| נשלח ב-27/5/2008 18:07 |
 |
| |
'אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא'
הפסוק הנ"ל ממלאכי ג' כה'
מקבל משמעות מעשית, לנוכח רצף האירועים האחרונים וגם לאור הדברים הנאמרים בפורום הזה.
אני רוצה באשכול הזה, להדגיש את המהירות והפתאומיות שבה יקרוס הכל, במלחמה שבפתח.
התרגלנו לחיי שפע, נוחות ופינוק - עד שכל המציאות היומיומית הסובבת אותנו נראית כל כך
מעודדת ויציבה (בורסה, חגיגת שפע של קניות, בידור שטחי להמונים...)
אבל במלחמת טילים פתאומית יתעורר אצל מרבית האנשים הפחד הגנטי היהודי הגלותי הסמוי (פחד ממחסור-מוצדק כלשעצמו)
מדובר במטר של עשרות/מאות טילים קונוונציונליים (מסוריה, בעיקר) במשקל רבע-חצי טון. לא דומה אפילו, לטילי סדאם במלחמת המפרץ ובטח לא לקסאמים/גראדים של היום.
בהפוגה שלאחר המטח הראשון, תתחיל התנפלות הסטריית וכוחנית על מרכזי הקניות וחנויות המזון , שיתרוקנו / ישדדו בתוך שעות ספורות.
תשתיות החשמל המים והתקשורת, תקרוסנה גם הן, בתוך שעות עד ימים ספורים
שלטון החוק יקרוס, באין מי שיאכוף אותו - וכך תתחיל מלחמת השרדות בין שתי אוכלוסיות:
- קבוצות אלימות שישדדו וירצחו כדי להשיג מזון
- קבוצות שיסתתרו עם מלאי מזון ומים
אמנם עלינו לעשות השתדלות ולאגור מזון בסיסי יבש + מים
אבל לא לשכוח את המדרש הנפלא, על הפסוק שלמעלה:
|
|
|
המדרש מספר, שלאחר שהמן חתם על החלטתו להשמיד את העם היהודי, ראה ברחוב את מרדכי היהודי ממהר אל שלושה ילדים יהודים שחזרו מבית הספר.
מרדכי שאל את הילדים מה למדו. ענה לו הראשון: "אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא". השני השיב: "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו א-ל". השלישי אמר:
"ועד זיקנה אני הוא, ועד שיבה אני אסבול, אני עשיתי ואני אשא, ואני אסבול ואמלט".
מרדכי שמע את התינוקות הללו, ושמח. שאל אותו המן: למה אתה שמח? ענה מרדכי: שמעתי מהם בשורה טובה, שאל לי לפחד מגזירותיך. המן התמלא כעס, והחליט שהתינוקות הללו יהיו קורבנותיו הראשונים.
נמעין נבואה
הסבר פשוט לשמחתו של מרדכי, לאחר שהאזין לילדים, הוא: השלושה ציטטו פסוקים, שמשמעותם היא שלא צריך לפחד מגזירות קשות על עם ישראל, מכיוון ש"עימנו א-ל". לפי גישה זו, מרדכי ראה בכך מעין נבואה טובה על העתיד להתרחש.
אלא שלפי גישה זו, לא מובנת התנהגותו של מרדכי בהמשך: מדוע קרע את בגדיו? למה התעטף בשק? בשביל מה הוא היה צריך לשים אפר על ראשו ולקרוא לכל אחיו לחזור בתשובה?
התנהגות זו מעידה שהוא לא קיבל את דברי הילדים כנבואה ממש וכאות משמים שלא יאונה ליהודים כל רע.
המן כאליל
כדי להבין זאת, עלינו להתבונן במיכלול האירועים ובמה שעמד מאחוריהם. מדוע ואיך נגזרה השמדה על היהודים?
