|
|
| נשלח ב-1/4/2009 22:47 |
 |
| |
שמעתי שר' צדוק בא' מספריו כ' שביום ברכת החמה הי' יום המעונן ושמח ע"ז שעי"ז ניצלו כל העם מלברך ברכה לבטלה כיון שהאמת כרב אדא.
מ"מ מישהו??
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2009 00:01 |
|
| |
איני חושב שדברים אלו נאמרו על ידי ר' צדוק, אלא ע"י בר פלוגתיה בעל חומות ירושלים, שר' צדוק עונה לו בספרו משיב הטענה. אמרתי את הדברים בהשערה, וללא בדיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2009 13:19 |
|
| |
על אילנות טובים/ות העיר ר' אליהו לוין במכתב שפירסם בעלון-קיר "הלכה למעשה" לפרשת ויקרא.
לדבריו רז"ה וסטאנוב עשו עריכה מחודשת לברכה זו ושינו בה שלושה דברים. [לא פירט האם יד שניהם שווה בשלשת השינויים]
"שלא חיסר בעולמו כלום" ^דבר^.
"בריות טובות ואילנות טובות" ^טובים^
"לֵיהָנות בהם בני אדם"^לְהַנות^ [למ"ד צרויה ולא שוואית, ה"א קמוצה ולא פתוחה]
הוא כותב שם כי אין הכרע בדברי חז"ל שאילן הוא לשון זכר. והדברים תמוהים [אילן שנגמם (שביעית א ח) אילן שנפשח (שם ד ו) אילן משיוציא (שם שם י) וכן תמיד]
אלא שאני תמה על טעם השינוי מצד אחר, כי ביאר לנו שטיינר ששם עצם זכר המתרבה ב'ות' ניתן לנקב את הפועל הנסמך לו ולסיים אף אותו ב'ות' [נרות דלוקות, חלנות אטומות, מקראות קשות וכדו'] וניתן לומר שמנסחי הברכה קבעו אילנות טובות אף שאילן הוא שם זכר בכדי להתאים את מקצב הברכה.
בנוגע לשיטה שכל שאין בה רוח חיים אין בו הפרש בין זכר לנקבה. כבר מילתי אמורה באשכול הנזכר שהמקור הקדום שמצאתי הוא בתו"ר ריש שבעות בשם רת"ם. והייחוס לאב"ע תמוה שכן הוא משיג על הקליר שזיכר את השושנה.
כעת חיפשתי במפתח של וינוגרד למאסף בית תלמוד [ירושלים תש"ל] ושם מובא כי בבית תלמוד שנה א' עמ' 188-189 כתב יעקב רייפמאן מאמר בעניין ואינו תח"י. [במפתח שם מצויין לשערי תשובה לרבינו יונה סי' ריז, ספר הרקמה שער כח, מהרש"א יומא פו א והצופה להמגיד שנה כד גליון 5. חיפשתי בכלם ולא מצאתי מאומה]
_____________________________________
כאוטנג. מהו הספר משיב טענה [שמא נתחלף לך במשיב צדק?] ומיהו מחבר הספר חומות ירושלים?
תוקן על ידי אלייעזר ב- 02/04/2009 13:19:26
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2009 15:05 |
|
| |
חומות ירושלים על שו"ע או"ח הוא לר' דוד בן ר' יעקב אב"ד שרשוב נדפס בפרנקפורט ד"א בשנת תקס"ז. ר' דוד כתב מאמר בשם מגלות טענות בו מפקפק על חשבון הלוח שבידינו. ר' צדוק הכהן כתב כתשובה את חיבורו משיב הטענה. מאמר משיב הטענה נדפס ביחד עם ספר הזכרונות לר' צדוק. לפני מהדורת ברוקלין שנת תשל"ט.
מגלות טענות הועתקה ע"י ר' צדוק, ולא מצאתי זכרון מאמר זה במק"א. למרבה הצער, ר' צדוק לא סיים חיבורו, ומשום כך לא העתיק כל דברי מגלות טענות. כך שאין לפנינו החיבור במלואו.
