|
|
| נשלח ב-30/4/2009 23:47 |
 |
| |
זוטות,
דמותו של ר' יעקב פולק, תלמיד המהר"ל, לוטה בערפל. עיקר הדיונים סביבו מתרכזים, כפי שהביא אלייעזר, בהבדלתו מר"י פולק בעל החילוקים. ראה:
ד"ר אברהם עובדיה, הארי שבחכמי פראג, מוסד הרב קוק תשנ"ב, עמ' צב הע' 24.
הרב צבי הלוי איש הורוויץ, תולדות ר' יוסף התנא מצפת, סיני כרך ז' עמ' שיב הע' ח.
אשר זיו, רבי יעקב פולק, הדרום נ"ג, עמ' 154-5.
[וונדר, בספר "אלף מרגליות" בערכו של מהר"ל, כותב כדבר פשוט שמדובר בנכדו של ר"י פולק, אבל אינו מביא מקור לדבריו, וראה במקורות לעיל שאין זה פשוט].
דיון מסביב לחיבור, ראה אצל:
עובדיה, שם הע' 23 (לגבי התאריכים והשלכותיהם).
הרב יצחק יודלוב, תשובות מהר"ל מפראג, סה"ז למרן הגרי"ב ז'ולטי זצ"ל, מ"י תשמ"ז, עמ' רסט (השוואה לתשובה דומה מתוך כת"י שהוא פירסם).
כדאי לך תמיד בשאלה מסוג זה לגבי ספרות התשובות, לראות בספרו של פרופ' שמואל גליק, קונטרס התשובות החדש [אין לי בהישג יד. שווה לך להתאמץ].
אלייעזר, הערונת קטנה:
ספר גלעד התחבר ע"י קלמן ליבן, ולא ע"י שי"ר. שי"ר כתב לו מכתב ארוך [קרוב לשליש מהספר] של הערות, וליבן פרסמו בראש הספר, ובצניעותו הקטין בעמוד השער את הגופן של שמו הוא, והגדיל את זה של שי"ר [וכפי הנראה זה מה שהטעך].
התעוררי, מחילה על האיחור, אבל תודה על הצעתך מראש העמוד לגבי ספרו של פרופ' בניהו זללה"ה. עדיין לא זכיתי להשיגו [אע"פ שהיום הלכתי לניחום] ולכשאשיגנו, אבדוק, ואם אמצא דבר מה, אודיעך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 00:52 |
|
| |
אסיר תודה אני לחכמים אלייעזר וציטרון שלא איכזבו אף הפעם. וכיון שניתנה רשות, אנסה שוב את מזלי: זקוק אני למקורות מידע אודות ר' יצחק כ"ץ חתנו של מהר"ל וחותנו של ר' אברהם שמואל בכרך (זקנו של בעל חוות יאיר).
נ.ב. בעקבות תלונות על הפסוק ממשלי שהבאתי בראש העמוד: כמדומני שלא שייך העלבה ויחס של חוסר כבוד בשם כינוי שאין אדם היודע מי עומד מאחוריו. היינו, העקיצה היא כלפי התופעה ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 08:59 |
|
| |
ר' יצחק ב"ר שמשון כ"ץ {חיבר פירוש על מדרש "שוחר טוב" על תהילים} . היה חותנו של המהר"ם מלובלין וכך כתוב בתחילת הספר ...מאת הגאון הגדול רב רבנן מופלא בדורו הנודע בכל קצוי ארץ , כמהור"ר יצחק ב"ר שמשון ז"ל כ"ץ , חתן רבינו מהר"ל מפראג ז"ל וחותנו של רבינו מהר"ם לובלין ז"ל
נ.ב. זכור לי שבהמודיע לפני שנה או שנתיים במדור התורני ויתיילדו האריכו הרבה בתולדותיו...
תוקן על ידי המכון ב- 01/05/2009 8:56:20
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 09:09 |
|
| |
ר' יצחק ב"ר דוד הכהן שפירא חותן מהר"ם מלובלין נפטר בשנת שמ"ב כאמור בספר עיר הצדק עמ' 175.
אני מחפש אחר ר' יצחק ב"ר שמשון כ"ץ - חתן ר' ליב מפראג - שהסכמתו מפארת את הספר 'לחם רב' משנת שס"ט וספרים אחרים מאותה תקופה.