ההסבר שניתן לכך במגילת אסתר הוא, שכל עמי הארץ היו כורעים ומשתחווים להמן. מרדכי היהודי היה היחיד שסירב לנהוג כך - וזה מה שעורר את זעמו של המן. לאחר שחקר לסיבת הדבר והתברר לו שסרבנותו של מרדכי אינה החלטה פרטית שלו, אלא הוא נוהג כך בתוקף היותו יהודי, השולל כל ביטוי של עבודה-זרה - החליט לנקום בעם היהודי כולו.
חז"ל מסבירים לנו, שמאחורי הסיפור הפשוט יש הסבר פנימי, עמוק יותר. המן הרשע היה בעיני עצמו כמו א-לוה. כך גם נתפס על-ידי האנשים שהשתחוו לו. רק מרדכי לא נהג כך.
הוא סירב להיפרד מאמונתו בקב"ה ולהשתחוות לאדם. אולם שאר היהודים לא היו כה חזקים באמונתם, ו"מפני שהשתחוו לצלם", גם אם רק למראית עין, נגזרה עליהם הגזירה.
בפנים - יש אמונה
מרדכי ידע היכן נכשלו בני עמו. הוא גם ידע על הגזירה, והיה מודאג. חששו היה, שמה שגרם להם להשתחוות להמן - מעשה שיש בו היבט של עבודה-זרה - היא היחלשות האמונה. לכן מיהר אל התינוקות ששבו מבית ספרם. דרכם יכול היה לברר היכן בדיוק עומד העם, מה הם הערכים הבסיסיים שלו. וכאשר השיבו לו שלושתם בפסוקים שמשמעותם אמונה וביטחון בקב"ה - ידע שהיחלשות האמונה היא רק בביטויים חיצוניים. בפנים - יש אמונה.
לכן שמח מרדכי כששמע את דברי הילדים. לא רק משום שראה בדבריהם מעין נבואה, אלא בעיקר משום שנוכח כי האמונה הפנימית קיימת במלוא תוקפה וצריך רק לעורר אותה. לא נותר לו אלא לפנות לפעילות שתעורר בעם את האמונה גם כלפי חוץ. זהו פשר הצומות והתעניות שהכריז: היה זה כדי לחשוף את האמונה הפנימית, דבר שיביא ממילא לביטול הגזירה.
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2008 18:51 |
|
| |
פשש...
מהיכן כבודה המציאה את כל הנאמר ??? מילא המייחל הביא כמה אסמכתאות וגם את מה שכתב אמר שאף אחד לא חייב להאמין לו ושנמתין ונראה.. את פשוט ירית בלי להתבלבל.... נו באמת ?????
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2008 21:21 |
|
| |
רדומסקי
ברוכה הבאה לפורום , יישר-כח על דברייך ותודה על עידודך אותנו לקראת הבאות .
יוסי
דברים מן הסוג הזה לא מוציאים מתוך הספרים הקדושים הם לא בדיוק 'עיתוני בוקר'...
מקסימום מתוך קריאת כתבות והערכות העוסקות בתוצאת מתקפת טילים על ישראל והשלכותיה .
או אם להיות יותר "אין" ולהשתמש בשפה שרצה היום אז איזה חלום של איזו 'צדקת נסתרת'
או אפילו לאו דווקא צדקת...היום הכל הולך , יש קליינטורה להכל .
הסתייגות אישית שלי , אינני קונה את 'מלחמת ההישרדות בין שתי האוכלוסיות' .
אגב למה דברי המדרש ופרשנותם בפונט כ"כ זעיר ?
אין צורך לחסוך בשטח כאן , הארנונה אצלנו מאוד נמוכה .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2008 06:59 |
|
| |
מה שרדומסקי אמרהנ שמע מדברי האוטיסטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2008 12:25 |
|
| |
מחבר ההודעה זה 'הוא' ולא 'היא'
שמי ארנון, והשתמשתי בטעות ב-User: Radomsky
בניגוד לכותבים הנכבדים והמלומדים בכלל, ולמנהל הפורום בפרט - אני יהודי פשוט
מנסה לשתף אתכם בתחושותי לנוכח הגאולה הקרובה,
לדברים שכתבתי אתמול, אינם מסתמכים על מקורות וציטוטים - אלא יוצאים מהלב ומנסיון חיים.
