה מעצב לו את המודעות שלו, יותר מהרבה מאמרים או שעורים, אני גדלתי על סיפור שהיה אולי בעירנו או אול בעיר שכנה,
לאחר מלחמת העולם, כשההחלו העקורים יושבי המחנות לשוב לבתיהם שהיו רחוקים מאד מאד,
מכוניות לא היו, רכבות גם לא, כך התגלגלו בדרכים רבבות יהודים, ברגל, בדרכם היו עוברים בעירות וערים, שיושביה היהודים, הצליחו כבר להתארגן בקושי, ועזרו כמה שאפשר, בא.ש.ל. לפליטים הרבים.
לעיר אחת שהיתה בה קהילה קטנה- זה מה שנשאר מהקהילה הגדולה- הגיעו ערב פסח כמה עשרות יהודים,
היה ערב חג והיה מובן שהם חייבים לחגוג את הפסח, בעיר,
ראש הקהל היה אובד עצות, כמות המצות שהצליחו לאפות מקמח שמור משעת הטחינה, הספיק בקושי ליושבי העיר , הוא פנה לרב ושאל אותו מה עושים? מאיפה ניקח מצות? אולי אפשר לאפות מצות במקרה הזה מקמח רגיל?
ודאי השיב הרב, לך מיד וכנס את האנשים לאפית המצות!
נאנח ברוחה ראש הקהל, יהיה לנו מצות לתת לפליטים המסכנים .
קרא הרב בקול- לא הבנת, את המצות מקמח הרגיל אני אוכל ואתה ויתר התושבים הותיקים, את המצות הכשרות תתן לפליטים!
_________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 31/05/2008 23:04:31
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2008 23:29 |
|
| |
| טוביה123 כתב: |  | |
כי לא נאמר כן אלא ברוכב ע"ג בהמה שאי ןברגליה ד' טפחים
וגופה למעלה מי' אבל בקרון [ולענייננו ברכב] כו"ע מודו שאסור,
ודבר זה אפי' תינוקות של בית רבן יודעין אותו.
|
|
בתור תינוק של בית רבן שלא יודע,
האם דבריך נכונים גם לשיטת היראים שמביא הב"ח להלכה (טאו"ח רמ"ח ד"ה ור"י)?
לדעתו היושב בספינה שקרקעיתה פחות מ 10 טפחים מקרקעית הים, אם רגליו של היושב נמצאים גבוה מעל קרקעית הים י"ט איננו עובר על איסור תחומין.
האם לשיטתו יש איסור תחומין ביושב ברכב כשרגליו למעלה מי' מהכביש?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 00:43 |
|
| |
טוביה,
בתור עם הארץ המשתחוה לפני תלמיד חכם, ארהיב עוז בנפשי לשאול מהיכן לקחת את החילוק?
אשמח מאד להרחיב את ידיעתי הדלה בנושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 00:46 |
|
| |
מר יואב,
וכי ברכב יש י"ט מהקרקע עד רגלי היושב?
ברור שלא, ויותר מכך ברור שהרה"ר לא מדד זאת!!!
מלבד זאת יש לחלק בין ספינה שאינה נוגעת בקרקעית הים לבין רכב וצ"ע.
תוקן על ידי טוביה123 ב- 01/06/2008 0:48:38
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 00:56 |
|
| |
ירוחם,
הרמב"ם בפירוש המשניות בסוף פרק מפנים בשבת כתב:
והעיקר אצלינו כי חולה שיש בו סכנה, מחללין עליו את השבת, ואין עושים חילול שבת קטנים ולא נכרים ולא עם הארץ,
כדי שלא ינהגו עצמם בחילול שבת ויקל עליהם, כי לא ידעו שזה החילול לא התירו לעשותו אלא מפני הצורך הגדול וההכרח, אבל עושים אותו גדולי ישראל.
