הצעה לפתרון בעית הגיור

יצחק יונתן,

אני כלל לא בטוח שרמ"פ היה מבטל את הגיור. לגבי הגרש"ז, אולי כן. 

הפוסקים החרדים הם הרבה יותר פורמליסטיים בדר"כ. המזרוחניקיים הם אלה שבדר"כ מוסיפים להלכה נופך מחשבתי-כללי-אבסטרקטי.

והנה, מה יקרה אם לא נגייר? נניח שיהיו פה עשרות או מאות אלפי גויים, והבן שלי ירצה להתחתן עם גויה. אליבא דפוסק חרדי, זה לא סוף העולם, לכאורה, כי - ושמעתי את זה בפירוש מפוסק חרדי - נישואים עם גויה אליבא דהלכה פורמלית היא רק איסור לאו (ודברי הרמב"ם בזה לכאורה הם דברי אגדה ולא הלכה נטו) ואלו יהודיה שיחיו אתה באיסורי כרת וכו' הרבה יותר גרוע. לדידו של פוסק מזרוחניק, היציאה מכלל ישראל היא הדבר הגרוע ביותר. 

לפ"ז, מהות הוויכוח הוא תפיסה פורמליסטית של ההלכה או תפיסה של 'כלל ישראל'.

ואולם, ברור שהמזרוחניקיים מוסיפים לזה כל מיני דימיונות וראייה אופטימית של בני אדם (מאמינים שהאדם שלפניך יתגייר ויקיים מתי שהוא מצוות. למה? ככה. האור העלום של כלל ישראל ישפיע עליו).
וכן, יש פה סיכון של הגדרה חדשה של 'כלל ישראל'. נדמה שהמרכזניקים מבינים את הגבול בין דברי הרב קוק (למשל באגרת תקנה) על המצע הבסיסי של 'היות יהודי' ועל המצע של קיום מצוות, והם מבינים שכל זה נכון כשאתה כבר יהודי - אז אפשר להתייחס אליך גם בלי קיום מצוות מצד עצם הבחירה של הקב"ה בך כיהודי - אבל לגייר ע"פ זה אי אפשר, כי גיור לא מתייחס כלל למעלה הראשונה של 'היות יהודי'. ולכן הם תופסים את הגיור כקבלת מצוות מהותית, וכמו הפוסקים המקובלים. לענ"ד אין כאן שום תפיסה של גר כמי שלא שווה לכלל ישראל, בנוסח ריה"ל. לשיטת הרב דרוקמן, יש כאן גישה מסוכנת של ראיית המדרגה הראשונה של כלל ישראל עוד לפני שבחרו בהם, ומתן האפשרות לאדם שיבחר את האפשרות שהקב"ה יבחר בו, כביכול, בלי קבלת מצוות. וכפי שהצביע נדב במאמרו, זוהי גישה אחד העמ-ית, ואין לה מקום, למרות, שכאמור, זוהי גישה של מוטיבציה, אבל התהליך עצמו עטוף בהלכה נטו.

_________________

אליבא דהפוסקים המבטלים את תוקף הגיור הנ"ל (חלוקה מגזרית לאו דווקא; כלול כאן גם את הרב קוק, הרב הרצוג, שרידי אש וכו') גם אם הרב דרוקמן יעביר אותם בבית דינו הם ישארו גויים, ואדרבא, הסכנה שבנך או בני יתחתן בם רק גדלה, כי יטעו לחשוב שהגיור תקף. לכן השיקול על איסור לא תתחתן בם לעומת נדה רלבנטי רק לשיטתו של הרב דרוקמן ודעימיה (וכפי שנתבאר באורך לעיל בענין לפנ"ע).

קאהן
אני לא בטוח שהפוסקים החרדים יותר פורמליסטים, רק השיקולים המטא הלכתיים שלהם נשמעים יותר ערבים לאוזנים מסוימות. החל מחדש אסור מן התורה וכלה באנן יתמי דיתמי לגבי תענית על השואה.

