|
|
| נשלח ב-29/5/2008 23:35 |
 |
| |
שמעתי שהרב שכטר מארה"ב (זה ששילם על לוח ארז) עובד על מהדורה מתוקנת של מגילת ספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 00:24 |
|
| |
ספרן, שקריו שבע"פ אינם אמינים יותר משקריו שבדפוס.
הוא הפריך פעם את דברי ג"ש (לענין דרוש התנינים) מתוך כת"י מסויים, וג"ש הודה בטעותו. עד שבא א' קופפר (שעבד במחלקת תצלומי כה"י) וגילה לג"ש שבכה"י לא כתובים כלל הדברים שביק "ציטט" משם...
עוד על שקריו:
http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=920
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 30/05/2008 0:25:53
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 05:50 |
|
| |
לבנוני,
תודה על הקישור. צריך לפתוח אשכול מיוחד לרכז את החומר על האיש וספריו, והפעם באמת לתועלת הרבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2008 18:48 |
|
| |
המחבר של הנדון כאן ה' מתפעל שאל לי (בתיבה שלי) מנין שהמחבר של החוזמלי"ט נעשה חומץ והשבתי לו שהוא בן טיפוחיו של החזו"א שגידלו כיתום ורצה לעשות ממנו מענטש ולא עלה בידו וזה המחבר חיבר כמה ספרים על התנאים ועוד מלאים השקפות טפילות של הבל ר"ל (גם מן הצד ההבנה השורשית) והוא נחשב עם הפסולים בספרות התורנית המקובלת. הוא בן קוסובה שנעשה יתום מאביו עוד שם ועלה (עם אמו ואחיו ר"י רב דירושלם זצ"ל) עם החזו"א וזוגתו לא"י לא רצה ללמוד ולבסוף נעשה סופר של השכילים.
חבל שעשו ממנו ענין במקום לרחם על נפשו העלובה. מן המתסבר שיש ספרים יותר ברי סמכא להתעסק בהם. לבד מזכרונות של יתום מסכן שלפי דבריו שמע אותם מאמו מרת הנפש. גוט שבת
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2008 13:40 |
|
| |
אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם ביותר
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2008 14:42 |
|
| |
| רזוס כתב: |  |
הרב נדל סיפר שפעם הוא היה נוכח אצל החזו"א בעת שאשתו זרקה עליו את דלי הצרכים (עביט של שופכין) תכולת הדלי פגעה בשניהם בחזו"א והרב נדל . החזו"א האדים מבושה אבל הסתובב אל אשתו ,ניסה לפייסה והתחנן לסליחתה . |
|
מעניין...
למי הוא סיפר בדיוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2008 20:59 |
|
| |
הכוונה בהבאת הסיפור הזה היתה כדי להראות שמקרה כזה יכול להיות (אגב, לא רק אצל גדוילים). מתפעל, לא תמיד צריך להתפעל
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2008 09:20 |
|
| |
יישר כח מלח.
בכל זאת זה נשמע לי הזוי. לשדך למישהו אשה שהיא כמעט כפליים משנותיו והמשפחה לא יודעת מזה כלום. פשוט בטלנות מדהימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2009 21:37 |
|
| |
[רק עכשיו נתוודעתי לאשכול, אז סליחה].
איך שביקורת נמשלה לישראל: כשהיא עולה – היא מרקיעה עד הכוכבים, אבל כשהיא יורדת – היא מלחכת עפר.
מתוך שמצאו דברים חריגים קצת בחייו של החזו"א, באו להשמיץ את חיים קוליץ ועל דא נפקוהו מבית המדרש.
ראשית, יכולים עד מחר להשמיץ, אבל זוהי הוצאת שם רע גמורה: היהודי היה ונשאר כל ימיו ירא שמים ובר אוריין.
