|
|
| נשלח ב-29/5/2008 00:31 |
 |
| |
לאחרונה אני שוב נתקפת בכמיהה לאחד האחד שלי :- |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2008 01:36 |
|
| |
אחחחח..... חזק!!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2008 11:18 |
|
| |
2be, גישה מאוד בריאה. תודה על כל מילה!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2008 05:43 |
|
| |
2be, באמת תודה. חיזקת אותי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2008 16:04 |
|
| |
2 B אני לא מבין מה בריא בגישה הטואטלית הזאת שמתעקשת על מציאות שקיומה מוטל בספק, כידוע לכל.
לא שאני רוצה לדכא כאן מישהו, אבל כשמתרסקים מקומה 10 זה יותר כואב...
מה שלא ברור זה שגם אחרי שאנשים מתרסקים מספר פעמים מקומה 10, הם שוב חוזרים אליה כדי להתרסק שוב, העיקר לא לגור בקומה קצת יותר נמוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2008 21:32 |
|
| |
את הרעיון לקחתי מהכלתפוס
וכמובן הוספתי לו צורה וצבע משלי
חמש_דקות - לא ממש הבנתי את הנמשל..
אני מתעקשת על מציאות, איזה מציאות? שכאילו יש שמחה בתקופת הרווקות?
לא כתבתי שהכל גן של שושנים, יש הרבה קוצים, או שכמו שכתבתי ייסורים.
אבל אם יש אמונה וביטחון בבורא עולם,
ההסתכלות אמורה להיות לגמרי שונה.
על כל ניסיון בחיים - אפשר לכתוב בעצם את מה שכתבתי לעיל.
לא הבנתי מה זאת אומרת שאני נמצאת בקומה 10?
שאני מאד שמחה? או שאני לא מוצאת את שלי?
וכי לא הבעתי בשיר את כמיהתי למצוא את האחד שלי, וכי נתתי למישהו לגטימציה לפסול סתם בחורים (בררנות)? אז אם מישהי או מישהו הבין ככה - אז ממש לא!
אסרו להתחתן מתוך תחושת פשרה, אבל צריך לדעת מה צריך לחפש בבחור, מה חשוב ומה לא ממש,
יש הצעות שאולי לא נראות נוצצות מסביב, אבל כשמתקרבים קצת יותר הברק ממש מסנוור את העיניים, ואז רואים שאין כל צורך להתפשר, כי למעשה לא כל הנוצץ - זהב הוא, ולא כל האפרורי הוא אכן אפור.
מה זאת אומרת - שוב חוזרים להתרסק מקומה 10?
הסבר ופרט.. ממש מעניין אותי הנמשל..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2008 00:10 |
|
| |
טובי, אני בטוח שרפ ישמח להסביר לך את מה שכתבתי בטוב טעם ודעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2008 11:48 |
|
| |
אני מקנא, אני לא מבינה מה שאתה אומר..
אתה אומר שבעצם אולי עדיף לא להאמין.. לחיות בבאסה כל היום כי הרי מזה שווה אם גם מקומה 10 אפשר ליפול ולהתרסק?
זו הגישה שלך?
אז הרשה לי לשאול אותך, אפשר?
אז לומדים לקח, לא?
אני לוקחת דוגמא מבעלי תשובה אך זה יכול להיות בכל תחום בחיים
בהתחלה הם באורות עצומים, רואים הכל ורוד ונחמד.. מצאו את עצמם.. הקב"ה תמיד איתם.
רואים הכל בתור השגחה פרטית, עם בדיוק חץ עליהם, לא?
יופי.. עוברים כמה חודשים.. מתחילים להיכנס לשיגרה.. בא איזה באסה פתאום.
סתם לא מצליח בעבודה או למצוא שידוך..
הקב"ה עוזר, מתפללים, מבקשים.. הרי הוא תמיד עוזר..
וואלה, הקב"ה עכשיו על תקן תפוס, ממתינה יש עוד אנשים לפניי.. הוא לא עונה לי כמה ימים
מעצבן, כן.. אז לזרוק את כל האמונה שחשבתי שראיתי לפני כמה חודשים באורות עצומים??
ככה פתאום?
נכון כואב..!!
לקבל לא? או להתרסק מקומה 10?
אז מה כן עושים כדי שזה יכאב קצת פחות?
שמים מזרונים בתחתית הבניין, מרפדים אותו באמונה, מפנימים היטב היטב כדי שכשאני אהיה במצב של נסיון או סיכון כלשהו יהיה על מה ליפול, הנפילה תהיה עם קפיצה בחזרה לקומה 8, טוב נו..
