<"יש אנשים שלא עושים חורים לעגילים, האם יש לזה מקור?">
הדבר תלוי בהבנת האיסור על האדם לחבול בעצמו, למשל, באגרות-משה (חו"מ ח"ב סי' סו), דן רמ"פ אם מותר לנערה לעשות ניתוח פלסטי למטרת יופי, והוא פסק שם: "שיש להתיר... אף שהוא ע"י חבלה, כיון שאינו דרך נציון ובזיון, אלא אדרבא לטובתו... ומותר לחבול בשביל להתיפות".
בתחומין כ עמו 262 העיר העורך בהערה 3:
"הרש"ז אוירבך זצ"ל התיר לנערה לנקב חור באוזניה למטרות התקשטות, עי' "התורה המשמחת" עמ' 298. - הערת עורך (י.ש.)".
מכרוני, דעת האדמו"ר מליובאוויש היתה לאסור.
___________
<"מה המקור למה שאומרים שכל שכשנחרב בית המקדש כל מקום שנפלה שם אבן של בית המקדש, שם נבנה">
ייתכן שהם המאמרים הבאים:
במגילה דף כט עמוד א: "מלמד שהקדוש ברוך הוא שב עמהן מבין הגליות. בבבל היכא? אמר אביי: בבי כנישתא דהוצל, ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא",
באגרת רב שרירא גאון, חלק ג פרק א, ובתשובות הגאונים "שערי תשובה", סימן עא: שגולי בית ראשון, לקחו עמם לנהרדעא, "אבנים ועפר ממקום בית המקדש", ובנו בי כנישתא, וקרוה לההוא בי כנישתא, בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא".
בספר כפתור ופרח פרק י (מעלת ארץ ישראל): "וזה שגלות יכניה וסיעתו, כשיצאו מירושלם, הביאו עמהם אבנים ועפר מבית המקדש, ובנו בנהרדעא בית הכנסת, ויסדוה באותם אבנים ובאותו עפר".
ואילו לדברי רש"י הגולים הביאו אתם מאבני ירושלים:
"... ויכניה וגלותו בנאוהו, שנשאו עמהם מאבני ירושלים, ועליהם נאמר "כי רצו עבדיך את אבניה". (ראש השנה דף כד עמוד ב),
"דשף ויתיב - ובנאה יכניה וסיעתו מאבנים ועפר שהביאו עמהן בגלותן". (מגילה דף כט עמוד א).
"... ויש אומר יכניה וגלותו נטלו עמהן מאבני ירושלים ומעפרה ובנאוהו שם". (עבודה זרה דף מג עמוד ב),
בספר סבוב ר' פתחיה מריגנפורג (אחיו של ר"י הלבן מבעלי התוספות), כשהוא כותב בפרק ב על מסעו בנציבין, הוא מספר: "ובנציבין יש קהלה גדולה ושם בית הכנסת של רבי יהודה בן בתירא (שהיתה מקום מגוריו, ראה פסחים דף ג' עמוד א: "שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא: שלם לך רבי יהודה בן בתירא! דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים"), ושני בתי כנסיות שבנה עזרא הסופר ויש בכנסיה אחת אבן אדומה אחת קבועה בכותל, שהביא עמו עזרא שלקח מאבני בית הקדש הראשון... ".
_________
אלעייזר
לפניך בהודעתי הבאה סריקות מהקדמת י.ב. לוין לאוצר הגאונים נדרים.