אין ספק שבתהליך הגאולה ייבנה עולם חדש, של אמת מוחלטת וחזקה
ולכן עולם השקר, הידוע המוכר לנו - בהכרח שיתמוטט !
כל מה שניסיתי להדגיש, זה את המהירות והפתאומיות שזה יקרה
וכדי להסתגל למציאות החדשה, עדיף כבר עכשיו לנתץ ולהרוס את 'עגל-הזהב'
שהוא העולם החומרני שבו אנחנו שקועים.
ובכלל,
להיות פשוטים ולהסתפק במועט
והכי חשוב - אמונה, אמונה חזקה בלב,
שכל מה שיקרה הוא רק לטובתינו...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2008 13:40 |
|
| |
ארנון
כל מילה זהב.
כנראה פשטותך היא גדלותך.
מדבריך ניכר שליבך הוא לשמים .
ואני מסכים איתך עם כל מילה , ודבריך מקבלים חיזוק מדברי האוטיסטים.
ואני שמח שגם אתה נמנה מבין אילו שחשים זאת מכח הלב.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2008 13:47 |
|
| |
ארנון
רק עכשיו עברתי על דברי המדרש שהבאת לאחר שהעברתי זאת לאותיות גדולות יותר.
הבאתי את המדרש באותיות שכולם יבינו .
מדרש מספר, שלאחר שהמן חתם על החלטתו להשמיד את העם היהודי, ראה ברחוב את מרדכי היהודי ממהר אל שלושה ילדים יהודים שחזרו מבית הספר.
מרדכי שאל את הילדים מה למדו. ענה לו הראשון: "אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא". השני השיב: "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו א-ל". השלישי אמר:
"ועד זיקנה אני הוא, ועד שיבה אני אסבול, אני עשיתי ואני אשא, ואני אסבול ואמלט".
מרדכי שמע את התינוקות הללו, ושמח. שאל אותו המן: למה אתה שמח? ענה מרדכי: שמעתי מהם בשורה טובה, שאל לי לפחד מגזירותיך. המן התמלא כעס, והחליט שהתינוקות הללו יהיו קורבנותיו הראשונים.
נמעין נבואה
הסבר פשוט לשמחתו של מרדכי, לאחר שהאזין לילדים, הוא: השלושה ציטטו פסוקים, שמשמעותם היא שלא צריך לפחד מגזירות קשות על עם ישראל, מכיוון ש"עימנו א-ל". לפי גישה זו, מרדכי ראה בכך מעין נבואה טובה על העתיד להתרחש.
אלא שלפי גישה זו, לא מובנת התנהגותו של מרדכי בהמשך: מדוע קרע את בגדיו? למה התעטף בשק? בשביל מה הוא היה צריך לשים אפר על ראשו ולקרוא לכל אחיו לחזור בתשובה?
התנהגות זו מעידה שהוא לא קיבל את דברי הילדים כנבואה ממש וכאות משמים שלא יאונה ליהודים כל רע.
המן כאליל
כדי להבין זאת, עלינו להתבונן במיכלול האירועים ובמה שעמד מאחוריהם. מדוע ואיך נגזרה השמדה על היהודים?
ההסבר שניתן לכך במגילת אסתר הוא, שכל עמי הארץ היו כורעים ומשתחווים להמן. מרדכי היהודי היה היחיד שסירב לנהוג כך - וזה מה שעורר את זעמו של המן. לאחר שחקר לסיבת הדבר והתברר לו שסרבנותו של מרדכי אינה החלטה פרטית שלו, אלא הוא נוהג כך בתוקף היותו יהודי, השולל כל ביטוי של עבודה-זרה - החליט לנקום בעם היהודי כולו.
חז"ל מסבירים לנו, שמאחורי הסיפור הפשוט יש הסבר פנימי, עמוק יותר. המן הרשע היה בעיני עצמו כמו א-לוה. כך גם נתפס על-ידי האנשים שהשתחוו לו. רק מרדכי לא נהג כך.