לא להיות בקומה 10 כמו בהתחלה, זה עדיין כואב ועדיין נפלתי 2 קומות.
אז טוב, הכל לטובה, משננים את זה כמה פעמים ביום
החיוך מרוח על הפרצוף כי תקועים על הפנים של 2 מסמרים לחיזוק, כדי שהוא לא יפול
קורה? כן
קרה? כן
יקרה.. עוד יותר כן
החיים זה לא שחור או לבן..
יש גם נפילה מקומה 10 רק של קומה אחת..
ויש נפילה מקומה 10 שיכולה להעלות אותך אפילו בחזרה
כי כמובן ריפדת את תחתית הבניין במזרנים עם קפיצים, קצתיותר משוכללים, שיכולים להעלות אותך קצת יותר ממה שהיית..
כל נפילה היא כואבת אך מה התוצאה בסוף זה רק אתה יכול לקבוע!
אז לפני שאתה רואה את הגישה שטוטאלית שמחה ומאושרת, צריך הרבה עבודה על האמונה
כי מה לעשות, בכל דבר בחיים צריך לעמול,
מה שבא בקלות הולך בקלות
ומה שמשקיעים עליו רואים תוצאות בעתיד..
עכשיו תפרשנו את התגובה שלי לתגובה קצת יותר חרדית ומתאימה בשבילכם.. אבל העיקרון אותו עיקרון..
בהצלחה!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2008 11:56 |
|
| |
הכל תפוס,
היטבת להמשיל, להגדיר ולהחדיר!
לא נראה לי שמבצבת בין דברייך רוח שאינה חרדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2008 12:19 |
|
| |
הכלתפוס - ממש חזק !
אנחנו באמת צריכים לעבוד על מידת האמונה שלנו .
אמונה זה שורש המידות , אם יש אמונה אז הכל הופך ליותר קל.....
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2008 12:31 |
|
| |
הכל תפוס, עשית סלט ירקות יווני.
אני עדיין אודה לשרפ אם הוא יטרח להסביר את מה שכתבתי, במידה והוא לא יוכל מאיזה סיבה - אצטרך לעשות זאת ככל הנראה בעצמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2008 13:42 |
|
| |
5 דקות, כמה שרפ יקבל ממך בשביל לנסות להבין אותך? תעמוד מאחורי עצמך, תביא את עמדותיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2008 20:16 |
|
| |
אם אין אני לא מי לי...
הרבה אנשים חולמים על שידוך ש"אינו קיים במציאות" כמו שנהוג לומר.
זאת קומה עשירית כנראה, בבניין בן 5 קומות בלבד.
למה ליפול משם? ככל שהדימיונות יותר מתוקים, הכאב הוא יותר מריר...
אנשים מעדיפים אבל כנראה להמשיך ולדמיין גם אחרי הכאב, העיקר לא לחיות במציאות.
dont loss the contact whit reality
סבתא שלי הייתה אומרת בסינית.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2008 21:35 |
|
| |
מי חולם על דבר כזה??
הלו? אתה לא במציאות..
שידוך מחוץ לטווח הקיים, באמת אין דבר כזה צודק..
בשביל זה יש שאיפות ויש מנגד רגליים בקרקע
מי אמר שאם יש לי אמונה יותר חזקה אין לי רגליים בקרקע??
תמיד צריך להיות עם יד על הדופק
ולחזור למציאות מדי פעם
מי אמר שאסור לדמיין? תמיד אפשר, אך השאלה מה לעשות עם כל הדמיונות האלה..
בזוגיות כמו שתמיד אומרים שצריך לראות את הנק' הטובות בכל אחד ואם צריך גם להתפשר
אם הצלחת, מה טוב.. החיים יפים, ואם היא מתאימה לך.. וואלה, מזל טוב!
אם לא, למרות שניסית כמה פעמים ולא פסלת על הסף, וכן ממש להשתדל.. אז כן לחזור למצב ה"פנוי להצעות" ולא להתבאס מזה. (זה מה שאמרתי בהודעה הקודמת)
ברור לנו שככל שנשאף יותר, זה מראה על רצונותינו, אך תמיד לזכור איפה אנחנו עכשיו ולא לקפוץ גבוה יותר מדי.. לדעת את מקומינו! למרות שאיפותינו שתמיד נמצאות בעליה מתמדת (בעזה"י)
עכשיו מה בדיוק לא הסתדר לך? מובן יותר?
|
|
|
|
|
