בית פורומים ספרים וסופרים

אשכול חיפוש מקורות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/2/2009 01:13 לינק ישיר 

ישר דרך, ע' ביאורי הגר"א סי' ש"א סמ"ב.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/2/2009 12:45 לינק ישיר 

איתא במסכת ב"ב דף יא ע"א: "תניא אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה, פעם אחת באתה אשה לפניו בשני בצורת, אמרה לו רבי פרנסני, אמר לה העבודה שאין בקופה של צדקה כלום, אמרה לו רבי אם אין אתה מפרנסני הרי אשה ושבעה בניה מתים, עמד ופרנסה משלו. לימים חלה ונטה למות, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע אתה אמרת כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, ובנימין הצדיק שהחיה אשה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות הללו? מיד קרעו לו גזר דינו. תנא הוסיפו לו עשרים ושתים שנה על שנותיו".

וכתב מה"ר יצחק ן' שאנג'י ז"ל בספרו באר יצחק פרשת חיי שרה דרוש א דף מא ע"א משם מהרש"א ז"ל דכיון דהחיה אותם בשנת בצורת, דהיינו פת לחם הבא מן החטה, הוסיפו לו עשרים ושתים שנים מנין חטה.

 מי זה מהרש"א הזה? לא מצאתי בחידושי אגדות להרב חידושי הלכות. חיפשתי גם בספרי מהרש"א - מה"ר שלמה אלגאזי ז"ל, והעלתי חרס. אשמח מאד למי שיאיר את עיני בזה.

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/2/2009 16:51 לינק ישיר 

אולי זה מהר"ש אבוהב.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/2/2009 20:39 לינק ישיר 

הראב"ד כתב בפ"ח מהלכות לולב הל' ה' 'כבר הופיע רוח הקדש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול' וכו', וצ"ע איך יכל לפסוק על פי רוח הקדש, הרי לא בשמים היא, יש על זה בתולדות אדם (לר' זלמל'ה מוואליז'ין) פ"ט, וחילק בין נבואה שבאה לחדש דבר שמימי ואינו מושג בשכל אדם, לבין רוח הקודש שענינה לזכך דקות הנפש, ולהוסיף חריצות בדעת, ובעדינות החכמה, בגדריה האנושיים,  וזכורני שעמד בזה החזו"א באגרותיו וכתב דומה לכן.

אשמח אם יחכימוני היכן הוא החזו"א, מי עוד דן בזה, ובגדרי 'לא בשמים היא', מתי אומרים ומתי לא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/2/2009 22:45 לינק ישיר 

בהוצאת ספר תוספת יום הכפורים של מכון אורייתא יש מערכה שלימה על נושא זה. ולבנו של הרב שלמה לורנץ שני כרכים שלמים בנושא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/2/2009 14:07 לינק ישיר 

החזו"א נמצא באגרת ט"ו.

תודה ל




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/2/2009 22:32 לינק ישיר 

בעיא:

שיטת לימוד התורה אצל הגר"א בסוף ימיו ?

האם ידוע היכן נאמר בוודאות שהגר"א בסוף ימיו השקיע את כל/רוב לימודו בהתבוננות באות 'ב' מהמילה 'בראשית' ?
תודה




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/2/2009 14:39 לינק ישיר 
תשובות לכמה שאלות מן העבר

ישר דרך. בעבר הוזכרו כאן דברי רי"ח סופר בסוגית פסיקת הלכה ע"פ רוה"ק. וציינו לדבריו במנוחת שלום. חלק יא' סימן עז' שם דן ע"כ בקצרה (רק כמה עמ') וכותב שהוא עומד להוציא קונטרס בשם: 'לא-בשמים היא' ובו יאריך ויביא 20 ראשונים שסוברים כן.

 
 

בעבר התענינתי בשאלת כשרות תרנגול הודו והמסורת שהשל"ה נהג לאוסרו. מצאתי כי במאמרו של פרופ' זהר עמר "תרנגול ההודו עוף כשר למהדרין ללא מסורת" מתפרשת שאלת תרנגול ההודו לכל פרטיה.
וכמה פרטים שהתחוורו לי מתוך דבריו. תרנגול הודו יובא מאמריקה לספרד בשנת 1519 [ר"פ] וכחמש שנים לאחמ"כ אף לאנגליה.
במאמר מובא  מספר כנפי נשרים [אקשטיין] סי' ו שהריב"ש טוב [הבעש"ט] הכריע שתרנגול ההודו כשר. וכנראה שדברי המי באר שהזכרתי לעיל שהריב"ש התיר את תרנגולי ההודו. התכוון אף הוא לריבש"ט. מ"מ במאמר שם הוא שולל את המסורת הזאת ולדעתו לא דנו כלל בכשרות ההודו עד שעלתה שאלת תרנגולי היער. [ת"ר לערך. איני זוכר במדויק]
המאמר פורסם בספרו "מסורת העוף" עמ' 118-146.