הוא סירב להיפרד מאמונתו בקב"ה ולהשתחוות לאדם. אולם שאר היהודים לא היו כה חזקים באמונתם, ו"מפני שהשתחוו לצלם", גם אם רק למראית עין, נגזרה עליהם הגזירה.
בפנים - יש אמונה
מרדכי ידע היכן נכשלו בני עמו. הוא גם ידע על הגזירה, והיה מודאג. חששו היה, שמה שגרם להם להשתחוות להמן - מעשה שיש בו היבט של עבודה-זרה - היא היחלשות האמונה. לכן מיהר אל התינוקות ששבו מבית ספרם. דרכם יכול היה לברר היכן בדיוק עומד העם, מה הם הערכים הבסיסיים שלו. וכאשר השיבו לו שלושתם בפסוקים שמשמעותם אמונה וביטחון בקב"ה - ידע שהיחלשות האמונה היא רק בביטויים חיצוניים. בפנים - יש אמונה.
לכן שמח מרדכי כששמע את דברי הילדים. לא רק משום שראה בדבריהם מעין נבואה, אלא בעיקר משום שנוכח כי האמונה הפנימית קיימת במלוא תוקפה וצריך רק לעורר אותה. לא נותר לו אלא לפנות לפעילות שתעורר בעם את האמונה גם כלפי חוץ. זהו פשר הצומות והתעניות שהכריז: היה זה כדי לחשוף את האמונה הפנימית, דבר שיביא ממילא לביטול הגזירה.
הבאת רעיון מאוד מוצלח ומתאים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2008 17:11 |
|
| |
שלום וברכה ארנון , הבהרתך התקבלה , תודה .
מצטרף לכל מילה מדבריך , הלוואי ונזכה כולנו ליישם את תכליתנו להיות רוחניים ופשוטים
לפני אבינו שבשמיים .
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2008 18:32 |
|
| |
זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ
אמר הנביא .
אמר על כך ר' שמעון בז"ח כי-תצא .
כי תצא למלחמה על אויביך. ר"ש אמר מאי זנח ישראל טוב דא יצר הטוב דשלמה מלכא קרייה טוב שנאמר טוב ילד מסכן וחכם. אויב ירדפו. דא יצר הרע דאיהו שנאיה דב"נ
.
פירוש : כאשר עם ישראל זונח את התורה ובוחר ללכת בשרירות ליבו אחר יצה"ר נדמה לאדם כי בכך הוא חוסך
את המאמץ שצריך להשקיע במלחמה נגד יצה"ר , אך טעות קשה טועה מי שחושב כך .
את המאמץ הזה הוא לא חוסך אלא ממיר אותו למאמצים וייסורים אחרים שיבואו עליו ושם הוא יאלץ בע"כ להתמודד עימם .
כשעם ישראל לא נלחם נגד היצה"ר אז הוא יצטרך להילחם נגד הגויים במלחמות קשות עם שפיכות דמים .
ולכן אולי מלחמה זו מתחילה בשבועות מתן תורתנו ללמדנו את דברי רשב"י לעיל שאם זנחנו את התורה התובעת את עלבונה
סופנו להתייצב למלחמה מול הגויים במקום שהיינו אמורים להתייצב במלחמה מול יצרנו הרע .
ה' ירחם עלינו .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 10:02 |
|
| |
ועוד, בנושא מלחמה נגד יצר הרע
|
איזהו גיבור הכובש את יצרו
(מתוך אתר 'הלכה יומית מר"ן עובדיה יוסף) |
שנינו בפרקי אבות (פ"ד מ"א), "איזהו גיבור הכובש את יצרו". ולכאורה צריך היה לומר "איזהו גיבור הכובש את היצר הרע", כי משמעות "יצרו" הוא גם יצר הטוב וגם יצר הרע, ובקול היצר הטוב צריך אדם לשמוע, ואם כן איזו גבורה נמצאת במי שהוא כובש את "יצרו", יותר נכון היה לומר "יצר הרע".