אם תראה למשל את התשובה של ר' משולם ראט על הלל ביום העצמאות, הרי זו תשובה הלכתית פרופר, ללא טיעונים של אתחלתא דגאולה וכו', רק שהשיקולים החרדיים שחרות של הציונים לאו שמה חרות, או שלא נצלנו ממיתה לחיים הן בתש"ח והן בתשכ"ז (מדוע באמת לא?), נשמעים משום מה יותר הלכתיים.

ועיין גם בדיון על פסקו של הרב גיסר
גם כאן הפורמליסטיקה תומכת בפשטות בדעתו של הרב גיסר, אבל כפי שכבר צוין שם בעמוד השני, היא שהלכות כתיבת אונו לא היו אקטואליות בשניפישוק, אזי לכן הן לא נכנסות לפורמליסטיקה של יתד.

דוגמא נוספת למטא הלכה.
החזון איש הכריע שהאגודלים קטנו. באותה מידה היה ניתן לומר שהביצים גדלו וללכת לחומרא לשני הכיוונים.
לכאורה השיקול המטא הלכתי של ירידת הדורות הוא שהכריע.

_________________

מעשה שהיה לי היום, כך היה,

במסגרת עבודתי אני מנחה סדנאות לצוערים בקורס קציני צה"ל. מיד בהתחלת הסדנה, הבחנתי בשני צוערים יוצאי דופן. האחת חיילת דתייה לבושה בחצאית, שומרת נגיעה, מקפידה על תפילות וכו', ובאופן כללי נותנת רושם של נערה נאה, דתייה מאד, ורצינית. השני חייל ממוצא רוסי, בן לאמה נוכרית ולאב יהודי שאף הקפיד למול את בנו. לתדהמתי, הצוערת גילתה לי שהיא והחייל מאוהבים כבר שבועיים, וברצונה לדעת את הדברים הבאים: יש לציין שהיא עוד לא בת עשרים, ושהיא עדיין שומרת נגיעה איתו, לאכזבתו הרבה של החייל.
1) האם הוא חייב לשמור תורה ומצוות כדי להתגייר?
2) מה קורה בגיורים שמתבצעים בצה"ל?
3)באופן כללי מה אני מייעץ לה לעשות.

הייתי מאד רוצה לשמוע מה הייתם אומרים לה, במיוחד בנקודה השלישית. יש לציין שאראה אותה ביום רביעי, כך שייתכן שאקח בחשבון את דבריכם.

אסרוג,
אני לא ממש מבין מדוע התשובות שלך חשובות עבורם, שכן מה שיקבע האם הוא צריך או לא צריך לשמור מצוות כדי להתגייר הוא הבי"ד שבפניו ייערך הגיור. גם אם אתה תאמר שצריך לשמור מצוות או שלא צריך, מה שיקבע הוא הקריטריון של הבי"ד.
אמנם דווקא במובן הזה שמעתי שמועות עקשניות (גם אם לא ממש ממקור ראשון) שהגיור בצה"ל הוא מחופף למדיי, מה שכמובן בא לידי ביטוי בעיקר בנושא שמירת המצוות. לפי מה ששמעתי, גיורי הרב דרוקמן הם כנראה מחמירים מאד לעומת מה שמתרחש שם.
לגבי העצה עבורה, זה באמת מצב קשה. אם אכן היא חשובה לו, הייתי בודק האם הוא יהיה מוכן לבדוק ברצינות אפשרות של חיים דתיים עם קיום מצוות (מתוך אמונה, לא כפתרון טכני גרידא). אם זה חשוב מאד עבורה, עליו לקחת זאת בחשבון ולבחון ברצינות את עמדתו בעניין. על כן שווה לנסות לדבר איתו שקודם יבדוק זאת ברצינות, ורק אם הוא מגלה שאינו מתרשם וזה לא מדבר אליו אז תיווצר בעיה. לא נראה לי שכדאי לקחת כמובן מאליו את השקפותיו הנוכחיות, שכמובן מהוות בעיה, שכן לאהבה יש כוח משלה (גם אם זו מוטיבציה בעייתית לגיור מלכתחילה, בדיעבד ודאי לא פוסלים זאת, ובודאי כשיש קבלת מצוות).
לשון אחר: בשלב ראשון שווה לנסות 'להחזיר אותו בתשובה' ולשכנע אותו, ורק אח"כ להחליט שיש בעיה.

_________________

מיכי