אשכול חיפוש מקורות

לגבי חלות בצורת סולמות, בספר מטעמים דף נ' כתב כן לגבי ראש השנה, דבראש השנה דנין את כל האדם מי יעני ומי יעשיר מי ישפל ומי ירום, ואיתא במדרש שהקב"ה עושה סולמות ברקיע ואת זה מעלה וזה מוריד, ועי' בבתי מדרשות ח"א סדר רבה דבראשית אות לז.

‎‎‏‎‎מי יודע מי מכיר באיזה ספר כתב החפץ חיים שימי חיי האדם תלוים בכמות המילים שיוציא מפיו הקצובה מראש, ועל כן אין לו להשחיתם לשוא.
כמו"כ אשמח לידיעות על מקורות קדומים להשקפה זו.

ניחא:

הרעיון נמצא בספר חסידים בתחילתו, שלכל אדם מספר מסוים של פסיעות וכדומה.

זכור לי בבירור שראיתי לפני מספר שנים באחד מהספרים הצצים כפטריות אחר הגשם שמופיע בהם תשובות מרבי חיים קנייבסקי[אינני זוכר אם זה היה ספר שכולו תשובות או ספר ששילב תשובות],הופיע שם פסק ר' חיים שמי שמסופק אם קרא שניים מקרא צריך לשוב ולקרוא משום ספיקא דאורייתא. מישהו ראה את זה פעם ויכול לכתוב מהו שם הספר ואולי אף לצטט הדברים במדוייק?.תודה.

אם תיענה הרי כאן לה"ר
ואם לא נמצאת מוציא ש"ר

ואף לי זכור בבירור שראיתי תשובת הגר"ח לשאלה זו, ואמר שאינו צריך לחזור ולקרוא משום ספיקא דרבנן! ואף אני איני זוכר היכן ראיתי. שמא בשאלת רב.

ניחא.  מילתא דתמיהא עבידי לאדכורי,כך לי זכור היטב, ואם אראה שלא הולך לי בדרך הקלה, אנסה בדרך הקשה ואשתדל להביא בעצמי מקור לזה. 

ברוך משיב אבידה.  בשאלת רב בפרק על שניים מקרא(ח"ב פרק כ"ה) לא מופיעה שאלה בסגנון זה אלא רק שואל האם חיוב שניים מקרא מדאורייתא או מדרבנן והשיב לו ר' חיים מדרבנן.  אך מצאתי המקור[כפה"נ] והוא  בקובץ פעמי יעקב אליו מציין בספר שבת היום(סימן רפ"ה)וז"ל המסופק אם קרא שניים מקרא ואחד תרגום של הפרשה צריך לחזור ולקרוא וכן כשספק קרא עד רביעי ספק קרא עד חמישי צריך לקרוא מרביעי ואילך(קובץ פעמי יעקב בשם הגר"ח קנייבסקי)ע"כ. וחבל מאוד שלא ציין משהו מינימלי כמו מס' הגליון כדי שנוכל לראות הדברים במקורם עם טעמם[ושוב לי זכור-ספיקא דאורייתא],ומסתמא כבר ימצאו זאת החכמים.  ולהעיר שבשו"ת משנת יוסף ח"ו סימן פא' נשאל על ספק קרא שמו"ת ופסק דא"צ לקרוא משום דספיקא דרבנן לקולא, אך שוב העיר דמשום דכתיב כל המשלים פרשיותיו עם הציבור שמו"ת מאריכין לו ימיו, ראוי להחמיר בזה.

נתעלם ממני בעל המימרה אין אדם מקלל אלוהים אם אין אלוהים בליבו. ואף איני זוכר אם מחכמי ישראל היה או מחכמי האומות.
ברוך שישיב לי אבידתי זו.

האם כופר בעיקר יכול להיות "אוכל נבילות להכעיס"?

נסיתי לדפדף כאן היכן דובר כאן אודות התפשטות שאר החכמות מחכמת התורה
אולי תוכלו לעזור לי למצוא את אבדתי [כאן או במקום אחר]

כאן או במקום אחר

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1275883&forum_id=1364

תוקן על ידי נישטאיך ב- 25/10/2009 11:34:09