ונראה לבאר על פי מה שכתב מרן הרב שליט"א (בכדי לבאר מדוע נאמר "יצרו" ולא "יצר"), כי היצר הרע יש לו סגנון שונה לכל סוגי האנשים, ולמשל לתלמידי חכמים שעוסקים בתורה בהתמדה, הוא מסית אותם שילכו ויתעסקו בצדקות ובגמילות חסדים, או להיות חברים פעילים בחברה קדישא, ולא שבאמת הוא רוצה שיעסקו בגמילות חסדים, אלא העיקר אצלו שלא יעסקו בתורה. וכוונתו לדחות פעמיהם ולהרחיקם מלימוד התורה. ואצל העשירים שראויים לחלץ מן המיצר יתומים ואלמנות, הוא מסית אותם שילכו ללמוד תורה ולקרוא תהלים כמנין "כפר" וכיוצא בזה. ועל פי זה נראה להסביר, כי זהו ששנו "יצרו", כי לא זו בלבד שיצר מיוחד יש לו לכל אדם, אלא גם שלפעמים הוא נדמה כיצר הטוב, אבל באמת הוא יצר הרע, להוליך אדם בדרך שאינה מתאימה לו, ושבה הוא אינו יכול למצות את כוחותיו הרוחניים.
ומספרים על עשיר קמצן שהיה מקום מגוריו ברופשיץ (עיירה בגליציה שבפולין), והיה מפורסם לכל בקמצנותו. בליל יום הכפורים אחר התפילה, נשארה בבית הכנסת קבוצת אנשים עניים, לקרוא בספר תהלים, ויתיצב גם העשיר הקמצן בתוכם. רבי נפתלי מרופשיץ, שהיה אז בבית הכנסת, שלח והפסיק אותו מקריאתו ודרש שיבא אליו, והוא בא אל הרב. אמר לו הרב, הנה כעת היא שעת חירום, שממשלת פולניה הכריזה מלחמה על אוסטריה, וכידוע שיש לממשלה סוגי צבאות שונים, חיל רגלי, חיל פרשים וחיל הים, מה דעתך על חייל שהוא מחיל פרשים, אבל יודע הוא לשמש כרב חובל באניית קרב, ועשה מעשה שנטש מחנהו, והלך ונכנס לאניית קרב, ונלחם באויב בהצלחה, איזה ציון לשבח צריך לתת לו? ענה העשיר, לא רק שאינו זכאי לצל"ש, אלא ראוי הוא לעונש, ודינו כ"עריק" מן הצבא, כי לא יתכן שיעשה דין לעצמו, ומאחר ששיבצו אותו כחייל מחיל הפרשים, אינו רשאי לנטוש את מחנהו ללא הוראה מפורשת מן המפקדה הצבאית. חזר הרב ושאל, ומה יהיה לדעתך אם היה הדבר להיפך, שאחד מחיל הים שיודע שהוא פרש מומחה, קם ועשה מעשה, ודהר על סוס קרב, ונכנס לתוך מחנה האויב, ורבים חללים הפיל מצבא האויב, מה ציון לשבח צריך לתת לו? ויען העשיר, לדעתי גם חיל כזה נקרא "עריק", וראוי לעונש, מפני שלא עשה כן על פי הוראת מפקדי הצבא. אבל סלח נא לי אדוני הרב, מה שייכות יש בשאלותיך לערב הקדוש הזה, שהוא יום הכפורים. אמר לו הרב, ברצוני להעיר לך לאור תשובותיך, כי אתה "עריק", ועליך ליתן את הדין ביום הנורא הזה. ויען העשיר ויאמר, מה פתאום אני עריק, והלא איני בגיל צבא, ואיזו שייכות יש בכלל שאקרא עריק. ויענהו הרב, דע, כי בשמים ייחדו סוגי צבאות שונים לה' יתברך, כי ה' צבאות שמו קדוש ישראל, יש צבא של תלמידי חכמים, יש צבא של עניים לומדי תהלים, ויש צבא של עשירים נדיבים. והנה שפר חלקך והעניקו לך עושר להחיות לב נדכאים, ואתה לא מבצע את הנדרש ממך, אלא הולך לקרוא תהלים עם העניים, לכן גם אתה נקרא "עריק", מבחינת צבאו של ה' יתברך, כי לא טוב אתה עושה, עליך ללכת לישון על כרים וכסתות של משי וריקמה במנוחה, ובבוקר כאשר תיערך המגבית של בית הכנסת לטובת העניים, או לטובת ישיבה או לטובת שאר לומדי תורה, עליך לתרום בעין יפה כדי שממך יראו וכן יעשו גם האחרים. ועתה קום ולך הביתה לישון במנוחה, ולמחר תשמור את אשר ציויתיך לעשות.
