דיון ארוך בנושא זה היה בקובץ התורני "אור תורה", סיוון תשמ"ט, בו הביא הרב יוסף באגד רשימת מאמרים השגורים בפי הציבור שלא נמצא מקורם. ובגליונות הבאים הובאו לחלקם מקורות והתפתח דיון .
נשלח ב-26/8/2009 20:10
בשיחוה"ק של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע מובא כמ"פ: "כדאיתא בספרים" ש"אמת" ר"ת אהרן מזוזה תכלת (ג' הדברים שחלק קרח על משה רבינו - כדאיתא בחז"ל), וזה מזמן שהנני מחפש איו מקורו בספה"ק?
נשלח ב-31/8/2009 16:29
גרסינן וכו' (שבת כב, א) אמר רב אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה וכו'. והנה בש"ס שם פליגי רב ושמואל עוד, דרב אוסר להדליק מנר לנר ושמואל מתיר, ומבואר שם במפרשים (*) דשמואל לשיטתו דמתיר להרצות מעות כנגדה ולא חייש לביזוי מצוה, ומשום הכי לא חייש במדליק מנר לנר משום ביזוי מצוה.
אני מחפש באיזה מפרשים כתוב כך, אכן מצאתי בשפת אמת, אבל אני מחפש משהו קדום יותר.
תודה רבה לכל העונים
נשלח ב-31/8/2009 16:36
עוד מראה מקום שאני מחפש
אמנם ממילה בצרעת חזינן דמילה דוחה צרעת אף על פי שאביו מכוין לקוץ בהרתו, מכל מקום אי ליכא אחר מותר לאביו למול אותו, ואף על גב דאלו היה מצוי לו אחר היה אפשר לקיים שניהם בלתי דחיית הלאו דהרי האחר אינו מכוין לקוץ בהרתו, כאמור בש"ס שם אליבא דרבי שמעון. אולם באמת יש לומר דשאני התם במילה בצרעת דיש לה מעלה אחרת דהוי בעידנא ממש, וכמו שכתבו כל המחברים (*) בזה
חפשתי בכמה מחברים ולא מצאתי את שאהבה נפשי, היש מי שיכול לעזור לי בזה
תודה רבה
נשלח ב-2/9/2009 06:10
"דבעון העגל חזרה המיתה בעולם". מה המקור? מצאתי ע"ז ה, א ושמו"ר פרשה לב פיסקא א. יש משהו יותר ברור?
נשלח ב-2/9/2009 09:59
לכבוד היארצייט עיינתי בבן איש חי - והנה בהקדמה לשו"ת רב פעלים מביא ציטוט מהמרש"ל שכתב ואם היה רשב"י עומד לפנינו וצווח לשנות המנהג שנהגו קדמונים לא אשגחינן ביה כי ברוב דבריו אין הלכה כמותו, עד כאן הציטוט.
ומאריך שם כמה אסור לדבר כך על התנאים וכו', משהו ודע היכן כתב זאת המהרש"ל ועל מה???
אגב אורחא, בשו"ת עצמו מזכיר הבן איש חי עשרות פעמים משו"ת שואל ומשיב, ומענין שבהקדמה כתב שהספר היה אצלו לכמה ימים ל'עיון בעלמא', ראו את גדולתא וגאונתו שבכמה ימים עבר על כל ככרכי השו"ת, ואף זכר לצטט משם פסקים ותשובות !!!
נשלח ב-2/9/2009 10:59
מין דומם הוא הגרוע מכל הנבראים. מה המקור?
נשלח ב-2/9/2009 18:17
וכי צריך מקור לכך?
נשלח ב-2/9/2009 19:31
התעוררי, עיין כוזרי א לט. חי100, עיין שו"ת מהרש"ל סימן צח [אלא שהוסיף שם: כאשר כתב הקאר"ו]. ועיין ב"ח ישנות סימן פ.
נשלח ב-2/9/2009 21:01
בקשר לדברי חי, זכורני שמהרש"ל כותב באיזה מקום נגד הנוני"ן המנוזרות של ויהי בנסוע, הנהוגות אצלינו. ובסו"ד כתוב דכיון שהראו מקורו בזוהר הניח למנהג , משהו מעין זה. וא"ש את"מ.
דן בזה בשו"ת מהרש"ל סימן עג. בתחילת התשובה כותב: "ומ"מ
לעצמי היה בדעתי לחוש ומוחקן עד שמצאתי כך בזוהר שהיה כך הקבלה בימיהן מימות ר'
שמעון בן יוחאי כאשר אביאו לקמן", ובסוף התשובה, אחרי שהוא דן בדברי הזוהר: "... ואף שאינה לפי
משמעות הזוהר, כי מדרש הזוהר אינו לעיכוב".
בקיאות זו אינה אלא של פרויקט השו"ת, מרא דתלמודא כולה בימינו.
נשלח ב-3/9/2009 20:56
התעוררי,
בזהר (ח"א נב, ב. ח"ב קצג, ב): "וגרמו מותא לכל עלמא".
נשלח ב-3/9/2009 22:37
נישטאיך כתב:
נענטר
<שלום חיים במכלול זה לא נמצא. המקור הוא בספרי קבלה: ויקהל משה ומקדש מלך>