שכבות סוציו אקונומיות

אסיק, עשני, אני מסכימה איתכם שיש שם קטע אנוכי של כבוד. אבל הם גם רוצים את טובתי וחושבים שיהיה לי הכי טוב עם בחור שגדל במשפחה שבה מעריכים את אותם הדברים וכולי.

_________________

אם אתה רוצה שחלומותיך יתגשמו, כדאי לך להתעורר.

בס"ד

גבירתי, זה דבר שאת צריכה להחליט, לא הם!

גסות שלא במקומה.
בוודאי שאין צורך שההורים ינהלו את חיי האהבה של ילדיהם, אבל בוודאי שיש להתחשב בדעתם ולו בגלל שהם "קצת" יותר מבוגרים מאיתנו ורואים את החיים בפרספקטיבה שונה ורחבה בהרבה יותר, וגם שם קצת יותר בוגרים מאיתנו ויודעים את צרכינו, ועוד דבר קטנטן, הם התנסו, ואנחנו לא!!,

אבל עדיין אין זה אומר ללכת בעינים עצומות וד"ל

בס"ד

לשמוע את דעתם? אדרבה.
ללמוד מנסיונם? מצויין.

לתת להם להחליט? ה' ישמור.

מה כתבת שונה ממני?

תוקן על ידי בחור_מעם ב- 26/05/2008 14:32:35

בס"ד

http://mabtim.com/mamar.asp?mamar_id=59

http://mabtim.com/mamar.asp?mamar_id=7

http://mabtim.com/mamar.asp?mamar_id=13

אם כבר מאמרים אז זה מה שמצאתי באתר שלנו "מבט לשידוכים".

בחור, אתה יכול להביא משם..

בס"ד

בחור אין צורך באשכול חדש.
אפשר להסתפק בלינק...

אוה, אמנם קצת בחריפות
אבל שימי צודק

שימי,
נקרא כאילו נכוות אתה עצמך?!

בס"ד

שאלה שהייתה ברור שתגיע.
ובכן, לא.
אני מכיר אנשים קרובים שנפגעו מזה.

טוב, דעתי בענין. יש הרבה מקום להורים בפרק השידוכים. צריך לשמוע את עצתם, ובהחלט בסופו של דבר מחליט -הוא זה שלוקח את האחריות לידיו. ז"א לא הגיוני שהורים יחליטו בעניין, הרי את/ה נפגשת ולא הם. לך יש רשמים כאלו ואחרים..שרק המעורב בענין מודע להם. ובעיקר-זה עתיד חייך שלך.
עולה, לדעתי גם במאה ה-21 כשדעות קדומות מתמוססות ואין להם חשיבות.... יש משו בענין של 'משפחה' בתחום המנטליות, חינוך מסוים לערכים- זה בעצם כיוון הבית שאת עומדת לבנות. וזה חשוב מאד. וברור שמי שבא מכפר ומי שבא מהעיר- יש הבדלים משמעותיים בסגנון חיים וכד', אם כוונת השניים לקבל זה את זה ויש כימיה ואהבה ונכונות לעתיד משותף, אז סבבה שיהיה להם במזל טוב.

הבעיה העיקרית היא
שיתכן והם לא יפגשו לעולם
בגלל שההורים לא מוצאים לנכון לקבל הצעה כזו.

מי לא יפגש לעולם?- העיר והכפר..? אולי עדיף שכך.. הרי כל הקשר שלהם אמור להיות בנוי וויתור וקבלה 'נון סטופ' של השני.. ומספיק יש חיכוכים בזוגיות. לא צריך לייצר אותם

האמת היא שבד"כ במה שנוגע להורים- למרות שאני ממש לא ילדה שהולכת לשאול ולהתייעץ הכל עם אמא אני חושבת ויודעת שבשורה התחתונה הם האנשים לשאול כי אנחנו הילדים שלהם והם אוהבים אותנו הכי בעולם מכל בנאדם אחר ורוצים שיהיה לנו טוב בלי שום אינטרסים מתערבים אחרים.
אבל במצב כזה שהורים פוסלים בחורים ואת יודעת בבירור שזה רק בגלל שהם לא נינים של איזה אדמור אז פה באמת זה סוג של. אני לא רוצה להגיד טיפשות כי זה ההורים שלך אבל זה צעד מאוד לא הגיוני. ואין שום סיבה שדבר כזה ימנע ממך פגישות. לפי דעתי תתחילי שידוכים- אם הכל יזרום ותפגשי בקלות עם בחורים כלבב הוריך- מצויין. אם זה יזדחל כי לא ימצאו בחורים כאלו- אז אני חושבת שהם יתרככו קצת וגם את תצטרכי לומר את דעתך.
אחרי הכל כיבוד הורים זה חשוב ביותר אבל בענייני שידוך ההורים לא יכולים בשום אופן להחליט על דעת עצמם ובמיוחד לא על דבר שהוא כ"כ פתאטי מיושן וטיפשי.
ה' הוא זה שמזווג את צריכה לעשות את ההשתדלות, הוא יתן לך את הבחור שמגיע לך בדיוק מכל הבחינות. בעז"ה בעיתו ובזמנו!

היה לי קשה לקרוא את ההתנגדות כאן. לא כי אני לא מסכימה עם הרוח של הדברים. יש הרבה צדק במה שהעלתם. אבל אני חושבת שכשאנחנו מסתייגים מדרך ההורים, גישה ...יש צורה לעשות את זה. התגובות תקיפות מאוד.
חלק מהכיבוד הורים שאנו מחוייבים זה גם בצורה שאנחנו מביעים אותה. וזה כאב לי.
כמובן שנשתף את ההורים בהרגשות השונות שלנו, ברצונות המנוגדים אולי ובזכות שלנו. ואם לא נצליח, אפשר למצוא אישיות (ידידים, משפחה..) מקובלת עליהם שתעזור לנו. ולפעמים במצבים חריגים יש לנו את ה"גדולים".