אשכול חיפוש מקורות

הודעה של *בן_שלמה*

כף החיים: נהוג לתת בשבועות "ברכות" לעי"נ, מישהו מכיר המנהג?

ראיתי כת"י, שעדיין לא נתפרסם, של הגרי"ח סופר זצ"ל בעל ה"כף החיים", בו כותב ש"נהוג להכין בחג השבועות פירות ושאר ברכות שיברכו עליהם לעי"נ אביו ואמו", ושאף הוא בעצמו נהג כן, לעילוי נשמת הוריו.

עברתי כל כל דברי הכף החיים בהלכות חג השבועות ולא מצאתי זכר למנהג זה.

מישהו שמע על זה? יודע טעם ומקור למנהג?

מהו המקור לסיפור דלהלן:
כאשר השאגת אריה חלק בדין אחד על הלבוש יצא רב אחד מיו"ח של הלבושים [דומני ששמו היה כשם זקינו-רבי מרדכי יפה] והגן בכל כוחו על פסק זקינו בעל הלבושים כשהוא יוצא חוצץ נגד השאגת אריה.
כשנשאל האיך אינו חושש להלחם בגאון הדור בעל השאגת אריה ענה: "אריה שאג (רמז לשאג"א) מ"י (ר"ת מרדכי יפה) לא יירא".
המקור לסיפור זה נחוץ לי בדחיפות. היודע תבוא עליו ברכה

הסיפור מסתובב בנוסחים רבים ושונים זה מזה, שהמשותף ביניהם הוא רק הרמז בפס' אריה שאג מי לא יירא.
סביר שב'שרי המאה' תמצא לאחת מהגירסאות.

תודה.
המידה הנחוץ לי מאד הוא מי היה אותו ר''מ יפה שאמר זאת

הודעה של *קערעסטיר*

מתי ואיפה שלטה התלמוד ירושלמי

האם יש הוכחות ברורות שהיו קהילות בחו"ל שפסקו כירושלמי באופן סיסטמטי יחסית באיזו תקופה שהוא? 

מאה. יש בעיה קלה בסיפור הזה. מבדיקה שעשיתי בספרים שאג"א טו"א וגו"א הנמצאים בתוכנת D.B.S עולה כי רק פעם אחת השיג השג"א על הלבוש [גו"א יומא מז א ד"ה לא ראו] וגם שם בשפה רפה וללא שמץ חריפות. [בדקתי תחת הערכים לבוש/מרדכי יפה/רמ"י/עטרת זהב/עט"ז/עיר שושן. בכולם בחרתי באופצית התוספת לפני הערך]
כמדומה שבדיקה זו ממוטטת גם אגדה מפורסמת אחרת לפיה השג"א נפטר לבית עולמו מפאת כבוד הלבוש שלא נמחל לו.

אחד מצאצאי הלבוש הרב מרדכי יפה שלזינגר [חבר ביה"ד בת"א יפו ואביהם של הרבנים שלזינגר משטרסבורג וז'נבה] כתב ספר בשם שפת המעיל שיעודו להגן על הלבוש מהגהות התוי"ט בספרו מלבושי יו"ט. [כמדומה שהוציא רק ח"א מספרו זה העוסק רק באו"ח עד סי' פ' לערך]

לא שזה יכול להחשב מקור, אבל הסיפור מופיע כאן בשם אדמו"ר מקלויזנבורג.

תוקן על ידי מרחביה ב- 26/05/2009 23:12:58

לכאורה שאלת קערסטיר היא שאלה גדולה שזקוקה לאשכול (מהי מטת הסדום הזה? אין מספיק מקום לכמה אשכולות נפרדים?)

לכאורה אין לנו הוכחות ברורות לאף קהילה בתפוצות שבאופן מוצהר פסקו כירושלמי. כידוע שדברים כאלו מאד מעורפלים שכן יש לנו כה מעט ידע על משהו שהתרחש לפני המאה העשירית, ולכן קשה לגבש משהו מוצק.

