|
|
| נשלח ב-19/5/2009 07:17 |
 |
| |
| י_לבנוני כתב: |  | היכן מצינו שהמשנ"ב הכריע במחלוקות של הדורות האחרונים, שלא בא זכרן בספרי הפוסקים שעליהם בנה ויסד את פסקיו במשנ"ב?
|
|
הנה עלה בחכתי שתיים בהלכות שבת. א. בביאור הלכה סימן שט"ו סעיף ח' ד"ה טפח-בענין מטריה בשבת...
ב.בענין לצאת לרה"ר בשעון כיס, מובא גם בבה"ל (איני זוכר כעת איה מקומו), דמביא מגדול אחד שהתיר (מצאתי כשלמדתי זאת שהכוונה להגרי"ש נטנזאטון ב' שו"ת שואל ומשיב), והוא מאריך לאסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 14:41 |
|
| |
צורף. הביאור הלכה המבוקש על ידך הוא בסימן שא ד"ה "בזה להתיר"
לבנוני. דבריך הנאוני עד מאד שכן בזה הסכמת לדברי באשכול קדום שאין להוכיח מאי איזכורו של המשנ"ב את חכמי דורו, על יחסו אליהם. שכן דרכו לעסוק רק בספרי הפסק המקובלים ולא בעיון בספרי השו"ת החדשים או במאספים למיניהם.
עכ"פ לשאלת הקיסר יר"ה, וודאי שהח"ח לא ראה עצמו מוכרח לפסוק בשאלות אקטואליות אלא לאסוף ולהכריע בשאלות הידועות והמצויות. ועד שאתה דן על המצה הנעשית במכונה תדון על שאלת האלקטר"י בכלל שהדהדה כבר בזמן חיבור המשנ"ב והיא שאלה אקוטית הרבה יותר. ולא עברה את מפתן ספרו.
על התעלמותו של החיד"א מהגר"א. נדרשנו כאן אחת ושתים.
תוקן על ידי אלייעזר ב- 19/05/2009 14:39:37
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2009 15:58 |
|
| |
מסתבר שהח"ח אחז שאפילו אם יש מקום להמנע מאכילת שרויה (ש'חסידי עולם' אכלוה, כלשון היעב"ץ ) אי"ז אלא חומרא ופרישות גדולה ולפיכך לא הביא זאת בספרו.
וממקום שבאת ללמוד שלא אכל, שם מסופר שכשהתארח באיזה מקום אכל כדי שלא יפגע במארח (ולא ראה צורך לעשות התרת נדרים או שהתנה בתחילה כמ"ש בשע"ת שם או שאחז שא"צ התרה כמו שביאר סיפור זה בציץ אליעזר באיזה מקום).
סיפור כזה לא יתכן על מי מצדיקי החסידים שנמנעו מאכילת שרויה, וכיון שאין לחשוד שהח"ח ידע יותר מהם על חשיבות וחומר מצוות שבין אדם לחבירו, עכצ"ל שאחז שאין כאן אלא סלסול וחומרא מופלגת.
ולכל אלפי השואלים, וכי המ"ב לא מביא חומרות וזהירויות בספרו, אשיב שעדין לא מצאתי את כלי המדידה להבחין עד איזה חומרות ראה המ"ב לנכון להביא ומה כבר בגדר חומרא יתירה שלא כלל בספרו אף שאולי נהג בהם בעצמו.
אגב הזכירו כאן את ספרי השו"ת שהמ"ב מביא או לא מביא, כידוע ברוב המקומות בהם מביא המ"ב מספרי שו"ת הדברים נעתקים מהספר הקטן פתחי תשובה לאו"ח. ולפעמים על שיבושי שמות הספרים. לא מזמן ראיתי במ"ב בבה"ל שמביא מ'שו"ת רוח חיים', שבאמת אינו אלא ספר רוח חיים של ר' חיים פלאגי שאינו שו"ת כלל אלא מסודר על סדר השו"ע. ואכן בפתחי תשובה מובא פסקא זו בשם שו"ת רוח חיים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2009 18:08 |
|
| |
אם איני טועה הוא מביא בספר מ"ב גם מספר דברי מנחם לר' מנחם בכמהר"ש בן הרב מטה שמעון נכד הרב חשק שלמה שהיה מאחרוני זמנו מאנדרינפולי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2009 21:02 |
|
| |
מוישה גרויס
<סיפור כזה לא יתכן על מי מצדיקי החסידים שנמנעו מאכילת שרויה, וכיון שאין לחשוד שהח"ח ידע יותר מהם על חשיבות וחומר מצוות שבין אדם לחבירו, >
א. מסופר על ר' שלום בלזר, כי אמו התישבה לאכול עמו תבשיל בקערה אחת ושרתה מצתה בקערה, והמשיך לאכול עמה מן הקערה.