למחרת לפני קריאת התורה, פתח הרב במגבית עבור ישיבה מסויימת, ופנה ישר אל העשיר ההוא, העשיר הרים קולו ואמר, "עשרת אלפים רובל", כל יחידי הקהל נדהמו מן התרומה הגדולה של העשיר, שלא נתפרסם בנדיבותו. ונעשתה התעוררות רבה בין הקהל, וכל אחד מהם תרם בעין יפה, לחיזוק התורה, והיתה השנה ההיא מלאה שפע ישועות ונחמות.
ומובן שכל דברינו הם על עיקר עבודת ה' של כל יהודי שצריכה להיות על פי הדרך בה הוא ממצה יותר את כוחותיו, אבל פשוט הדבר שעל כל יהודי לקבוע לו זמן ללימוד התורה, כדי שידע את דיני התורה, ויהיה לו חלק ישיר בתורת ישראל.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2008 18:11 |
|
| |
עוד מאמר יפה בעניין המלחמה בהיצר הרע
מי יודע, אם נצליח במלחמה היומיומית הזו, אולי לא נגיע למלחמות עולמיות גדולות ...
"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"
בעניין: 'שמשון הלך אחר עיניו' (סוטה דף ט' ע"ב)
חכמינו זכרונם לברכה כתבו שמלבד התאווה והיצר לעריות יש חלק גדול לעין, משום שהעין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרים. בגמרא סוטה (י) אמרו: "גמירי, אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות". ובירושלמי (פרק א' הלכה ב') אמרו: "לבא ועינא תרי סרסורי עברה הם".
גדולי ישראל נלחמו לא רק על יצר התאוה שלהם, אלא גם עבדו על היצר החיצוני של פגם העיניים, וכמו שמסופר בילקוט (פרשת ויחי) "מעשה היה ברבי מתיא בן חרש זכותו יגן עלינו אמן, שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה, והיו פניו מאירות ומבהיקות. עבר השטן ונתקנא בו. הלך לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לו: רבונו של עולם רבי מתיא מהו לפניך? אמר לו: צדיק גמור. ביקש השטן רשות לרדת ולנסות אותו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לא תוכל לו. אמר השטן אף על פי כן רוצה אני לנסות. נתן לו השם יתברך רשות והתחפש לאישה יפה, שלא הייתה כמותה מימות תובל אחות קין. כיון שראהו רבי מתיא הפך פניו, עבר השטן לפינה השניה ושוב הפך פניו, כיון שראה רבי מתיא שאינו מניח לו, ביקש מתלמידו אש ומסמר. לקח המסמר לבנו באש ונתנו בעיניו ונתעוור. כשראה זאת השטן נזדעזע ונפל לאחוריו. שלח הקדוש ברוך הוא את רפאל לרפאת את רבי מתיא. וסרב בטענה שמא לא יעמוד בנסיון פעם אחרת, עד שהבטיחו הקדוש ברוך הוא שיתבטל ממנו יצר הרע, ואז הסכים להתרפאת". עד כאן תוכן דבריו.