מהר"ם מלובלין היה בן דורו ממש של מהר"ל מפראג ונפטר כמה שנים סמוך אליו. איך יתכן שאחד מהם היה נכדו של השני?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 10:02 |
|
| |
לכבוד זוטות הנה ביוגרפיה קצרה וזוטא של הרב כץ:
ממה שמצאתי אצלי ממה שכתבתי פעם על הר"י כ"ץ
תולדותיו
מוהר"ר יצחק הכהן כ"ץ ב"ר גרשום ז"ל מפראגא בן רבי שמשון בן רבי גרשום ז"ל.
היה מגולי ספרד דשנת קנ"א שאו לארצות התוגר, הרב יצחק כ"ץ היה חתנו של מהר"ל מפראג נשוא בתו הרבנית מרת לאה, ובהיותה במדינת מעהרן מתה בלא בנים (ל"ע), ואח"כ נשא אחותה מרת פיגלא ע"ה שנפטרה ד' שבט שנת שפ"ט.
כיהן ברבנות
הרב ז"ל היה תחילה אב"ד ר"מ בעיר ניקלשבורג וכל מדינת מעהרן, ואח"כ הלך לעיר וינא והושיב שם בעיר נ"ש את בנו רבי חיים ז"ל ולעת זקנותו חזר לעיר פראג, והיה שם מדייני פרימוס ומו"צ, ונפטר שנת ה' שפ"ד יום ה' י"ב סיון.
בניו
ושני בניו רבנים גדולי הדור הא' הר"ר חיים הכהן אבד"ק ניקלשבורג פוזנא ופרגא, והשני הוא הר"ר נפתלי כ"ץ הראשון שהיה תחילה דרשן בפראג ובפרוסטיץ ואח"כ אבד"ק ניקלשבורג הנ"ל, ומשם הלך לעיר לובלין ושם מנו"כ.
גם בתו מרת חוה היתה אשה גדולה שהיתה אשת הר"ר שמואל ב"ר יצחק בכרך ווירמישא בעל תשובות חוט השני אבי הר"ר שמשון אבי הרב ר' יאיר בעל תשובות חות יאיר שקרא הספר הנ"ל ע"ש זקינתו מרת חוה הנ"ל.{ועי"ש בהקדמה לספר חוות יאיר מה ששיבח את זקינתו שהיתה גאונה בתורה ואכמ"ל}
חיבוריו וספריו
רבי יצחק חיבר פירושי מדרש שוחר טונ, וכן השלמת פירושי תורה בס' חתן דמים והרב מהר"ז רונקיל ז"ל, וכן חיבר הגהות בספר פענח רזא והוסיף שם פירושים והשגות באורך גדול.
ונכדו בספרו חוות יאיר כתב, כי ר' יצחק היה מופלג בצחות הלשון אין דוגמתו. עי"ש.
{כל הנ"ל מספר אוצר הגדולים ח"ה אות תתשנ"ח}
נ.ב. עוד מצויין אצלי שבמדור ויתיילדו מס' 4 {שבעיתון המודיע} מופיע הרבה חומר עליו. (צריך להיות כלפני 3 שנים בערך).
תוקן על ידי המכון ב- 01/05/2009 10:21:36
תוקן על ידי המכון ב- 01/05/2009 10:33:56
תוקן על ידי המכון ב- 01/05/2009 10:49:07
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 10:11 |
|
| |
זוטות:
דומני שבספרו של מונלש יש עליו מידע מפורט.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2009 10:30 |
|
| |
| זוטות כתב: |  |
מהר"ם מלובלין היה בן דורו ממש של מהר"ל מפראג ונפטר כמה שנים סמוך אליו. איך יתכן שאחד מהם היה נכדו של השני? |
|
כן כתב בשם הגדולים להרחיד"א שר' יצחק ב"ר דוד הכהן שפירא חותן מהר"ם מלובלין היה חתן המהר"ל מפראג .
ובאוצר הגדולים (שם) אות תתש"ס כתב דטעות הוא, וטעותו של הרחיד"א נבעה מזה שמוהר"ד חתם עצמו חתן המלך מהר"י כהן וזה אינו עכ"ד.
תוקן על ידי המכון ב- 01/05/2009 10:27:28
תוקן על ידי המכון ב- 01/05/2009 10:48:38
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2009 02:05 |
|
| |
ספר כלי יקר על נ"ך, ויניציאה שס"ג, דף רמג ע"ג: "הקדמה ידועה מספר הזוהר [???] הנשמה קדושה בראותה שהרשע רוצה לחטוא פורחת ממנו, ולא ישאר כי אם הנפש לבד, והנפש החוטאת היא תמות, לא נשמתא עילאה ברתיה דמלכא".
