|
|
| נשלח ב-21/5/2009 22:55 |
 |
| |
אתנחתא,
יישר כח על העלאת התעלומה.
אכן כל כותבי הביוגרפיות, לרבות עמנואל ב"גדולי שאלוניקי" [מוסמך יותר מרוזניס], כותבים שנפטר במגיפה בשנת שמ"ח. אבל בא וראה פלא:
ר' חיים מיכל בספר אור החיים עמ' 95 מציין להקד' ר' יוסף די-נוביש ללח"מ שהוא נפטר בחצי ימיו, ולשמועתו של ר"ד קונפורטי במת במגיפה בעש"ק וכו'. ויחד עם זאת מפנה לשו"ת תורת אמת למהר"א ששון סימן מד ששם היה קיבוץ חכמים לענין עדות כלשהי, ורא"ד מוזכר בברכת החיים, ומדובר בשנת שס"ג !!! ועם זאת, מציין ר"ח מיכל שמחידושיו לב"ק נדפסו בספר מהררי נמרים בונציה בשנת שנ"ד, והמעיין בהקד' המלקט, ר' אברהם עקריש לספר [שנדפס, אגב, בשנת שנ"ט ולא שנ"ד] יראה שמזכיר את רא"ד בברכת המתים ?!!!
אם לא די בכך, באנציקלופדיה היהודית בערכו כותבים שנולד ב- 1560 ונפטר בין 1603 ל- 1609. [בביליוגרפיה שבסוף ערכו הם מציינים שבעל החידושים שבספר מהר"נ הנ"ל צריך להיות חכם אחר בעל אותו שם שחי לפניו].
הרי לפניך ת ע ל ו מ ה !!!
צריך לחפש קצת בספרי מחקר מעודכנים, אולי עלו על פתרון. שווה לחפש במקומות הבאים:
א. מחקרים במשפחת הרבנים די בוטון. עורכים: מ. בן-ששון [ואחרים]. ירושלים: משגב ירושלים, האוניברסיטה העברית, תשנ"ח.
ב. מ' בניהו, מבוא לספר בני שמואל על טור חו"מ לר' שמואל חיון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 02:20 |
|
| |
לשאלתו של הצורף בעמודים הקודמים, בקשר לדעת הראב"ע על גילוי אליהו:
בביאור הפס' "ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא" כותב הראב"ע (בסוף ס' מלאכי): וזה יורה כי אז [אחרי כי כבר עלה בסערה השמימה] כתבו ושלחו אליו... ואין ספק כי בימי חכמינו הקדושים נראה. עכ"ל.
מכאן אולי דייקו שלא היה לו לראב"ע גילוי אליהו, שאלמלא כן לא היה נזקק לראיה מימי חכמינו הקדושים.
לפי זה יכול הסיפור הנ"ל להתקיים, אם רק נשמיט ממנו את המלים שהראב"ע אינו מודה שיש כעת גילוי אליהו, ונאמר רק שלו עצמו לא היה גילוי אליהו, וכמ"ש שם בהמשך הדברים.
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 22/05/2009 2:23:42
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 07:19 |
|
| |
י. לבנוני תודה רבה...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 12:33 |
|
| |
באשכול אודות ר"ג נדל זצ"ל בעצכ"ח. מופיעות השורות הבאות:
אם כי לא הוציא ספרים [וחידושי ר' גדליה יצא ממה שחלצו מהגניזה וערך ידידו להב"ל ר' בערל ויינטרויב], שמח מאד כאשר תלמידו הגרא"ד פאל שליט"א מארה"ב הוציא ספר "חשב האפוד" על מסכת כלים והראה בהנאה גדולה את הספר למקורביו שביקרוהו, כי כנראה ראה בזה הפצת תורתו.
מהו ספר זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2009 14:44 |
|
| |
ציטרון,
תודה רבה על ההתיחסות ועל ההפניות החשובות.
הענין אכן סבוך. (היה דוקא חכם אחרי ר' אברהם דנן בשלוניקי ששמו גם ר' אברהם די בוטון, אך לומר שגם היה מלפניו חכם לא ידוע, צע"ג)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2009 22:54 |
|
| |
צ'אוט,
מיהו הבחור שכותב דוקטורט על יהודי טורקיה? הכוונה לירון בן נאה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 15:51 |
|
| |
הודעה של *עין_הקורא*
מנהג הפיכת השולחן בשבת הגדול
בספר שיחות הר"ן (ממוהר"ן מברסלב) אות פ"ח מובא:
"הפיכת השולחן בשבת הגדול מרמז" וכו'
נראה שמתכוון למנהג להפוך לוח השולחן (לאחר שהכשירו אותו לפסח) כדי לאכול בשבת הגדול על הצד הלא מוכשר.