ראה בעיניך שמה שעושין החילול שבת ע"י גדולי ישראל אינו מחמת גודל המצווה,
אלא שאם יעשו אותו עמי הארצות, יקל עליהם עוון חילול שבת,
וזה גם מה שכתב הכס"מ שמה שכתב הרמב"ם "גדולי ישראל וחכמיה" גדולי למעוטי קטנים , ישראל למעוטי נכרים, וחכמיה למעוטי נשים שדעתן קלה , וזה מתאים עם מה שפירש הרמב"ם בפירוש המשניות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 10:44 |
|
| |
רוצה להבין
גם אני רוצהלהבין- אם דעתו של הרמבם היא כדעתך, מדוע הוא טרח להוסיף את המילה וחכמיה?
הרי גדולי ישראל כלומר המבוגרים- היה מספיק. לא?
ועוד באם תרצה להבין- בפר' המשניות הרמב'ם לא פוסק הלכות, וכבר נכתבו ונשברו קולמוסים על הסתירות שיש בין פרוש המשניות לבין הי"ד החזקה..
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 13:18 |
|
| |
הרב מיכי, ירוחם ורוצה להבין,
הרמב"ם מבוסס על לשון הגמ' יומא פד:
"ואין עושין דברים הללו לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים אלא על ידי גדולי ישראל"
ובתוס' שם פירשו מטעם שע"י ישראל יש יותר סיכוי להציל וז"ל:
"ואפי' היכא דאפשר בנכרי מצוה בישראל שמא יתעצל הנכרי ולא יעשה ויבא לידי סכנה"
במאירי שבת קט. מובא הטעם שעדיף שתתחלל השבת ע"י גדולי ישראל בכדי שלא יאמרו בפעמים אחרות לא להתיר פיקו"נ וז"ל:
"ואין עושין דברים הללו על ידי גוים ועל ידי קטנים אלא ע"י גדולי ישראל
ואין אומרים לעשות דברים אלו ע"י נשים ולא ע"י כותיים מפני שמצטרפים לדעת
אחרת ודבר זה מבולבל מעט ביד המפרשים ועיקר הדברים בפירושו שזה שאמר תחיה
אין עושין דברים אלו על ידי גוים ועל ידי קטנים לא סוף דבר שאין צורך בכך
אלא שאין ראוי לעשות כן אלא ע"י גדולי ישראל שמא יאמרו הרואים בקושי התירו
פקוח נפש ולא רצו להתיר אלא ע"י גוי וקטן ויבאו לפשוע"
ובעיקר מחלוקתכם בפירוש הרמב"ם באתם למחלוקת הב"י והט"ז. כבר הביא הרב מיכי את דברי הבית יוסף בפירושו על הרמב"ם (כס"מ), אך הט"ז הביא את דברי הב"י, חלק עליו ודקדק כדברי ירוחם.
