|
|
| נשלח ב-27/1/2009 20:52 |
 |
| |
'ירושלים של מעלה' למ"מ גרליץ חלק ב' עמ' 61 ואילך.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 21:16 |
|
| |
חן חן.
הספר הנ"ל מוסמך? מהיכן הוא שואב את מקורותיו לפרטי פרטים?
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 22:52 |
|
| |
באופן כללי מבוסס הספר בחלקו הגדול על ספרו של גיסו המוכשר מענדל משי זהב, ירושלים בתפארתה, הוצאת דער אידישער שטראל, ירושלים תשל"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 00:13 |
|
| |
ועל מה מבוסס ספרו של גיסו המוכשר? האם רמ"מ גרליץ כותב שהסיפור על החת"ס מבוסס על הספר של גיסו?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 02:01 |
|
| |
ספר ירושלים של מעלה מלא דמיונות וכזבים כנודע.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 16:06 |
|
| |
מאן דהו טען לי שהסיפור הנ"ל לקוח מפנקס החברא קדישא, אך לא ביסס את דבריו (ובירושלי' של מעלה לא מופיע המקור).
וכעת אנסה את מזלי בשאלה נוספת:
יי"ש (יין שרף) - מהו תרגומו הפשוט, והיכן אפשר למצוא את הגדרתו בבירור. (מתי התחילו להשתמש במושג הזה)???
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 16:34 |
|
| |
ליתר דיוק: יין שרוף, היינו עראק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 06:41 |
|
| |
הודעה של *ישר_דרך*
אמירת הלל ביום העצמאות
איפה יש בנדון בספרי ההלכה?
מה עם דברי הגמ' בר"ה יח: שבטלה מגילת תענית, עיי"ש היטב וברש"י?
___
הודעה של *ציטרון*
את רוב התשובות והפסקים מרבני הדור אסף פרופ' רקובר בספרו "הלכות יום העצמאות ויום ירושלים".
[בין היתר תמצא תשובות בשו"ת קול מבשר ונצר מטעי].
___
הודעה של *בן_משכיל*
http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/harabanut3-2.htm
עוד מפרי עטו של הנ"ל, מאמר ארוך, מלומד ומנומק על
"תרומתו של הריא"ה הרצוג להתפתחות הלכות יום העצמאות", תמצא בספר הזכרון
לריא"ה שיצא לאחרונה ע"י יד הרב הרצוג, במסגרת הכנס שנערך על ידם.
___
הודעה של *כלבאשבוע*
ועוד ביבי"א ח"ו תשובה מ"ב (או מ"ו אינני זוכר) והשגה על זה ב'כרם'
מהגרא"ח צימרמן (תחת שימוש בשם עטו של רח"א ליפשיץ) ב'כרם' תשל"ח
וע"ע בקול משר להרב משולם ראטה ועוד
___
הודעה של *ישר_דרך*
מחמת שאין בידי את שו"ת קול מבשר ושאר הספרים שהזכרתם, מאד אודה אם תוכלו לקשר או להביא צילומים של הנ"ל ואחרים.
אני עוסק בסוגיא בהרחבה וחפץ להקיפה.
___
הודעה של *בליסטרא*
אם אתה עוסק בסוגיא בהרחבה וחפץ להקיפה אתה חייב שיהיו לך ספרים.
גם ד"ר אהרן ארנד מבר אילן כתב ספר גדול על יום העצמאות בהלכה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2009 02:05 |
|
| |
רבינו מנוח מנרבונה בספר המנוחה על הרמב"ם פרק ז הלכה י "כותב בתוך הדברים "ונמצא שיש למנהג שנהגו שלא לשתות יין שרף וכו'" הרי לנו איזכור בספרי הראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 10:32 |
|
| |
אני מחפש מקור למנהג לפנות ימינה ושמאלה באמירת 'וקרא זה אל זה ואמר' בקדושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 18:28 |
|
| |
בהקדמה של ר' משה הרשלר לספר איסור משהו להראב"ד הוא מביא אודות ר' יצחק סגי נהור אבי המקובלים "שרבים מיחסים את ר 'יצחק סגי נהור כבנו של הראב"ד בעל האשכול".
המישהו יודע מי הם ה"רבים המיחסים"?
(כמובן ש"רבים המיחסים" טעו בזה, שהרי כבר הביא ג"ש תעודות ברורות שאין ספק מהם שהוא היה בם הראב"ד בעל ההשגות)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 15:47 |
|
| |
מה המקור לכך שבשמים ממעל הלכה כבית שמאי?
חוץ מהכתוב בזה על ידי י"ש סופר בקובץ בית אהרן וישראל (כסלו טבת תשס"א), וחוץ מספר ויקהל משה הנזכר שם.
נחוצים מקורות קדומים לזה.
תודה רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 16:31 |
|
| |
התעוררי:
יש להסתכל באר"י שכותב שלעתיד לבוא הלכה כב"ש, ולראות טעמו. אולי לפי מה שכותב שם אפשר למצוא מי שאומר שגם בב"ד שלמעלה הלכה כב"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 16:58 |
|
| |
המקור הראשון לזה הוא בספר עמודיה שבעה שאינו אומר את זה במפורש, אך מובן מכלל דרושיו שלעת"ל ההלכה תהיה כבית שמאי. (בכתבי האריז"ל עצמם אין זכר לכך שההלכה תהיה כבית שמאי, המקור הראשון המייחסו במפורש להאריז"ל הוא ספר מקדש מלך וכנראה מקורו בספר ויקהל משה שמכללא איתמר)
ואיפה נאמר שבשמים ממעל ההלכה כבית שמאי?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2009 17:04 |
|
| |
עמודיה שבעה כבר נזכר על ידי החבי"ף ז"ל בספרו נפש חיים מערכת ה ד"ה הלכה כב"ש.
יש לך מראה מקום מדוייק בו? היכן דברי הרב מקדש מלך?
ולא הבנתי סיום דבריך: "ואיפה נאמר שבשמים ממעל ההלכה כבית שמאי"??
אגב, מישהו יודע האם "מציץ ומליץ" נעלם מכאן? או שינה שמו? מה מניעיו? (אבקש לידע זאת רק במדה ואין בזה דברי מדון. תודה). ידענותו והיקפו חשובים מאד וחבל שנעלם.
תוקן על ידי התעוררי ב- 02/02/2009 17:03:38
|
|
|
|
|