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2009 16:43 |
|
| |
חצי דבר: בזוה"ק פ' ויקרא טז, א עה"פ נפש כי תחטא, א"ר יצחק נפש כתיב ולא רוח ולא נשמה וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2009 18:26 |
|
| |
מצאתי באור החיים הקדוש פר' אמור עה"פ (כב, יג-יד) ד"ה עוד יש לך, בשם התיקוני זוהר (ע')וזל"ק: כמו שאמרו בתיקונים(תיקון ע') בסוד פסוק לא יאונה לצדיק כל און (משלי יב, כא) שמדבר הכתוב במי שיש לו נשמה, וכשבא האדם לידי חטא, מסתלקת הנשמה הקדושה, שלא יאונה לה כל און עכ"ל עי"ש באריכות.
תוקן על ידי המכון ב- 03/05/2009 18:24:08
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2009 21:14 |
|
| |
מחפש מקור להא דאיתא בספרים דשמונה ימים עד ברית מילה היא כדי שיעבור עליו שבת אחת.
שמעתי שכ"כ בזוהר או באור החיים הק', מי שיענה אהיה לו אסיר תודה.
תוקן על ידי ספרות ב- 04/05/2009 10:15:23
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2009 21:18 |
|
| |
יש לי על זה חומר, והרי לך לפניך: איתא במדרש רבה עה"פ (ויקרא כב, כז) והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן וגו' (ויק"ר פר' כז, י) וז"ל: משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר כל אכסניא שיש כאן לא יראו פני, עד שיראו פני המטרונה תחילה, כך אמר הקב"ה לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת, שאין שבעה ימים בלא שבת, ואין מילה בלא שבת, הדא הוא דכתיב ומיום השמיני והלאה ע"כ.
וראה דרך פקודיך מ"ע ב' – מילה, אות כ"ו (חלק המעשה), דמכאן ראיה לדעת המקובלים שליל שב"ק היא הנקראת 'מטרונה', שאם תמצא לומר שכוונת המדרש במלת מטרונה סתם על קדושת שבת, קשה מה מועיל הטעם שאמר על הצווי שציונו 'ומיום השמיני' וגו', די היה בשבעת ימים ומיום השביעי ירצה כי אין לך שבעה ימים בלא שבת, אלא על כרחך כדברי המקובלים, ומשום הכי צריך להיות שמונה ימים, שאם יהיה רק שבעה ימים למשל כשנולד האדם או הבהמה ביום שבת בבוקר אז ירצה דמם ביום הששי שהוא יום השביעי ללידה ולא יראה פני המטרונה בליל שבת, ולכן צריך שמונה ימים. ומזה ראי' לעושים 'שלום זכר' בליל שב"ק, ולא כאלו הנוהגים ביום שבת.
אמנם מהרעיא מהימנא יש סמך דהכונה ליום השבת דוקא, ע"כ נהרא נהרי' ופשטיה ואין לבטל שום מנהג עי"ש.
תוקן על ידי המכון ב- 03/05/2009 21:21:48
תוקן על ידי המכון ב- 03/05/2009 21:23:32
תוקן על ידי ספרות ב- 04/05/2009 10:15:51
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2009 22:11 |
|
| |
ובזח"ג (ברע"מ) מד, סע"א: כל בר נש אצטריך לקרבא ההוא ברא קרבנא לקב"ה בחדוה כו' ודא לח' יומין כו' במעבר עלי' חד שבתא כו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2009 23:03 |
|
| |
אלייעזר,
א. קלמן קופלמן הם שני שמותיו של ליבן.
ב. הספר גל-עד כולל מדור מקביל בגרמנית שבו ביוגרפיות מפורטות על הנקברים [תמיד מצ'פרים את ה"אשכנזים"].
ג. מעבר לכך, יצא גם ספר המשך בגרמנית.
["תזויגי מקרים" ???! ווס איז דאס ??]
לגבי הסגולה למציאת אבידה: ציין נא לנו מהו המקור הקדום ביותר המציין סגולה זו.
[לעת זקנתך התחלת להתעסק עם סגולות ??!].
|
|
|
|
|