ט"ז אוה"ח שכח
"מצוה לעשות ע"י גדולי ישראל וא"א לעשות ע"י נשים וכותים דהיינו אפי' אם הם
מזומנים לפנינו והם שומרי שבת אם כן אין שייך מכשול הנזכר כאן אפ"ה יעשו
דוקא גדולי ישראל כדי להורות הלכה למעשה לרבים והב"י כתב דהך גדולי ישראל
לאו גדולים בחכמה קאמר כדמשמע מדברי הרמב"ם שכתב גדולי ישראל וחכמיהם דאם
כן מאי אריא נשים וכותים אפילו שאר אינשי נמי אלא ודאי גדולים לאפוקי
קטנים ישראל לאפוקי א"י והוסיף רמב"ם וחכמיהם כלומר שהם בני דעת לאפוקי
נשים ועבדים שדעתן קלה עכ"ל וכמה וכמה שיכל הרג את ידו לצאת מפשוטו ולפרש
בדוחק גדול דאם כדבריו לא היה לו לומר גדולי ישראל לשון דביקות אלא ישראל
גדולים [גם בר"ן פרק ח' שרצים כתב ומכאן אתה למד שחולה שיש בו סכנה צרכיו
נעשים ע"י גדולי ישראל עכ"ל ושם אין שייך לומר לאפוקי נשים ועבדים דהוא לא
זכר זה כלל ובחנם נכנס לזה] דודאי במ"ש גדולי ישראל לאו למידק איסורא בסתם
ישראל קא מכוין אלא למצוה מן המובחר קאמר והכונה שלא תאמר שיש לעשות ע"י
עכו"ם ואסור ע"י ישראל אלא אדרבא מצוה יש בדבר וגדולי ישראל יעשוה ונמצא
שיש איסור ע"י עכו"ם ובישראל עצמם יש מעלה לעושה זה כנלע"ד נכון"
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 01/06/2008 13:20:22
מ. זוהר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 14:39 |
|
| |
כל מילה של זוהר- מאיר, וכל מילה של הט'ז שוה- טורי- זהב.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 14:48 |
|
| |
זוהר,
כפי שכתבתי שני הפירושים מופיעים במפרשים, ופשט הסוגיא הוא כדבריי. ואכן בסוגיא מופיע 'גדולי ישראל' וללא 'חכמיהם', והכוונה היא אנשים גדולים מישראל (לאפוקי קטנים).
כך יש לקרוא גם את המאירי ותוס' שהבאת (שהרי כמעט מפורש בהם שזה לאפוקי מנכרים וקטנים. כלומר מדובר במי שמחוייב לגמרי במצוות, ולא במי שהוא ת"ח).
רק הרמב"ם הוסיף מילה, ואצלו מתפרש 'גדולי ישראל' כאיש מבוגר, וחכמיהם הם החכמים. כלומר גם אצלו גדולי ישראל הם אנשים מבוגרים, אלא שהוא מוסיף גם את החכמים.
וכך הוא בלשון הגמרא:
ואין עושין דברים הללו לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים, אלא על ידי גדולי ישראל.
הוי אומר גדוליםמישראל. שאל"כ היה על הגמ' לכתוב אין עושים בהדיוטות אלא בגדולי ישראל וכדו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 15:03 |
|
| |
הרב מיכי,
אתה צודק שבגמ' לא מוזכר שצריך ע"י חכמים וזוהי תוספת לשונו של הרמב"ם, אך הוא התבסס על לשונה והוסיף את החכמים (גדולי ישראל אינם בהכרח תלמידי החכמים, אלא המפורסמים והמוכרים). בדברי המאירי שהבאתי כבר יותר קשה לדחוק כדבריך, מדבריו משמע שיש עניין שיראו כולם שבעת פיקו"נ מותר וצריך לחלל את השבת לכתחילה ואפילו חשובים שבעם כך נוהגים לכתחילה, ומסתבר שלכן הקצינו את הדין שמצווה ע"י גדו"י, אך גם שם אפשר לדחוק כהב"י.
אולם הט"ז שציטטתי לעיל - "דאם כדבריו לא היה לו לומר גדולי ישראל לשון דביקות אלא ישראל
גדולים", משמע שהבין כך גם בדברי הגמ' ולא כדבריך שאם הכוונה לגדולי ישראל היה צריך להיות כתוב "אין עושים בהדיוטות". לאחר שראינו את שיטת הט"ז, הרבה יותר מסתבר להבין את דברי המאירי כדרכו של הט"ז ולא לדחוק כהב"י.
עכ"פ, באתי להראות שיש כאן מחלוקת וינקטו איש איש הסבר המתיישב בדעתו.
_________________
תוקן על ידי mzohar ב- 01/06/2008 15:47:44
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 17:27 |
|
| |
אכן הט"ז ודאי למד כך. אמנם כבר בתחילת דבריי כתבתי שיש המפרשים כירוחם, אך לדעתי פשט הגמרא הוא ככס"מ.
|
|
|
|
|
