הצעה לפתרון בעית הגיור

זוהר וירוחם,
ככל הידוע לי זה היה ר' אהרן קוטלר, לגבי בעל תשובה מלייקווד, שעל סף הגיעו לפרק האיש מקדש גילה שהוא ממזר. הם מצאו עבדים של קהילה הודית (היו מקומות בהודו שהיהודים נהגו בדין עבד כנעני) שחיים בירושלים, ומשם השיאו אותו ואז שחרר את בניו והותרו לבוא בקהל.

מאיר
איני יודע אם הרב אברזיל הכיר את רמ"פ. אני מניח שכן, מה שאני בטוח כי הרב אברז'יל הכיר את דעתו של רבי מאיר מהמשנה ,ופעל לטיהור הממזר,,
בענין האיסור של שחרור עבד כנעני, של לעולם בהם תעבודו, נאני מניח שהרב אברז'יל הכיר את ההלכה בש"ע 

שולחן ערוך יורה דעה סימן רסז סעיף עט

הרב מיכי,

תודה, אך עדיין זכור לי גם בשם הגרמ"מ פיינשטיין ויתכן וטועה אני.



ירוחם,

א. במשנה אלו דברי ר' טרפון (קידושין ג, יג).

ב. לא כתבתי שהפתרון הוא המצאה של רב כלשהו, ברור שהוא נסמך על קדמונים. במשנה מובא הדין כמחלוקת ולא שכך נהגו חכמים להתיר לממזרים להינשא ולשחרר את ילדיהם, החידוש הוא להשתמש בפתרון זה כהוראה למעשה וכנראה שלא רק רב אחד נהג כך. שאלתי האם אתה יודע מעבר לכך שהרב אברג'ל מב"ש יודע את ההלכה (וכן השאלה להרב מיכי איך הרב קוטלר התיר את העשה).

ג. הפתרון של מנין למיטב הבנתי הוא רק במקום מצווה ולא ע"ס השערה עתידית שהם יצטרפו כעשירי למנין.

ד. בנות אינן יכולות להשלים מנין, אני מקווה שלא השתמשו כפתרון בחלקה השני של ההלכה בשו"ע, ודאגו שתהיינה פרוצות בכדי להתיר את שחרורן.

_________________

מ. זוהר

ראו מקור מעניין מאד מכמה היבטים (הוא כמובן מניח שקבלת מצוות חייבת להיות עד הסוף המר, בלי שום ויתור, ודלא כהגר"צ זהר):

שולחן ערוך אורח חיים סימן שד סעיף ג:

מאיר 

שאלתי האם אתה יודע מעבר לכך שהרב אברג'ל מב"ש יודע את ההלכה

אתה לא חושב ששאלתך במקרה הטוב צורמת ולא במקומה. מדובר באב"ד, חרדי למהדרין,- וחליליה לא מהמסרוחניקים שלא יודעים הלכה,-
אגב הוא התחרה מול הרב עמר לתפקיד הרשל"צ. אני מניח  שעכשיו שנודע לך כי הוא חרדי, תבין כי הוא גם יודע גם הלכה.

האשה אומנם לא תשלים מנין, אבל ילדיה יהנו כולם מתקציב הישיבות והכוייללים, ורק בגלל זה היה ראוי לשחררה.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

שאלתי ברצינות גמורה גם אותך וגם את הרב מיכי האם יודעים אתם מעבר לכך שרבנים מסויימים נהגו לגבי ממזרים בהיתר הנ"ל, איך הם התמודדו עם מצוות עשה "לעולם בהם תעבודו". בעצמי הבאתי שזכור לי כך בשם הגר"מ פיינשטיין וגם שם כתבתי שאין לי מושג איך הוא התמודד עם הנ"ל. מקווה שאינך סבור שאני מזלזל גם בו.

מעבר לציניות, האם יש פתרון לשחרורה של אשה?

_________________

מ. זוהר

מאיר
הרי כל האילוצים האלו שנעשו, בגלל הבעיות האישיות של הממזר, הטרגדיה האישית שלו, כפפו ופסקו לא בדיוק לפי ההלכה שהתקבלה, אלא לפי דעת יחיד, ואתה בא ושואל על לעולם בהם תעבודו? שההתרים בה מרובים,- לפי המסופר בש"ס, בעבדים כנענים ממש- טבי- עבדו של ר"ג.
לבין אמריקאית במקרה של הרב אברג'יל או רוסית, שהם רק נקראים ע"כ.
ראה גם יורה דעה רסז סעיף עט, וכן ש"ך סעיף ק.

_________________

מודה ועוזב

זוהר,
דומני שהם יכלו להסתמך על דברי הרמב"ן והרשב"א שהביא נדב, שאם השחרור מיועד כדי שהישראל ירוויח משהו אין בכך מתנת חינם, ושפיר אין איסור. ובודאי אם מדובר לצורך מצווה רבא כפרייה ורבייה והיתר ממזרים (שאז זה מותר מדינא דגמרא, גם בלי הרמב"ן שכבר הערתי שהוא שנוי במחלוקת).

_________________

מיכי

מאיר
אם כבר שלחתי אותך לש"ע, יש לי שאלה אליך ולאחרים, כידוע לעולם בהם תעבודו- לא תחונם- וקינא את אשתו, שלש המצוות הללו - במחלוקת חכמים- ורבי יהודה- האומר כי אין אלו מצוות ואין למנות אותן בתרי"ג,
השאלה היא איפה מאיפה לוקח אם כן רבי יהודה עוד שלש מצוות, אם לדעתו יש להחסירם ממנין התרי"ג. או לחילופין חכמים?

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

ההיתרים המאולצים הם רק במקום מצווה או במקום פריצות ולא ע"ח מצוות התורה האחרות. במקום מצווה מובא ברמב"ם ובשו"ע להלכה לגבי עשירי למנין, וכן מובא לגבי שפחה אם פרוצה היא. דווקא הש"ך שציינת רק מפחית את ההיתר של פריצות סתם וכותב שמותר לשחרר שפחה רק אם חציה בת חורין (מכיוון שאסורה בכל), אך שפחה גמורה שיכולה להנשא לעבד אין היתר לשחררה.

רבן גמליאל לא שחרר את טבי עבדו, הרי איתא שכשמת טבי קיבל עליו תנחומין. מוזכר שרצה לשחררו כאשר אירע מעשה והפיל את שינו, אך למסקנה לא שיחררו מכיוון שלא היו עדים לכך ואין קנסות אלא בעדים ובב"ד.

_________________

מ. זוהר