|
|
| נשלח ב-30/9/2009 00:00 |
 |
| |
הודעה של *שאלה_לדיון*
המלבין פני ניק ברבים יש לו חלק לעולם הבא?
___
הודעה של *שועתק*
אין לו חלק בעולם הבא הוירטואלי (אם יש כזה דבר).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 01:55 |
|
| |
אינני יודע מדוע החליט/ה ספרות לגרור את האשכול עד כאן היות ובטוחני שאין מקורות בענין זה. השאלה שלי היא האם כשמלבינים פני ניק בפורום [ מה שדי מצוי] אכן פניו מולבנים אזיל סומקא ואתא חורא או שהוא מתנחם בזה שאף אחד? לא יודע מי הוא. ולכאורה בזה תלוי הספק.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2009 23:07 |
|
| |
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא הוירטואלי חוץ מאותן שהן גולשין באינטרנט
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2009 00:26 |
|
| |
שערי תורה
בבר אילן,
כלים, לוח שנה, מידע שנתי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2009 20:41 |
|
| |
" והוא דידוע ששורש קלקול הנחש היה להכניס תאוה באכילה ועל ידי זה נעשה פסולת ומותרות מהמאכלים דבמן כתיב לחם אבירים ואמרו (יומא ע"ה ע"ב) שנבלע ברמ"ח אברים וקודם הקלקול לא היה פסולת מהאכילה כשהיה אדם הראשון בגן עדן כמו המן. רק על ידי הנחש שהכניס כח התאוה והנאת עצמו נעשו המותרות ופסולת" (פרי צדיק , ואתחנן)
מחפש מקור לדברים
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2009 11:10 |
|
| |
הודעה של *מוכיחבשער*
סולם בהושענא רבה
ידוע מנהג לעלוב ועוד בהושע"ר לעשות על החלות דוגמת סולם כמו הנוהגים אחרי פסח לעשות מפתח,
חיפשתי עד היכן שידי הגיעה ולא מצאתי מקור למנהג זה, כמובן שלא מצאתי טעם למנהג, אשמח לקבל
. נ.ב. יישר כח על התשובות לנטילת לולב.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2009 11:18 |
|
| |
מקור של ממש לא מצאתי. מה שכן, הובא בספר 'לקראת חלה' (שירה וינר ואילת יפרח, ירושלים התשס"ה, עמ' 105-106) על המנהג בהושענא רבה: "בפולין נהגו להכין חלה עגולה בצורת שבלול ועל גביה סולם". עכ"ל. נראה שהקשר לכך הוא הושענא רבה כיום חיתום הדין, שכן ביחס לראש השנה הובא שם: "יהודי מזרח אירופה נהגו לאפות חלות בצורת סולמות, רמז לביטוי 'מי ישפל ומי ירום', שבתפילת ראש השנה".
כמו כן הובא שם: "מנהג עתיק הוא לאפות חלות בצורת כפות ידיים הפרושות אל השמים, לקבל את הפתקים שעליהם נכתב גזר הדין, אשר על פי המסורת נחתם בהושענא רבה".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2009 11:59 |
|
| |
על אפיית עוגה בצורת סולם בשבועות כבר מובא בספר הקדום אבן בוחן לר' קלונימוס בן קלונימוס וז"ל:פת הבאה בכיסנין , רקועי פחים מעשה עבות, וסולמות שאינן של עליה, סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה לשאול תחתיה,וטעמם בזה שסלם כמו סיני בגימטריא. ובספר עצרת לצלניק בהוצאת מכון הערי פישל מובא שמנהג כזה היה קיים גם בקרב ארצות המזרח. ולאחר שראינו שבימי דין כר"ה והוש"ר נהגו כך,ניתן לומר דאף שבועות שמקובל לומר בישיבות שהוא יום הדין על תורה,בכללם.
בהקשר לאפיית חלה בצורת סולם בר"ה ישנה תשובה בבאר משה ח"ח סי' קל"ג בעניין החלה בצורת סולם שנוהגים לאפות לר"ה אם מותר לאפותה ביו"ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 13:20 |
|
| |
מה המקור הראשון לסיפור הידוע שתלמידיו של אריסטו תפסו אותו אוכל ארנבת חיה, אמרו לו וכו' אמר להם וכו'.?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 13:32 |
|
| |
ברור שזו בדיחה, לא?