הדברים מבהילים ביותר, עד היכן כוחו של יצר העריות, שאפילו על גדולי ישראל הוא מסוגל להשפיע עד שעושים פעולה שעוקרת אותו משורשו, ואם בענקי הרוח, עיני העדה, וליבם של ישראל כך, על אחת כמה וכמה אנחנו הקטנים אזובי הקיר.
רבותינו כתבו שגזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן, אך עריות חמורות יותר מן הגזל, משום שבממון הוא חומד דוקא כשרואה אך בעריות הוא חוטא וחומד בין כשרואה ובין כשאינו רואה. ועיין עוד בספר החינוך (מצוה ער"ב) ודרוש וחקור.
רבנו האלשיך הקדוש זכותו יגן עלינו אמן, כותב שהתורה כתבה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" אולם לכאורה היה צריך לצוות ולא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם, שכן הכל תלוי בעינים? ותרץ, שלמעשה על הראיה הראשונה אין עוון, אולם אם ראה והתפעל בלבד, הרי שהוא שוב חוזר לראות וחוטא ופוגם בדברים חמורים ביותר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2008 16:51 |
|
| |
ניגאל ברחמים
לא מצפים מאיתנו לרמות כאילו , את זה משיח יעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2008 23:33 |
|
| |
וישכב וישן תחת רותם אחד והנה זה מלאך נוגע בו ויאמר לו קום אכול. רזא גלא ליה מיכאל שרא רבא דישראל לאליהו הנביא בטורא דכרמל, קץ וזמן שעתיד להיות באחרית הימים בסוף ארבע מלכיות בימיו של מלך רביעי העתיד להיות. נשאתני רוח ה' והוליכני לדרום העולם וראיתי שם מקום גבוה בוער באש ואין כל בריה יכולה ליכנס שמה. שוב נשאתני והוליכני למזרח העולם וראיתי שם כוכבים נלחמים זה עם זה ואינם נחים. שוב נשאתני רוח והוליכני למערב העולם וראיתי שם נפשות בצער גדול כל אחד לפי מעשיו.
ואז אמר לי מיכאל קץ העתיד להיות באחרית הימים, בימיו של מלך העתיד להיות, הרמלת שמו, ויש אומרים תרמלא שמו. ר' יהודה בן בתירא אומר כורש שמו, רבי שמעון בר יוחאי אומר הכשרא שמו, והלכה כרבי שמעון דאמר הכשרא שמו.
מלך אחרון שבפרס יעלה לרומי שלוש שנים, זו אחר זו, עד שפושע בה שנים עשר חודש, ושלושה גיבורי מלחמה עולין לקראתו מן הים, והם נמסרין בידו. מלך פחות שבמלכים, בן שפחה, גיגית, עולה לקראתו מן הים, ואלו יהיו אותותיו שראה בו דניאל: פניו ארוכות, בין עיניו גבהות, וקומתו גבוהה מאד, וכפות רגליו גבוהין, ושוקיו דקים. ועתיד לשלוח ידו בו ביום על עם נאמן, ועתיד להזיע בו ביום שלש זיעות, וכל המזלות מתקבצין והולכין למקום אחד, עושקין בתים וגוזלין שדות, ומכין יתום ואלמנה בשוק, אבל אם יעשו תשובה תהיה להם סליחה…
בעשרים במרחשון יזדעזע העולם וירעשו שמים וארץ. בעשרים בכסליו יעמדו כל ישראל בתפלה ובזעקה לפני אביהם שבשמים, ובו ובאותו היום תרד חרב ותפול באומות העולם, לפי שנאמר כזה וכזה תאכל חרב.
כ"ב בניסן גלות ראשונה יוצאה מבבל בשמונה עשר אלף אנשים ונשים ואחד מהם לא יאבד.
בתשרי גלות שניה שבנהר סבטיון יוצאה בי"ז אלף ונהרגין מהם עשרים איש ונשים ט"ו.