 

כיון שהוזכרה כאן  שאלת אמינותם של סיפורי גרליץ ראוי לציין לאשכול שלם שעסק בזה וכן למאמרו של הרב הנקין "החרם על רי"מ פינס" המעיין טבת תשס"ט. הערה 4 וסביבה.

 
 

שאל ישר דרך
 מה המקור להפניית הגוף ימין ושמאל באמירת "זה אל זה" בקדושה. בספר מנהג ישראל תורה [לוי. או"ח סי קכה] נדרש לשאלה זו. הוא מציין שם לסידור תהלה לדוד-לעלוב המפרש שמנהג דרך ארץ הוא ליטול רשות לפני אמירת שבח. ורמז לכך בפיוט [קרובה] "אמיצי שחקים" למוסף של יום כיפור. ובה נאמר שהמלאכים שלהם "דמות ארבעה פנים. לכל צד פונים. אומרים קדוש"
וכן הוא מציין לדברי הזהר פרשת נח עה"פ ויאמר אלוקים לנח זאת אות הברית [בראשית ט יז] וזל"ש  "ומאי אמרי קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו, אהדרו לדרום אמרו קדוש אהדרו לצפון אמרו קדוש אהדרו למזרח אמרו קדוש אהדרו למערב אמרו ברוך
 
 

הזכירו כאן  את המקובל שלעתיד תקבע הלכה כבית שמאי. וראוי לציין למאמרו של הרב זוין  "לשיטות בית שמאי ובית הלל" [לאור ההלכה עמ' שצה-תב] שבסיומו הוא מזכיר את דברי המקובלים האלו. ומפרשם ע"פ דרכו במאמרו שם

 

כיון שעלתה שאלת היחס האוטונומי שנתנו פרשני הרמב"ם לספר משנה תורה ראוי לצין לדבריו הנוקבים של הרב יחיאל יעקב ויינברג שנאמרו על שני פרשנים מן הסוג הזה ומלמדים על השאר.
ראשית דבריו על הרוגטצ'ובר [שרידי אש ח"א מב] "אין לבנות יסודות על דברי הגאון הנ"ל, שאעפ"י שהי' גאון נורא ונפלא, אבל הוא לא רצה להיכנע לשום גדול שבגדולים של הדורות הקודמים מלבד להרמב"ם, שאותו הי' יכול להסיע לצד חדושיו, כיון שהרמב"ם שותק ואינו מפרש את נמוקיו וטעמי פסקיו"
ושנית דבריו על חידושי הגר"ח סולוביציק [שם סי' קעח] "וכבר אמרתי, שחידושי רבינו הגר"ח הם אמיתיים מבחינת העיון העמוק, אבל לא תמיד במובן היסטורי, כלומר, בכוונת הרמב"ם עצמו, שדרך לימודו היתה אחרת מזו של הגר"ח. ואין זה מקפח ערכו של גאון שכלי זה, שראוי הוא להיקרא "רמב"ם חדש", אבל לא תמיד כמפרש הרמב"ם, אלא שמרן הגר"ח הגיע בחריפותו לאותן מסקנות שהרמב"ם ז"ל הגיע להן בדרך לימודו הוא"




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/2/2009 15:02 לינק ישיר 
ושאלות המצפות למענה

שְאלתי על המנהג בהבדלה לא זכתה להידרש

אלייעזר כתב:
וכעת נפשי בשאלתי ועימי בקשתי. מה מקור המנהג שבשעת ההבדלה בני הבית אומרים בקול את הפסוק ליהודים היתה אורה וכו' ויש מוספים לומר אף את הפסוק ושאבתם מים בששון וכו'.
[אציין שהרב אביגדור ברגר במאמרו "סדר ומנהגי הבדלה" (זכור לאברהם תשנז-ח עמ' תכג) מביא שכך המנהג בלי ציון מקור. רי"ש שפיצר בהערתו למנהגי מהרי"ל (מכון ירושלים. סוף הלכות שבת עמ' רכד) מדייק את לשון המהרי"ל ."נוהגים לומר בניגון כשעומדין להבדיל. הנה אל ישועתי וכו' ואותו המבדיל מתחיל ואומר ליהודים היתה אורה" כי המנהג היה שאת הפסוקים הראשונים היו אומרים בני הבית כולם אלא שאף הוא לא מצא מקור למנהג כזה].


אעיר רק שדיוקו של הרב שפיצר מלש' המהרי"ל אין לו על מה לסמוךואעתיק את דברי המהרי"ל בשלמות. נוהגים לומר בניגון כשעומדין להבדיל. הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה, ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. ואותו המבדיל מתחיל ואומר ליהודים וכו'. ואם נפרש שתחילה כל בני הבית אומרים יחד. הלשון ואותו המבדיל אינה מדוקדקת. ואם כוונתו שנוהגים לומר. היינו המבדילים אם כן נראה שהיה מנהג שבני הבית אמרו ביחד את הפסוק ושאבתם מים וכו' ואחריהם חזר המבדיל לבד ואמר ליהודים היתה. וראיתי מנהג זה באיזה מקומות. וצ"ע.

