חיפוש מקורות:
תודה מראש למי שימצא לי:
"ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו". (כ"ב,כ"ט).
הגמרא בכתובות (מ' ע"א) אומרת שאם היתה האנוסה אסורה לאונס בכרת או בלאו אזי אין את העשה של:
"לו תהיה לאשה". שואלת הגמרא למה שלא נאמר עשה דוחה לא תעשה במקרה שאסורה לו רק בלאו?
ועונה הגמרא: מכיוון דאי אמרה דלא בעינא ליתא לעשה כלל.
רש"י מסביר שמלמדים את האנוסה שתסרב להנשא לאנס שאסור עליה כגון כהן בגרושה ולכן לא מתקיים העשה.
תוספות מסבירים שגם אם האשה כן תרצה להנשא לאנס בכל זאת עשה כזה שתלוי בדעת האשה וביכולתה לסרב הוא חלש ולכן לא דוחה את הלאו.
התוספות ישנים (שם) אומרים סברא מחודשת: אמנם לגביו יש עשה דוחה לא תעשה אבל גם לה יש לאו ולעומת זאת אין לה את העשה כלל כי רק הוא מצווה להנשא לה אבל היא לא מצווה להנשא לו והראיה שמותר לה לסרב ולכן בגלל שלה יש לאו ואין לה עשה אין כאן עשה דוחה לא תעשה.
מתוספות ישנים זה שמעתי מקשים על הגאון ר' עקיבא אייגר.
הגרעק"א מחדש : איסור בעולה לכהן גדול הוא רק על הכה"ג ולא על האשה. מכך שהגמרא לומדת שבכל איסורי אישות האיסור הוא בין על הבעל ובין על האשה מכך שכתוב "לא יקחו" ברבים. והנה באיסור בעולה לכה"ג כתוב: "בתולה מעמיו יקח אשה" הרי שכתוב בלשון יחיד- יקח ולכן האיסור הוא רק עליו.
והנה הרשב"א מוכיח מכמה מקומות שאף שלאו הבא מכלל עשה - עשה, בכל זאת נדחה הוא מעשה. ולפי זה אם אנס כה"ג בעולה, היה צריך להיות הדין לפי התוספות ישנים, שהעשה של 'ולו תהיה לאשה' ידחה את הלאו של בעולה כי כאן אין לה שום איסור ורק לו יש את האיסור, ולו הרי יש עשה הדוחה את האיסור ובכל זאת הגמרא ביבמות אומרת בפירוש שכה"ג שאנס בתולה, אסור לו לשאתה.
א: היכן הגרעק"א הזה ?
ב: היכן הרשב"א הזה ?
ג: היכן הגמרא ביבמות הנ"ל ?
יישר כח
