אשכול חיפוש מקורות

אני מחפש בנחיצות פרטים אודות העסקן(?) ר' יעקב רבינוביץ שחי בוילנא בשנות התר"ס-תר"ע, פעלו והשתייכותו המגזרית. היודע ומודיע יבורך ושכמ"ה.

זכורני שלושה ר' יעקב רבינוביץ' ידועים מאותו דור (פחות או יותר) - האחד הוא בנו של האדר"ת, שבין השאר כיהן בעיירה רגולה ובסוף ימיו עלה לא"י, השני הוא בנו של הרב מרדכי גימפל יפה, שישב בעיקר בעיירה לוצין, והשלישי הוא בנו של הרב אליעזר שמחה רבינוביץ' מלומזה, שכיהן בין השאר בעיר אדינבורו (והוא האפשרות הפחות סבירה לעניינך).

יש"כ תכלת, אולם כנראה שהייתי צריך לפורטם בשאלתי למנוע טרחה בחינם מהכותבים, אני מדבר על ר"י רבינוביץ שנפטר בוילנא באזור שנת תרע"ד, וככה"נ היה מעסקני העיר או משהו דומה, הנ"ל נפטר, אגב, כשהוא ישיש מופלג. אם יש ידיעה בנושא לאי מי, אודה אותו מאוד באם יודיעני במהרה.

אודה במי שיכול לעזור

אני מחפש בספר משנת חכמים ויבין שמועה מהגאון מזאמושטש ז"ל בענין מצות צריכות כוונה, שבמה שאנו מברכין קודם עשיית כל מצוה אשר קדשנו במצותיו וצונו, כבר מתקיימת ענין הכוונה

הספר נמצא בהיברו בוקס בדפוס החדש, ובאוצר החכמה בדפוס הישן, ונסיתי לחפש אבל לא עלתה במצודתי כלום, אודה מאוד במי שיכול לציין העמוד המדויק

זכורני  שיש על זה בדרך פיקודך לבעל הבני יששכר קונטרס שלם בתחילת הספר. דומני שספר דרך פיקודיך הנ"ל הודפס ביחד עם משנת חכמים ויבין שמועה, ואולי מכאן הטעות.
כך גם נראה מדברי הנוד"ב הנודעים (מהדו"ק יו"ד צ"ג) שכותב שכל מצוה שיש ברכה לפניה א"צ לומר שום דבר לפניה, וכל מצוה שאין ברכה לפניה הוא נוהג לומר בפיו 'הנני עושה דבר זה לקיים מצות בוראי', ובזה די וא"צ יותר. ונראה לכאורה שהסיבה שצריך לומר לפני כן נוסח זה הוא מחמת שמצוות צריכות כוונה, ובכל מצווה שיש ברכה לפניה, הברכה עושה את הענין הזה.
וראה בד' הגה"ק רבי חיים מטשרנוביץ שנדפסו בסוף ספרו שער התפילה, שהשיג על דברי הנוד"ב הללו, ודן בגדרה של הכוונה הנצרכת למד"א מצוות צריכות כוונה. וכבר האריכו האחרונים בישוב שיטת הנוד"ב ובביאור מחלוקתם.

ישר דרך את כל אלה אני יודעים, ובספר ראיתי מובא המ"מ שציינתי ואני מחפש את מקומו המדויק,

באיזה דפוס הודפס דרך פקודיך עם המשנת חכמים, לא ראיתי בביליאו

אני זקוק למידע על העיר פראג וחכמיה, בעיקר בשנים ת-ת"ר. תודה מראש לעונים
[אגב היתכן שעיר ואם בישראל כפראג אין לה שום ספר זכרון? או שפשוט לא חיפשתי מספיק?] 

חומר רב בספר משפחות פראג ובספר גל עד פראג תרט"ז. מצויים שניהם באוצה"ח.

כמו כן יש 2-3 ספרים העתקות מצבות של הבית עלמין דשם

בספרו של אוטו מונלש יש מידע מקיף ביותר על חכמי פראג. ספר הכרחי לכל מי שמתעסק בנושא.

אחלה פני החכמים שיודיעוני מה יודעים אנו על ר' יעקב ב"ר יצחק הלוי פולק, תלמידו של מהר"ל מפראג, מחברו של הקונטרס על העגונה "ויקם עדות ביעקב". חשובים בעבורי כל מראי המקומות שיש בעניין, אף שלא כתוב בהם בעצם מאומה. תודה גדולה מראש.

לכל המשיבים תודה רבה. ברכות יחולו על ראשכם.
הספר גל עד [רשי"ר] וכן ספר משפחות ק"ק פראג [האק] נמצאים גם בהיברובוקס.
הספר כתובות מבית העלמין היהודי בפראג [מונלש] נמצא באוצוה"ת. [שם יש גם ספר נוסף בשם גל עד  שייצא אף הוא בפראג תשט"ז (בדיוק כספרו של שי"ר הנ"ל) אלא שהוא כתוב לועזית. וכמדומה לי שהוא נספח לספר גל עד שבאוצה"ח]

הוט. האם כוונתך לספרי מצבות נוספים על המנויים כאן?

וכמובן אשמח לקבל פיסות מידע נוספות.
________________________
זוטות מן הסתם לגבי דידך מילתא זוטרתא היא. אבל החיד"א בשה"ג ערך רבי יעקב פולק מוכיח שמחבר התשובה אינו רבי יעקב פולק הנודע בפילפוליו. והרב מנחם אייזנשטט שהוציא את הספר הנזכר בשם תשבת הגאונים אונגוואר תרכ"ה חש בלבו כי הוא נכדו של ר' יעקב הנ"ל.
בספר אוצר הרבנים מציין המחבר את שנת ש"ל אבל איני חושב שכיוון לקבוע שנת לידה/פטירה אלא לציין שנה שבה וודאי היה קיים.

למה שאומרים א יאהר מיט א מיטוואך !!! {רק באידיש!!! בעברית אין לזה משמעות}

שמעתי מגדול אחד (-כמדומני הרב לנדא מב"ב) שהלשון היא מריש מסכת כתובות "הבתולה נישאת ליום הרביעי" וגם נותנין לבתולה י"ב חודש וביחד זה א יאהר מיט א מיטוואך ודו"ק.

_________________

אף אני שמעתי מגדול אחד (משלי יז, כח): "גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן".

תוקן על ידי זוטות ב- 30/04/2009 19:00:27