ומוטיב הארנבת לקוח בטח מהגמ' בנדרים על צדקיהו ונבוכדנצר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 13:39 |
|
| |
חיפשתי גם באוצר החכמה, וכמובן שלא מצאתי מקור משמעותי יותר משיחות
ר"ש פינקוס
מצאתי שם את הבדיחה הבאה, והתלבטתי אם יש בהבאתה משום לה"ר
עכ"פ מסתמא שייך בזה היתר של באפי תלתא
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 13:44 |
|
| |
מסתברא כתב:
אז הנה השלתשלות האגדה אודות אריסטו. המקור הראשון
במקורותינו (הידוע לי
בינתיים) הוא בספר מאירת עיניים לרבי יצחק דמן עכו
דף עז מהדורת ערלנגר):
ואמר לנו מורי [ר' שלמה הצרפתי פטיט] ששמע מפי אנשי
אמת כי אריסטוטליס
החכם הידוע רבו של אלכסנדרוס שחשק באשת אלכסנדר המלך
תלמידו, עד
שתבעה שתשמע לו. אמרו לו חכם כמוך תובע דבר זה, ואיה חכמתך
ויראתך
מאלקים, ולא האזין לדבריה והיה רודף אחרי' יום יום.. עיי"ש כל המשך
הסיפור.
בספר מאור עניים לר עזרי' בן אדומים אמרי בינה כותב המקור בספרות חוץ:
הן
אמת מצאתי לדיאוגי"ני לאוריציאו אשר כתב את תולדות החוקר (ארסטו') וכן
לצילאו
רודיגנו ספר ב' פרק ב' כי אריסטו בסוף ימיו ברח לו ממקומו לעיר
קאלקו יען
הלשינו עליו שבזה את עבודת האליל תבנית נקבה ציר"ירו איליבסינה
רבת השם
ונוראה מאד לארץ בני עמו אתיני, במה שהוא אריסטו אשר דבק לאהבה
בפלגש
אחת של עמיתו אריניאו [כאן מביא הגירסא האחרת שבספר מאירת עיניים
ומכריח
מזה שגדולי ישראל לא הקפידו בפרטים של סיפור] הקריב לה את הזבח
המסוגל
מגדולי כהניהם לאלילות הנזכרת ויהי הוא לאות באמות כי כדברו הראשון
של
זרובבל לפני דריוש אין עז כאשה אשר גם לחכמי לב מצודים היא וחרמים
לבה".
שני המקורות מספרו היפה של ר' שמואל אשכנזי אלפא ביתא קדמיתא עמ' 235.
מקור:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=376355&whichpage=2#R_1
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 15:22 |
|
| |
סיפור זה היה מפורסם מאד בימי הביניים, וגם מופיע בציורים ותחריטים רבים.
מקור הסיפור נמצא אצל הסופר הצרפתי הנרי ד'אנדלי שבשנים 1236-1250 כתב מחזור שירים, ביניהם שיר הנקרא "חיי אריסטו" בו מופיע סיפור זה.
ראה:
http://fr.wikipedia.org/wiki/Henri_d%27Andeli
ר' יצחק דמן עכו נולד בשנת 1250 והוא כפי הנראה המקור הראשון היהודי שהעתיק סיפור זה, ששמע כנראה בזמן היותו בצרפת. אני מניח שכתב ספרו לערך בשנת 1290, היינו כ-40 שנה אחרי חיבור הסיפור.
ליותר מידע על הסיפור ראו למשל באתר זה:
http://iconics.cehd.umn.edu/lecture_hall/aristotle.htm
תוקן על ידי chouteng ב- 14/10/2009 16:04:43
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 19:19 |
|
| |
| ספרות כתב: |  | הודעה של *מוכיחבשער*
סולם בהושענא רבה
ידוע מנהג לעלוב ועוד בהושע"ר לעשות על החלות דוגמת סולם כמו הנוהגים אחרי פסח לעשות מפתח,
חיפשתי עד היכן שידי הגיעה ולא מצאתי מקור למנהג זה, כמובן שלא מצאתי טעם למנהג, אשמח לקבל/ |
|
בחג העבר ראיתי ספר עם מנהגי שעניצא לירח האיתנים ושם נמצא מנהג הנזכר. אבל על חלת שעניצא נמצאים גם צפור, יד, פתקא, לולב, ערבה ועוד כמה ציורים שאינני זוכר כעת. כעי"ז ראיתי גם בגליון של ישיבת ויזניץ גיבערס בנ"י. אם יש פה מחסידי שעניצא או ויזניץ, אשמח מאוד לראות תמונה מחלה כזאת...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2009 20:12 |
|
| |
מה מקור המשפט:
מי שיחסר לו חוש מן החושים תחסר לו ידיעה מן הידיעות
בבינה לעתים פיג'ו דרוש י"א הזכירו בלשון מאמרם, ולא ציין מקור.
|
|
|
|
|
