| נשלח ב-1/6/2008 12:20 |
 |
| |
אשכול חיפוש מקורות
רב שלומים לכל חברי הפורום!
אשכול זה מוקדש לחיפוש מקורות לאמרות, סיפורים ושמועות.
נא לא לפתוח אשכול מיוחד לכל שאלה.
דעת לנבון נקל כי חיפוש מקור העשוי להתפתח לכדי דיון מעשיר, או שיש בשאלה פרטי מחקר נוספים, ראוי לקבוע אשכול לעצמו, והדבר מסור לשיקול דעתם הרחבה של החברים ולפעילות ההנהלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 12:22 |
|
| |
bin:
העולם מספר על בעל העונג יו"ט שהשיב לשואל בזה"ל: "תשובתך כסיפא דקרא ד'ויקץ יעקב' וכרישא ד'מרכבות עמי נדיב'. האם יש מקור לסיפור זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 12:29 |
|
| |
אידך_גיסא:
איפה ר' יואל מסאטמאר אומר את זה??
שלום לכולם,
ידועה האמרה המיוחסת לר' יואל מסאטמאר, ולפיה כיום יש לכל היותר אלף יהודים המאמנים באמת בה'.
האם יכול מישהו לתת לי מראה מקום למקור כתוב כלשהו, בין של ר' יואל ובין של עד שמיעה, שבו מופיעה האמרה?
תודה,
א"ג
chouteng:
תבקש משמרן שיש לו ספר שבו יש כל מיני מאמרים שאין כיום בעולם ירא שמים או חסידים וכדומה.
עין_הקורא:
עניתי לך בבח"ח: http://www.zeevgalili.com/?p=322
(לא אלף, עשרת אלפים)
ספרן:
עין הקורא,
ספרו של דוד שן "שוחרי השם בהרי הקרפטים" הנזכר בקישור, הופיע בינתיים, בשנת תשס"ה בהוצאת "שם" עם דברי הערכה נלהבים על הספר ומחברו, מאת העורך ר' יצחק אלפסי שיחי'.
אידך_גיסא:
עין הקורא,
תודה
א"ג
hotwire:
אכן אין מה לעשות מקור מוסמך ביותר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 20:34 |
|
| |
יש אנשים שלא עושים חורים לעגילים
האם יש לזה מקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 21:07 |
|
| |
עמקרפאים:
הלצה אנטי חסידית
האם מי מכם יודע היכן ניתן למצוא בדפוס
את ההלצה האנטי חסידית
בדבר עוף המתעופף מעל לראש מתנגד ומעל לראש חסיד ונשרף וכו'
אוהב_ספר:
הלצה אנטי חסידית? תמיד ידעתי שהיא הלצה אנטי מתנגדית.
מיימוני:
יש לי תשובה חלקית לשאלתו של עמק רפאים.
המקור בגמרא הוא האמירה על יונתן בן עוזיאל, שכל עוף העובר על ראשו נשרף.
ועל זה אמרו (קוצק?) שחסיד מתפעל מקדושתו של התנא ואילו מתנגד ישאל אם חייב לשלם את הנזק.
ואני מזכיר את פירושו של המאירי, כי זה משל שפירושו שיונתן בן עוזיאל היה מנצח בלמדנות כל תלמיד אחר (שנמשל כאן לעוף, ושריפתו - נצחונו בויכוח למדני).
ראוי אף להזכיר את מה שאמרו (משם קוצק) כי הרב מקוצק שאל:
אם מעלתו של יונתן בן עוזיאל היתה שהיה שורף עופות, מה היתה מעלתו של הרב, הלל?
והשיב:
על הלל לא ראו כלום. הוא ידע "להחזיק הכל בפנים".