הקהילה הכי ארצישראלית שנהגו לפי מנהגי ארץ ישראל הקדמון שיש לנו הרבה חומר עליה, הריהי הקהילה השמית בפסטוט שבמצרים שהלא ממנה שרד לנו גניזת קהיר ומשם נחשפה לנו רוב מנהגי ישראל במלוא תוקפן שעד אז כמעט ולא ידענו על קיומן בפועל. אך על אף שבוודאי נהגו שם כפי מנהגי ארץ ישראל בתפילתם והדבר הכי בולט היתה קריאת התורה שנהגו בה בני מערבא שגמרו קריאתה לשלש שנים וחצי, כמדומה שאין לנו עדות ברורות שפסקו ממש על פי הירושלמי בכל פסיקותיהם.

הקהילה השניה שלכאורה יש לדון בה עד כמה נהגו בה על פי הירושלמי היא הקהילה של קיראון שאליה נשלחה את האגרת החריפה של פרקוי בן באבוי. באגרת זו משמע שבקהילה זו נהגו על פמנהגי ארץ ישראל, ולכאורה החכמים של קהילה זו היו הראשונים שמזכירים את הירושלמי דהיינו רב חננאל והרי"ף שהגיע משם. אך בוודאי שלא פסקו כירושלמי בכל דבריהם.

מאידך, הקהילות שהיו תחת ההשפעות ארצישראלית כמו איטיליה בוודאי נהגו בזמן קדום (בערך באמצע מאה התשיעית?) כפי פסקי גאוני ארץ ישראל, אף האם היה להם בפועל הירושלמי? (וכל כך מעט אנו יודעים, בינתיים עליהם שקשה לקבוע בזה דבר ממשי)

בוודאי באשכנז ובצרפת שבאופן בלתי מודע שרד אצלם מנהגים רבים שמקורם בארץישראל, הרי באופן מודע היו כפופים לגמרי לבבלי (ושרידי מנהגים הגיע להם באמצעות צינורות איטליה כנראה), ורש"י, למשל, עדיין לא הכיר את הירושלמי לכאורה.(הפעמים המעטות שרש"י מביא ירושלמי כנראה אינו ממנו, כמו למשל בענין ק"ש של ערבית)

ובודאי החכמים של כאן יצביעו על מחקרים שונים בזה (במיוחד למחקרי זוסמן במחקרי תלמוד ובספר זכרון לר"ש ליברמן ועוד).

הסיפור בשם הרבי מקלויזנבורג הוא הנוסח הקלאסי והנפוץ ביותר.
כלומר, לא מדובר בנכדו של בעל הלבושים אלא בו עצמו.
אם הסיפור מופיע ב'שרי המאה', סביר שגם הוא בנוסח דומה.

הודעה של *קיסר_המקוה*

מנהג הגמרא של משלוח מנות בחג השבועות

מנהג לא ידוע ולא נהוג בימינו - קדימה חובבי המנהגים.......
מוזכר בגמ' בבא בתרא דף קמו עמוד א
 אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו יין חדש ושמן חדש וכלי פשתן חדש בעצרת. מאי קא משמע לן? איבעית אימא: חשיבותא דארץ ישראל קמ"ל;
רשב"ם: שבחא דא"י - שממהרת לבשל פירותיה בעצרת.

המנהג לכאו' אמור להיות מונהג בין בארץ ובין בחו"ל אך רק מפירות העונה הנוכחית של ארץ ישראל.

מעניין מה הסיבה לשבח א"י דווקא גבי שבועות, ואם בגלל שנדונים על האילן, במנהג מוזכר גם פרי הארץ

הודעה של *קיסר_המקוה*

היה או לא היה? המנהג להלביש לתרנגולים גרביים
זכורני שמסופר על ר' ברוך ממזעבוז' שהיה מלביש פוזמקאות לתרנגולים לפני פסח מחשש חמץ על רגליהם
יש גם שמועה דומה לא ברורה לגבי אשתו של ר' יהושע לייב דיסקין

יש מקורות מבוססים לזה?

בתודה!