ב. איני יודע מי ידע יותר, או מי גדול ממי, אך ברור שאין להשוות הזהירות הדקדקנית של הח"ח בעניני בין אדם לחברו [הגובל לעיתים באי הבחנה בין הכרעה ערכית וטובת הזולת - לחוק יבש, ואכמ"ל] לזהירותם של כל השאר, חסידים וליטאים כאחד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2009 23:50 |
|
| |
BIN:
מידע על הספר אולקניקי ראדין וילנא
אני מחפש מידע על הספר אולקניקי ראדין וילנא מיומנו של בן תורה בשואה ולפניה. סקירה על קטע מתוכו מצאתי כאן
אך האם אי מי קרא את הספר ויודע לספר על תוכנו.
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2009 01:26 |
|
| |
| מוישה_גרוס כתב: | |
וממקום שבאת ללמוד שלא אכל, שם מסופר שכשהתארח באיזה מקום אכל כדי שלא יפגע במארח (ולא ראה צורך לעשות התרת נדרים או שהתנה בתחילה כמ"ש בשע"ת שם או שאחז שא"צ התרה כמו שביאר סיפור זה בציץ אליעזר באיזה מקום).
|
|
בספר "שיחות החפץ חיים - דוגמא מדרכי אבי" מאת בנו של הח"ח [המהדורה שבידי ת"א תשכ"ח] עמ' ל' אות ח' "מקרה קרה בהיותי עוד נער התארח אצלנו אורח נכבד וזקן דוד אמי ליום אחרון של פסח ועשו לכבוד חרעמזלאך, וטעם גם הוא בשביל כבודו". ומעתה יש לומר כי רק באחרון של פסח התיר לעצמו. [ולכן אין ראיה ממה שלא עשה התרת נדרים], אך ממוצא הדברים אנו למדים כי ב"ב אכלו שרויה וע"כ דלא היה אלא חומרא בעלמא.
ומ"מ כידוע מנכדיו הרבה מנהגים נהג אחרת ממש"כ בספרו, רובם ע"פ הגר"א וכמנהג בית אביו, וכמו רבים מגדולי ליטא וכמש"כ בספר הצדיק ר' שלמה (לתלמידו ר"ש בלוך ירושלם תש"ן ע' מ"ד) כי החפץ חיים "החשיב עצמו כתלמיד בית מדרשו של הגאון ז"ל והתנהג בכל מנהגי הגר"א ז"ל עכ"פ שלא ברבים".
ויתכן שהתחיל לנהוג בחומרא זו קודם שידע דעת הגר"א בזה ואח"כ היה קשה לו להפסיק, וכמו שאירע להגאון האדר"ת לענין תפילין דרבינו תם כמש"כ בספרו.
כמדומני שבספר זה מתייחס גם למה שלא התעסק בשאלות החדשות אך אינני מוצא כעת וכנראה המהדורה שבידי מקוצרת.
ובכל אופן שאילת המטריה [ה"ה הפאראס"ל או פאראפליי"ע דבני אשכנז או האומבריל"ה דבני ספרד] איננה נידון חדש אלא נידון באחרונים מזמן הנוב"י המכתם לדוד (פארדו) והמאמר מרדכי והחת"ס כמו שמובא בביאור הלכה שם ועוד רבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2009 07:01 |
|
| |
בעניין המשנ"ב.
כיום בעידן פרויקט השו"ת פעולת החיפוש אינה לא חכמה ולא מלאכה. וכך נדע כי את הספר דברי מנחם מזכיר המשנ"ב [עכ"פ בשמו] רק ב' פעמים [למרבה הפלא שניהם בסי' שכו (מ"ב ס"ק ל שעה"צ ס"ק יז) וראוי להזכיר כי על חלק מהלכות שבת סמך המ"ב על בנו ר' לייב שיכתוב את הדברים (ע"פ עדותו בסך קיצור תולדות חייו שבראש ספר מכתבי הח"ח עמ' לז) ויתכן שספר זה היה לפני הבן אך לא לפני האב].
אגב בספר תולדות הח"ח הנ"ל [עמ' כד] מספר ר' לייב כי אביו נמנע מלהכניס מילי דחסידותא בספרו וסמך על הבאה"ט והשע"ת שהביאום.
בנוגע לספרי השו"ת אני על משמרתי אעמודה כי המ"ב מיעט לעיין בספרי השו"ת החדשים ואציגה דוגמה מהשוואה שעשיתי בין ספרי רי"ש נתנזון השו"מ והמג"ג. בעוד הראשון הגדול מאד בהיקפו [חמשת המהדורות הראשונות יצאו עד שנת תרל"ט] מובא במ"ב רק ד"י פעמים. הרי שספרו מגן גיבורים העוסק רק בחלק ימות החול באו"ח [עד סי' רלט] מוזכר במ"ב ט"ו פעמים
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2009 10:06 |
|
| |
בספר באר בשדה פ' וירא דף מב ט"ג שביום שבאו ג' המלאכים לאברהם אבינו נעשה ישמעאל בן י"ג שנה בר מצוה. יש לזה מקור?