שרגאבטיהרא:
מיימוני, אני מכיר זאת כוורט של ר' מאיר שפירא (יח"ל) כשציין לטובה את החמימות החסידית. מיוחסים לו עוד וורטים בסגנון על הווארמקייט החסידי והקרירות הליטאית. מסתמא בספרים עליו תימצא האבידה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 21:45 |
|
| |
חיפוש מקור:
ידועים דבריו המפורסמים של הרב חיים ברלין, שאביו הנצי"ב לא רצה שיכתבו עליו ביוגרפיה. נשמט מזכרוני המקום בו נכתב הדבר - היוכל מישהו להזכירני?
תודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 22:37 |
|
| |
מה המקור למה שאומרים שכל שכשנחרב בית המקדש כל מקום שנפלה שם אבן של בית המקדש, שם נבנה בית הכנסת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2008 22:48 |
|
| |
mosheudt:
מחפש מקור לאימרה
שהאדמו"ר מצאנז כינה את הספר ויואל משה כספר כפירה...
יוםהדין:
ככל הידוע לי - לא היו דברים מעולם.
אגב, יש הבדל גדול בין אימרה לאמירה.
beitarnik:
גברא אגברא קא רמית?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2008 00:23 |
|
| |
ומה המקור לסיפור שבית המקדש נבנה במקום שבו נפגשו שני האחים באישון לילה וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2008 00:26 |
|
| |
י_לבנוני:
המקור הוא סיפור ערבי, והדברים עתיקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2008 08:50 |
|
| |
תכלת, בהקדמת ספר מרומי שדה להנצי"ב על הש"ס, ובהקדמת אוצר ר' חיים ברלין שיצא זה עתה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2008 00:50 |
|
| |
מלח_הארץ: הרמב"ם ומי שבחן אותו
ישנו סיפור על שד"ר שנשלח לבדוק את הרמב"ם לאחר שהתפרסם ספרו. אותו ת"ח הגיע למצרים ושם ראה שלרמב"ם יש משרת בשם 'פטרוס' שמזג לו את היין (!), הרמב"ם אכל "אצבעות" שאותן כינה "אדם שלנו" ונתן הוראה למשרת להרוג עגל למחר למען האורח.
בסופו של דבר התברר לאורח כי 'פטרוס' הוא שם שמופיע כבר במקור תנאי כלשהו. האצבעות היו ירק כלשהו והעגל היה בן פקועה שמדין תורה אינו חייב בשחיטה.
ע"כ הסיפור. את הסיפור על הירק כבר ראיתי בהפניה למקור תלמודי כלשהו (אך אינני זוכר היכן).
אשמח אם מישהו יאיר את עיני לגבי מקור הסיפור, אמיתות וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 01:55 |
|
| |
"מחפש מקור לאימרה, שהאדמו"ר מצאנז כינה את הספר ויואל משה כספר כפירה..."
שמעתי ממי שהיה הויז-בחור של האדמו"ר הקודם מצאנז, שהיה מכנה את בעל הויואל משה "פעטער לבן" או "פעטער עשיו".
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 03:12 |
|
| |
למלח, מספר פתשגן הכתב (קנייבסקי, בתוך שיח השדה) סימן טו. לע"ע לא מצאתי את המקור:
תוקן על ידי ספרות ב- 09/02/2009 6:11:10
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 03:25 |
|
| |
למלח:
הסיפור עם הרמב"ם, חלקו ברור שלא היה.
הרמב"ם פסק להלכה שאם הבן פקועה הפריס ע"ג קרקע (כלומר שהוא חי, והניח פרסות רגליו ע"ג קרקע כמו עגל חי) צריך שחיטה. (פ"ה ממ"א הי"ד). וממילא לא היה כזה סיפור שהוא יורה להרוג עגל כדי לאוכלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2008 13:53 |
|
| |
יישר כח מרחביה ובשמחה. בשמחה, אינני יודע על איזה בן פקועה דובר. אולי על עובר שנמצא במעי הפרה לאחר שחיטתה?
|
|
|
|
|