בחיפוש מהיר בתוך ב' הספרים הנ"ל לא מצאתי מה שהביא gimpele.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2009 15:23 |
|
| |
תודה. [תיקון קל. מגילת טענות]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2009 19:13 |
|
| |
אלייעזר. אין כזו מלה "בכדי" אלא "כדי". בכדי פירושו: "בתוך כדי". או בתרגום הארמי: "בחינם".
כבר כתב בזה מו"ר קשישא מהרש"א נר"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2009 00:29 |
|
| |
[כמדומה ששימוש במילה בכדי במשמעות בשביל מורגל הרבה אצל הראשונים. ראה רמב"ן עה"ת ויקרא יט יט "המרכיב כלאים או זורען בכדי שיינקו זה מזה" וכהנה רבות כפי שיווכח כל אשר פרויקט השו"ח לו...]
בכתבתו של יואל יעקובי על ברכת החמהשהתפרסמה הערב בעיתון בשבע מזכיר את השמועה בשם רצ"ה מלובלין
המחלוקות השונות סביב ברכת החמה גרמו לכך שהיו מגדולי התורה שהעדיפו להימנע מלברכה בשם ומלכות, בגלל הכלל ההלכתי של 'ספק ברכות להקל'. הרב מרדכי גנוט, מחבר הלוח העברי הגדול 'לוח דבר בעִתו', שפרסם גם ספר בן מעל 800 עמודים בשם 'ברכת החמה בתקופתה', אומר שהמהר"ל מפראג נמנע מלברכה. גם ר' צדוק הכהן מלובלין כתב שעדיף לברך ברכת החמה בלי שם ומלכות, ורק בלב להרהר שם מלכות. כאשר עננות הסתירה ממנו את השמש בברכת החמה של שנת תר"א (1841), ר' צדוק שמח על שניצל מדילמה הלכתית בעניין
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2009 02:03 |
|
| |
אלייעזר, "בכדי" שבדברי הרמב"ן הוא במשמעות "בתוך כדי" שכתב התעוררי, כפי הלשון המורגל בשיעורין, בכדי אכילת פרס וכיו"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2009 03:07 |
|
| |
בתניא פרק ג "כמ"ש הטבעים וכן הוא בעץ חיים שיסוד האש הוא בלב". היכן מקור הדברים בספרי "הטבעיים", ומאיזה ספר עברי העתיק זאת התניא.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2009 15:50 |
|
| |
אם זה מעניין אותך
יש לי מקור סותר מר' שבתאי דונלו
הרופא היהודי הנודע .
תוקן על ידי ספרות ב- 03/04/2009 16:51:31
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2009 17:18 |
|
| |
לפחות בבבקוק המים שלי מ'פולנד ספרינג' המונח לפניי נאמר: "הידעת ששבעים חמש אחוז של הראש שלך הוא ממים?" עכלה"ט... (כל מה שיהודי שומע ורואה הוא חייב ללמוד הוראה בעבודת ה'...)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2009 18:15 |
|
| |
ועדיין יש למצוא מקור מפורש לכך, שכן כדברי איש ערבות נמצא גם כאן, שהלב שייך ליסוד הרוח:
http://www.kheper.net/topics/cosmology/elements.html
בשבילי אמונה מצאתי מובא שד' המרות הן כנגד ד' היסודות וגם שהלב הוא חם ויבש (שזו מידת יסוד האש) אבל עוד לא מצאתי מקור מפורש שיסוד האש הוא בלב.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2009 23:10 |
|
| |
מצאתיו בספר הזכרונות
לhebrew books אין טופס
כשיהי-ה לי פנאי אעלה כאן סריקה
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2009 16:44 |
|
| |
מענייני דיומא:
יש להשתדל שהמצות יהיו עגולות ויפות מצד 'זה קלי ואנווהו'. הסברא פשוטה כמו בכל מצוה אבל האם יש מי שכתב זאת בפירוש ? שמעתי בשם הכלבו שכתב לגבי סריקין המצויירין שהסיבה שעשו ציורים ע"ג המצות היה בגלל זה קלי ואנווהו ולא מצאתי כן בכלבו או בראשונים על אתר.
אודה למי שימצא לי מקור על "מצה נאה" מצד זה קלי. יישר כח.
|
|
|
|
|