שנית, קראתי את ספרו ופרט לצער הגדול על אותם פרטים בחייו האישיים של החזו"א, אינני יודע על מה מדברים פה !! וכי מסכת חייהם של כל גדולי ישראל היתה ורודה וטובלת בשושנים. גם גדולים נקלעים לסיטואציות טרגיות ואף תמוהות. ומדוע על הביוגרפיה של ר' צדוק בחייו האישיים לא קמו להשמיץ את המספרים ?? ועל הזוגיות של המלבי"ם והגרי"י ויינברג ??
לא כל אחד זוכה לכל השולחנות.
מקריאת ספרו של קוליץ עולה בבירור הכרת הטוב מאין כמוה של מי שהיה בנו של ידידו, והיה מקורב אליו, ודוקא בגלל זה, ידע טוב מה שלא ידעו אחרים, ומה שידעו אחרים ולא סיפרו.
אני מסכים שאפשר לחלוק על הצורך לספר דברים מסוג זה, וניתן לתמוה או להרהר על התועלת שבזה. אבל אפשר לנסות ולחשוב על סיבות שהניעו את קוליץ כן לספר זאת. סביר להניח שאנשים רבים שהיו באים לביתו של החזו"א ראו כל מיני דברים ותמהו, והיה לו חשוב להסביר כמה נתונים שלא היו ידועים כל כך.
ובכלל, בפורום זה, שדנים רבות בפרטים "פיקנטיים" על כל מיני גדולי ישראל מן העבר, דוקא פה פתאום מזדעזעים על כמה דברים שאינם קשורים בגדול עצמו אלא באשתו ??? [וע"ע אשת רב ובנו ר' חייא שהביאו בגמרא].
אתמהה, וכי מה עדיף ? האם הביוגרפיות האחרות על החזו"א עדיפות ? האם "אנציקלופדיית פאר הדור" ש"מייפה" כל מיני אירועים טובה יותר ? או אולי "מעשה אי"ש" ששמו יפה לו – שכן המחבר ממש עשה ויצר כאן איש חדש יש מאין – אולי היא זו שאותה אנו רוצים לקרוא ??
צדיק ותמים כגאון החזו"א, יכול מאד שיקרה לו דבר כזה, שישקרו לו לגבי המשודכת, ולבסוף שלא ירצה לנתק השידוך משום החומרה הידועה מבימ"ד הגר"א על הענין. [וראה סיפור קטן אבל גדול על צדקותו של החזו"א בזכרונות בן דודו, ר' שאול ליברמן]. התנהגותו של החזו"א בסוגיה זו - מצערות הנסיבות ככל שיהיו – וכבר קרו מקרים מעולם, רק מגדילה, לפחות בעיני, את צדקותו, ומעמידה בקוטב הנגדי, את ההשתלחות הפרועה, כאן באשכול, במי שמסר את המידע על כך.
תוקן על ידי ציטרון ב- 12/05/2009 21:35:51
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2009 22:12 |
|
| |
והנה שוב אשכול "צהוב" היורד בסגנון הפורום 'בח"ח' לחייהם הפרטיים של אנשים ונשותיהם...
אתמהה הכיצד חברי הפורום הנכבד משתתפים באשכול ההזוי הזה?
התמו הנושאים עליהם ניתן לדון?
קצו כל הספרים שעליהם ניתן לחקור?
ובסגנונו של ציטרון, כשיורדין, יורדין עד עפר...
חבל שלעת כזאת הגענו.
אקווה שיפלו דברי על אזניים קשובות ולא ערלות ולשומעים יונעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 01:02 |
|
| |
האשכול הזה אינו ראוי כמו שחיים קוליץ עשה מעשה בלתי ראוי. חיים קוליץ לא ראוי להגנה כה תקיפה אחרי שפרסם דברים אישיים (שלא נזכרו כאן) שרק בזכות היותו מקורב ראו עיניו. אם לקדוש החזו"א היו ילדים הוא לא היה מעיז לעשות כדבר הזה, אלא היה נוטל את רשותם קודם. ולא משום שהחזו"א היה ערירי רח"ל חייו הפרטיים הם הפקר. היעב"ץ יכול לכותב על עצמו משהו רוצה אבל לבן בית אסור לספר דברים אישיים מן הסוג הזה ואיני רוצה להרחיב יותר.
