| נשלח ב-25/10/2009 20:50 |
 |
| |
אלייעזר.
השאלה התפרסמה בצוהר-אוהל חנוך משנת תשס"א[דרך אגב מה קורה עם קובץ זה שיצא מתחילתו בעוז ובגאון והנה דעך אף ללא קול ענות חלושה,גם הוא שייך לאשכול מפעלים שנפסקו?]
פעמי יעקב לא ראיתי-ולפלא שבדיוק כרך זה אינו נמצא באף מאגר ממוחשב,בשעה שקובץ כזה גבאי בתי כנסיות זורקים לגניזה בכל סידור ספרים,וגאולתו היא רק במאגרים ממוחשבים ובספריות-אך נראה שאתה הצלחת למצאו,אז רק תגיד לי אם הר' גמליאל רבינוביץ הוא החתום על מקבץ השאלות לגר"ח,כי אז אדע שכפה"נ מצאתי האבידה-לפי המונח בזכרוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 23:14 |
|
| |
קובץ פעמי יעקב הנז' נמצא באוה"ח ומספרו הסידורי: נא.
את השאלה שיגר אכן ר' גמליאל רבינוביץ (שאילולא שהיה הפורום מקוון ודאי היה מציף אותו בקושיותיו המחוכמות - נדמה כי אין קובץ תורני בעשור האחרון ששמו נפקד ממנו).
תוקן על ידי נענטר ב- 25/10/2009 23:27:10
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2009 00:11 |
|
| |
נענטר,תודה.
פעמי יעקב נא' נמצא באוה"ח המקוון,ולא בגירסא האחרונה שבדיסק[שעליו שילמתי מספיק ואינני מנוי על המקוון],בה נמצאים משום מה רק הקבצים שעד שנת תשס"ב,בכל אופן מבעד לטשטוש העמודים כיאות למי שלא מנוי,ראיתי שאכן ר"ג הנ"ל פירסם מקבץ תשובות מר' חיים על עניני שמו"ת וביניהם ציטט גם התשובה מצוהר ותו לא מידי,ולפיכך נכון לעכשיו אני מושך את דברי שכתבתי כאילו נימק ר' חיים את דבריו משום ספיקא דאורייתא לחומרא(ובכל מקרה מלכתחילה חשבתים כטעות של עורך התשובות),וטל"ח.
תוקן על ידי rapim ב- 26/10/2009 0:17:44
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2009 19:29 |
|
| |
ביפ"ת השלם לב"ר פצ"ב, ד כותב בנוגע לשמירת שבת של יוסף:
"שלכאורה הי' איסור בדבר, שלא ניתנה עדיין, דבן נח ששמר שבת חייב מיתה כו'" - "וטעם היתרו פי' לעיל גבי שמירת יעקב השבת".
והנני מחפש למצוא איפה כתב לעיל עד"ז?
וגם איפה יש עוד בסה"ק אודות שאלה זו (איך שמרו האבות שבת שנאסר לב"נ)?
בת"ח מראש לכל המשיבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2009 19:52 |
|
| |
אתחיל מהסוף. בראש ספר פרשת דרכים לבעל משנה למלך מתייחס לשאלה זו. איני יודע אם הספר ראוי לתואר "ספרים הקדושים", אבל ניחא. שם בתחילת הספר מציין: "והנה מהר"ש יפה ז"ל פרשת ויגש פ' צג סימן ו... ותירץ שבני ישראל יצאו מדין בני נח אף להקל...". אם כן, צ"ל להלן.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2009 20:04 |
|
| |
לפום ריהטא לא מצאתיו שם, ואולי יש טעוה"ד בציון, ואודה מראש למי שימצאנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2009 20:24 |
|
| |
אפשר שהמכוון לפ' יו ט, ד"ה נתן לו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2009 21:29 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2009 23:11 |
|
| |
תודה רבה,
אבל לכאורה קשה לומר שלזה כוונתו, כי: א) כותב ל"גבי שמירת יעקב השבת", ושם מדובר אודות אדה"ר, ב) בנוגע לאדה"ר קושיא מעיקרא ליתא, שהרי ה' "נתן לו מצות שבת", מובן שחייב בזה (ושאלתו היא רק מדוע נתן לו דוקא מצות שבת), משא"כ בנוגע להאבות הקושיא היא איך קיימו מצות שבת "עד שלא ניתנה", היפך ציווי ה' דלא ישבותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2009 09:37 |
|
| |
זה ככה"נ הקטע המבוקש
יפ"ת פרשת ויגש פרשה צג אות ה [ניחא הלך כנראה בעקבי יצחק אוחנה שבהמד' הפרשת דרכים שלו (ירושלים תשנ"ב) תיקן צג ו ותקנתו קלקלתו] (במהד' פיורדא תכב דף תקה ג.)
אגב במהדורתו ציין הרב אוחנה לכמה ספרים נוספים הנו"נ בשאלה זו עיין עליו (נמצא באוצה"ח בגבולות הדפים החופשיים) והוסף לכך את דברי החת"ס שהביא הרב אוחנה בסוף המבוא לספר.
זכור לי שיש ספר של מחבר בן זמננו המוקדש כולו לשאלת הגדרת יהדותם של אבותינו ונשתכחו ממני שם הספר ושם מחברו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2009 10:49 |
|
| |
לכאו' - "ברכת אבות" של הרב ברוך רקובסקי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2009 17:52 |
|
| |
תודה רבה,
אבל עצע"ק לשונו של היפ"ת: "גבי שמירת יעקב השבת" כנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2009 15:04 |
|
| |
הפתגם המפורסם "ודי לחכימא ברמיזא" חשבתי תמיד שמקורו בחז"ל, גמרא או מדרש אבל הופתעתי לגלות שהוא נמצא רק בכל מיני שותי"ם אחרונים וכדו'
מישהו יודע מה המקור הכי קדום לפתגם הנ"ל?
|
|
|
|
|