האם ידוע למי מהחכמים כאן מקור המובא בספרים למנהג זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 16:46 |
|
| |
צמחיוסיפון:
שוקי אקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 19:29 |
|
| |
מחפש מקור לדברים הבאים:
אֵין מַקִּיזִין דָּם בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. וּבַלַּיְלָה שֶׁלְּפָנָיו, מֻתָּר, מִלְּבַד בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה דְּגַם בַּלַּיְלָה אָסוּר. אֲבָל מִשּׁוּם סַכָּנַת חֹלִי, מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת. וּשְׁרֶעפְּפִין (שֶׁקּוֹרִין קָאפּ זֶעצְן אוֹ בַּאנְקִיס), מֻתָּר בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, רַק בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת וְהוֹשַׁעְנָא רַבָּה אָסוּר.
מטה אפרים סי' תרכ"ה י'
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 20:36 |
|
| |
בין,
גמ' שבת קכט:
אמר שמואל: ארבעה דהוא ארבעה, ארבעה דהוא ארביסר, ארבעה דהוא עשרים וארבעה, ארבעה דליכא ארבע בתריה - סכנתא. ראש חודש ושני לו - חולשא, שלישי לו - סכנה. מעלי יומא טבא - חולשא, מעלי יומא דעצרתא - סכנתא, וגזרו רבנן אכולהו מעלי יומא טבא משום יומא טבא דעצרת דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח, דאי לא קבלו ישראל תורה הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו.
ותבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2009 23:03 |
|
| |
אבן סינא. תודה מרובה.
אך עדיין צל"ע מה הענין בהושענא רבה. האם דנים "עצרת עצרת לגז"ש"?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2009 16:50 |
|
| |
חיבת_ספר:
פשר הפסוקים שב"לשם יחוד" דספה"ע
הפסוקים שאומרים בלסןף ה"לשם יחוד" של ספירת העומר: "אקרא לאלהים עליון... ואומר לך בדמייך חיי... ברכי נפשי... עוטה שמים כיריעה. מה מקורן? ומה הקשרן לספירת העומר?
זה אולי נוסח מה"בן איש חי"?
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2009 16:55 |
|
| |
הודעה של *תקום*
תיקון ליל שבועות
האם יודוע מי חיברו ? ובאיזה שנה האם יודוע מה נהגו ללמוד לפני החיבור הזה
____
הודעה של *שלוםחיים*
זה כתוב בזוהר הקדוש בהקדמה.(דף ח עמוד א) רִבִּי
שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתִיב וְלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא בְּלֵילְיָא (אמור צ''ח א)
דְּכַלָּה אִתְחַבְּרַת בְּבַעֲלָהּ. דְּתָנִינָן כָּל אִנּוּן חַבְרַיָא
דִּבְנֵי הֵיכָלָא דְּכַלָּה אִצְטְרִיכוּ בְּהַהִיא לֵילְיָא דְּכַלָּה
אִזְדַּמְנַת לְמֶהֱוֵי לְיוֹמָא אַחֲרָא גּוֹ חוּפָּה בְּבַעֲלָהּ
לְמֶהוֵי עִמָּהּ כָּל הַהוּא לֵילְיָא, וּלְמֶחֱדֵי עִמָּהּ
בְּתִקּוּנָהָא דְאִיהִי אִתְתַּקָּנַת לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא
מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְבִיאִים לִכְתוּבִים וּבְמִדְרָשׁוֹת
דִּקְרָאֵי וּבְרָזֵי דְחָכְמְתָא. בְּגִין דְּאִלֵּין אִנּוּן
תִּיקּוּנִין דִּילָהּ וְתַכְשִׁיטָהָא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2009 17:08 |
|
| |
בין.
מקור הענין הוא במג"א (או"ח תס"ח טו).
ועי' בס' דרשות בית ישי סימן י"א (דרוש לשבועות פס"ש והו"ר) מה שביאר בזה, ותרוה נחת.
|
|
|
|
|