אבל כיון שהוזכר אשלים הדברים ואכתוב מה ששמעתי מנכד של ר' מאיר קרליץ ששמע מסבתו שהיתה מעורבת בשידוך.
החזו"א הוצע לו את הבחורה ההיא, הבירורים העלו שהדבר מתאים, כי הבחורה הסכימה להקריב את חייה למען בעל המוכן ללמוד ללא משרת רבנות וכו'. וכל זה נעשה ע"י אנשי ביניים מבלי שמישהו מהמשפחה ראה אותה. לפני שישבו הצדדים בינהם נסעה אשתו של ר' מאיר קרליץ שהיתה ה'חברמנית' של המשפחה כדי לעמוד על טיבה, ולהכין את הענינים לקראת בואה של המשפחה והחתן. כשהיא נפגשה עם הבחורה היא נדהמה לראת ששיקרו על המשפחה אודות גילה. היא מיהרה לחזור למשפחה ואמרה להם שהשידוך הזה אינו יכול שיהיה משום שהמדוברת אינה בת בנים. המשפחה כולה החליטה כמובן שמבטלים הכל והחזו"א אחז שיש כאן שפיכות דמים שלה ואסור לבטל את השידוך. וכך הווה למורת רוחה של המשפחה.
המספר שאל את בן דודו הגר"ח קניבסקי, ומה חשב החזו"א על מצות פו"ר, והגר"ח אמר לו שהחזוא חשב להציע לה גט אחר י' שנים באם לא יזכה וכו'. וכך הווה ומכאן ואילך כמסופרא שם שהיא אמרה מהגט וכו'. והוא קיבל עליו את הדין. וידוע שעל צערו הכבוש זה שלא חננו ה' בפרי בטן כתב מרן הגה"ק זצוק"ל שאין לו תענוג מתענוגת העולם כלל.
ועתה זבובי מות מבאישי השמן הטוב, סורו סורו לכם לרגון באהליכם ובעסקי משפחותיכם והניחו לקדושים וטהורים אשר בארץ המה.
--------------------
גאולה לעולם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 14:10 |
|
| |
אשתו של החזו"א הייתה הבת דודה של סבתא של אשתי. לכן אנסה לתאר כיצד משפחתה ( הרחוקה, לא שיש לי מידי מה היא חשבה) ראתה את הנישואין והוסיף מה שנראה לי.
לטענת החותנת שלי אשתו הייתה מתוסכלת מכך שהיא כל הזמן ניסתה לגונן עליו ולשמור על בריאותו מפי חוג מקורביו ש "שיגע" אותו. .
לטעמי הבעיות נבעו מכך שהיא בהיותה נערה בליטא (ד.א. היא מכוודאן ולא מקיידאן ) התחתנה עם אברך. ( מה עוד שהדבר אז נעשה בשידוך)וכי מאן דהוא יכל לצפות שדוקא הוא יהיה אחד מגדולי הדור ויגיע למעמד אליו הוא הגיע. ולה כנראה לא התאים בעל גדול דור. ולהודות על האמת לא לרבים מתאימים חיי נישואין שכאלו
בכל אופן ודאי שאין כאן בעיות נפשיות אלא תסכול מן הנישואין
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 14:27 |
|
| |
בענין הספר [המדהים] של גראדה:
מקובל שהספר הוא אוטוביוגרפיה.
אבל קשה לי ע"כ בתרתי:
1. דמות הבחור המוצגת, מעוררת רחמים. מדוע שאדם יציג כך את עצמו בלא נסיונות לייפות את המציאות?
2. אין בספר רעיונות מקוריים בשם החזו"א. נראה שהכל ציטוט מאמונה וביטחון.
האם התזה המקובלת, שהמחבר היה ה"הויזבחור", היא השערה או עובדה בדוקה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 15:33 |
|
| |
כיום, אין שום עכבה להציג את עצמך כ'נעבעך'.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2009 08:28 |
|
| |
האם יודע מישהו אימתי נפטרה הרבנית בתיה ע"ה ?
|
|
|
|
|