 

שאלת מקור הביטוי קול המון כקול שדי.
אחזור ואבקש. את עזרת הציבור במציאת מאמרו של רי"ל זלוטניק [אבידע]. על מקור הפתגם.
כפי שכתבתי המאמר פורסם בנרות שבת. וניתן להתחקות אחריו דרך הגליון שהוקדש לכבודו במאסף "ידע עם". בכדי להקל על החיפוש הוזכר כאן שניתן למצוא את גליון "ידע עם" המבוקש, ע"פ ערכו של זלוטניק ב"לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים" של קרסל.
אודה מראש למי שיחכמני בפרטים על המאמר בנרות שבת. או על הגליון המבוקש בידע עם.

 



תוקן על ידי אלייעזר ב- 24/02/2009 15:46:41




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/2/2009 15:59 לינק ישיר 

כותב הרב וויינבערג: "אין לבנות יסודות על דברי הגאון הנ"ל, שאעפ"י שהי' גאון נורא ונפלא, אבל הוא לא רצה להיכנע לשום גדול שבגדולים של הדורות הקודמים מלבד להרמב"ם".
האם ניתן לומר שגם על דברי הגר"א אין לבנות יסודות? הרי גם הוא לא רצה להיכנע לשום גדול שבגדולים של הדורות הקודמים, גם לא להרמב"ם!
כמובן שאי אפשר לומר כך. אז למה אפשר לומר על הרוגצ'ובי?




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/2/2009 16:43 לינק ישיר 

אלייעזר, רוב תודות.

המתן רגע, לשאלה איך חלק הגר"א על הראשונים נדרש החזו"א באגרת ל"ב, וכבר ידועים ד' הגר"ח מוולאז'ין בספר עליות אליהו שהגר"א היה כרשב"א ואולי כרמב"ן (ויש נוסחא 'אולי כרשב"א ולא כרמב"ן', ועיין בהקדמתו של הגר"ח סרנא לספר 'הכוזרי' שהוציא, ובו ליקוטים מד' הכוזרי, ביאור לדבר). 

כמובן, לא לנו הסמכות לקבוע מי ראוי לכך שישמעו דבריו אף במקום שחלק על ראשונים, ומי לא, והיא נתונה לפוסקי ההלכה וגאוניה, דוגמת הרב ווינברג.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/2/2009 16:46 לינק ישיר 

אודה מאד למי שיאיר עיני גבי שאלותי דלעיל הנותרות ללא מענה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/2/2009 17:46 לינק ישיר 

החילוק בין הצפע"נ לגר"א פשוט מאד, הגר"א פסק מתוך הגמרא לפי דרך השכל הישר,  ואילו הצפע"נ המציא דרך חדשה בהבנת דברי הגמרא שאין לה מקור ורובא דעלמא אין לו הבנה בה, ועוד הסתייע בתובנות מהמורה שאין לזה תקדים ומקור בדורות הקודמים. לולא דמסתפינא ניתן לומר שזה שהוא תולה דבריו ברמב"ם זו גם המצאה משלו, דלומר זהו לפי ההבנה שלו ברמב"ם ולא לפי הרמב"ם עצמו המקובל עלינו מדורי דורות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/2/2009 20:02 לינק ישיר 

אלייעזר,
ברשימה הביבליוגרפית שבסוף ערכו בלקסיקון מופיעים המקורות לרשימות ביבליוגרפיות של מאמרי רי"ל אביעד: רשימה חלקית של מבחר מאמריו הפולקלוריסטיים בלבד, התפרסמה בכתב-העת "עדות", שנה ב', חוב' ג-ד (ניסן-תמוז תש"ז) [ולא "ידע-עם"]. הרשימה המלאה התפרסמה ע"י שמואל אשכנזי בספר היובל שיצא לכבודו בתש"י, מנחה ליהודה, עמ' ט-לה.

מאמרו של הרב אבידע בא כתגובה למאמרו של הרב שאול חנה קוק בגליון נ"ז של נרות שבת. דא עקא שזה אינו סרוק בהיברו. אם יש לך את אסופת מאמריו של רשח"ק, עיונים ומחקרים, חפש בתוכן, הוא ודאי נמצא שם. 
הרב יהודה ליב זלוטניק (אבידע), נרות שבת מס' 71

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28650&hilite=a96995b1-bd6a-4b54-aaf9-b3a47d1fa52c&pgnum=5

 כ"כ אולי תמצא ענין גם במאמר הבא:
בן ציון פישלר, קול המון כקול שדי [סיכום ביניים], ספר הדסה קנטור (תשנ"ו) 143-160.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/2/2009 21:34 לינק ישיר 

ר' יצחק אברבנאל ז"ל, נחלת אבות, פ"ב מ"ח, עמ' קיג, ניו יורק תשי"ג: "רבי יהושע בן חנניה היתה מעלתו בגמילות חסדים".
מה המקור של דבר זה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > אשכול חיפוש מקורות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 11 12 13 ... 62 63 64 לדף הבא סך הכל 64 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.