לכאורה זה נסתר ממה שישמעאל נימול בן י"ג שנה, ואותו יום היה יום ג' למילה, ואז היה ישמעאל בן י"ג שנה ושלשה ימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2009 16:21 |
|
| |
הנה מה שקורה באשכול זה שמפני חשש לבזבז הנייר היקר של האינטרנט החליטו שלכ שאלות אלו חייבות להיות באשכול אחד, והנה התפתח כאן שרשור יפה וחשוב על משנה ברורה שדינו להיות מובלע וקבור באשכול ארוך זה.
עכ"פ של עתה באתי.
ר' אברהם די בוטון בעל הלחם משנה נפטר בחצי ימיו כך על פי המו"ל של הלחם משנה ר' יוסף נוביש. אך אימתי בדיוק שנת פטירתו? אצל כולם ראיתי (כמו אצל רוזאנעס בקורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם ח"ג עמ' 53-55) שנפטר בשנת שמ"ח ומשער שנולד בשנת ש"ה (וזה כבר התקבל כעובדה).
אך דא עקא מצאתי בשו"ת מהרש"ך (שרא"ד מביא רבות בספרו לחם רב (וכנראה שהיה גם רבו ביחד עם רבו המובהק המהרשד"ם, וכותבי התולדות מציינים רק את מהרשדם כרבו) ח"ב סי' צ"ד שדייני שוליניקי חותמים על שאלה ובתוכם חתימת ר' חיא אברהם די בוטון (השם חיא הוסיפו לו בימי מחלתו) שנת ה'שנ"א, הרי שבשנת שנ"א עדיין היה בחיים.
היש איזה מחקר מעודכן ורציני על הלחם משנה?
הנה לשון התשובה:
כתבנו וחתמנו שמותינו פה והיה זה ביום ה' כ"ז לתשרי משנת השנ"א ליצירה בשלוניקי וקים.
חייא אברהם בכמה"ר משה די בוטון דיין. מאיר חיון דיין. אברהם יצחק דיין.
לינק לשו"ת מהרשך ח"ב
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1130&pgnum=122לינק
[תוקן השם על פי הערת צאוטינג]
תוקן על ידי אתנחתא ב- 21/05/2009 17:06:05
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2009 16:43 |
|
| |
נדמה לי שהשם הוא די "בוטון" ולא "ביטון".
כל פיסת מידע שמנדב רוזאניס צריך לבדוק אחריו בשבע חקירות ודרישות ואין לסמוך עליו כלל, כך שמעתי מבחור שכותב דוקטורט על יהודי טורקיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2009 17:28 |
|
| |
מיהו רבי יצחק אשכנזי המוזכר בכנה"ג?
בשו"ת חלקת יעקב אבן העזר סימן כג
ובכנה"ג הג' הטור אע"ז סימן ד' ס"ק ל"ד (נרמז באוצה"פ) מביא לרשד"ם ומהריב"ל ומבי"ט הנ"ל ומסיים ומדברי הרדב"ז ח"א סי' ס"ב (ברדב"ז שבידינו לא מצאתי ואולי הציון אינו מדוקדק) יראה דבעיקר הדין ס"ל כמבי"ט, וכן מצאתי בתשובה כת"י למה"ר יצחק אשכנזי ז"ל (זה הר"י הקדוש) והעיד שראה מעשה בקושטא
אני נוטה לפקפק ביחוס תשובה זו לאריז"ל, שכמדומני שלא היה כלל בקושטא.
אבל לא מצאתי מיהו רבי יצחק אשכנזי שהיה בקושטא.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2009 19:49 |
|
| |
הדיון על מקורות ה"משנה ברורה" הועתק לאשכול בפני עצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2009 21:00 |
|
| |
http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=160&bid=194&hilite=
בלינק הנ"ל מקובלת ההנחה שבעל לחם משנה נפטר בשנת ה'שמח
כעת קיבלתי חיזוק נוסף שחי אחרי ה' שמח.
בשו"ת לחם רב סי' לו הוא מתייחס להגדת עדות מיום ב' יג חשון שנת ה' ש"ן.
רק מוזר לי המבואר שם בסי' כז שמביא הגדת עדות ה' שצ"ג (ואולי זו טעות הדפוס ואין לי דפוס
ראשון של שו"ת לחם רב)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2009 22:17 |
|
| |
מהו המקור ואיפה כתוב זאת הא דשגור בלישנא דאינשי: "שאליהו הוא מלאך הברית"
|
|
|
|
|