בכ"ה לחדש השמיני גלות שלישית יוצאה ובוכין וצועקין על אחיהם שנהרגו, וצועקין במדבר כ"ה יום ואינן טוענין כלום, וחיין על מוצא פי ה'. אין גלות ראשונה יוצאה מבבל עד ששניה מגעת לבבל שנאמר חולי וגוחי בת ציון וגו'.
בכ' בניסן מלך עולה מים ומשחית ומזיע את העולם, ובא על הר צבי קדש ושורפו. ארורה בנשים ילדתו, ואותו הקרן שראה דניאל, ובאותו היום צער ומלחמה כנגד ישראל. מלחמה שניה עושה דמיטרוס בן פוריפוס ואנפיליפוס בן פנפוס ועמהם פרשין עשר רבוא וטמונים בספינות שלשים רבוא.
בכ' באלול משיח בא וינון שמו ובאותו היום יורד גבריאל מתשע שעות עד עשר ומשחית את העולם תשעים ושנים אלף איש.
בכ' בטבת מלחמה שלישית עושה מקץ קירטלוס וכל המדינות עמהן עם גדול מאד מבקעה גדולה עד יפו ועד אשקלון.
ובכ' בשבט משיח בא ויורדין מלאכי חבלה ומשחיתין בכל אותו המון ולא נותרין נשמה. באותה שעה אומר הקב"ה לאברהם עתידין בניך שירדו למדרגה התחתונה שנאמר ושפלת מארץ תדברי ואח"כ יהיו גבוהים על כל האומות, שנאמר ונתנך ה' אלקיך עליון על כל גויי הארץ, ואח"כ באין כל האומות ומשתחוים לכל אחד מישראל ולוחכין עפר רגליהם, שנאמר והיו מלכים אומניך וגו'.
בכ' באדר משיח בא ועמו שלשים אלף צדיקים שנאמר והיה צדק אזור מתניו. וכיון שרואין או"ה כך מיד כל אחד מהם נמוק הוא וסוסיו שנאמר וזאת תהיה המגפה וגו'. באותה שעה אומר הקב"ה לאומות העולם אוי לכם רשעים שבסוף ארבע מלכיות כולכם נטרדין מן העולם, ויהיה כור של חטים עושה בתשע
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אליהו עמוד 26
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2008 09:46 |
|
| |
מה נשיב לה' כל תגמולוהי עלינו !
רוטר
ארגון החמאס מודה כי הפיצוץ שהתרחש אתמול בתוך בית בעיירה בית לאהיה לא נגרם מתקיפה של צה"ל.
הפיצוץ התרחש בעקבות הכנות לפיגוע גדול, עליו עבדו מספר מחבלים מהארגון.בכרוז שהפיץ החמאס נכתב: "השהידים היו בשלבים האחרונים לקראת ביצוע משימת ג'יהאד מיוחדת". בפיצוץ נהרגו שמונה בני אדם: ששה מחבלים מהחמאס, אזרח ותינוקת.
התינוקת היא ביתו של מאנשי החמאס, שנהרג בפיצוץ.
ישתבח שמו לעד על ניסיו וחסדיו הגדולים עימנו למרות שלא מגיע לנו . כי לעולם חסדו . קטונו מכל החסדים אשר עושה עימנו
כשבפעם הקודמת היתה זו משאית התופת עם ה - 4.5 טון חומר-נפץ שהתאיידה לה עם מפעיליה .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 08:57 |
|
| |
הפסוק הזה מתוך ההפטרה הוא התשובה לכל אלה המפרסמים והמבטיחים
פטרייה גרעינית איראנית מעל גוש דן :
אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקב נְאֻם ה' כִּי אִתְּךָ אָנִי כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה וְאתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לא אֲנַקֶּךָּ
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 21:06 |
|
| |
תודה . זה באמת מרגיע. קצת נבהלתי שבכל אתרי האינטרנט שכביכול מנבאים מה יהיה הם טוענים לפטריה גרעינית על גוש דן. אז שוב תודה שאתה מרגיע אותנו
|
|
|
|
|
