אשכול חיפוש מקורות

זהר ח"א כו, ב. ח"ג רכט, ב. רפ, ב. תקו"ז תי"ח (לו, א). תס"ט (קז, ב. קטז, א). ועוד. רשב"ם חיי שרה כג, טז.

מחפש מקור תלמודי העוסק באיסור למבשלת לצעוק לקדירה לחשים של כישוף וכד'.

כתב ר' אליהו מדעליאטיץ בספרו בן אברהם, ווילנא והוראדנא תקצ"ג, בסוף הקדמתו: "ועל דברת כת המקנאים אשר יעצימו עיניהם מראות הטוב והיופי. ויאהבו אך לתת קלון ודופי. לדבר סרה. ולזעוק מרה. וכל דבריהם כריר חלמות. ברוב הבלים וחלומות. דברי תוהו. ואמרי בוהו. כבר קדמני חכם אחד מחכמי זמננו בשירו הנחמד, והוא

לפי המובא כאן: יואל ברי"ל.

נעטער תודה עצומה.
השאלה היא מה המקור של ספר הציטטות, היכן כתב כן יואל ברי"ל.
יש מקום בו נקבצו שיריו?

לפי נוסח השיר,מתאים שכתב את זה בהקדמת אחד מספריו כנגד המבקרים,או שפירסם את זה באחד מהמאספים,וכמו שכותב עליו פין בכנסת ישראל עמ' 433,שפירסם שירים ומליצות במאספים הראשונים,ושם יש גם רשימת ספריו.

הודעה של *הלוך_ילך*

שמועה בשם האר"י לפרשת השבוע - מה מקורה

בכמה ספרים מביאים בשם האר"י הק' דבר שאלמא מקרא כתוב אא"ל, והשאלה שלי אם אכן מקרא כתוב...

אומרים בשמו הק' שמה שנתפעל אברהם מיופי שרה אשתי אע"פ שבודאי ראה אותה קודם היה בזה משום השפעת טומאת ארץ מצרים. מצאתי ע"י החיפוש באוצר החוכמה בנחלת יעקב לנתיבות בשם כתבי האר"י וכן בספר דברי אליהו מילקובסקי ששמע כן מהעורך הושלחן בשם האר"י ועוד בספריליוטים בני זמנינו. בדברי האר"י לא הצלחתי למצוא.

מי יודע מקור הדברים הללו?

הודעה של *תקום*

זמני קנית בית

רציתי לברר האם יש זמן מסוים שעדיף לקנות בית\דירה \או ההיפך זמן שלא כדאי לקנות .בספרי מנהגים חסידות וקבלה

הודעה של *ואהבת_את*

ר' מאיר שמחה והראי"ה

שמעתי מאדם נאמן שהעיד כי הגאון רבי שמואל דוד וואלקין זצ"ל שמע מהגאון ר' מאיר שמחה בעל ה"אור שמח" זצ"ל, כי אחד הרבנים בא בשאלה לרמ"ש באומרו כי כבר הרבה זמן לא ראה הוא את אביו ועכשיו באה לידו הזדמנות פז לראותו, אך דא עקא, שהזדמנות זו היא בשבוע שחל בו ת"ב, האם מותר לו לבקרו כי ודאי תהיה לו מזה שמחה גדולה.
המספר אמר כי כמדומה לו מעשה זה ארע עם הגראי"ה קוק זצ"ל. האם מישהו מכיר את המעשה? והאם יש לו סימוכין? או שמא לא יכל אף להיות?

הודעה של *א_שרייבער*

בענין גלוי דעת על כוונה באמירת שם השם

בחלק מסידורי התפילה המצויים כיום נדפסה תפילה מהגאון מבושטאשט של גלוי דעת על הכונה בשם השם, אולי מי מהקוראים נתקל בתפילה כעין זו מזמן קדום יותר?

ראיתי פעם (לא זוכר איפה, אשמח אם אחד הקוראים יחכימני) שאחד האמוראים אמר שאנו צריכים להחזיק טובה לראש שכורע מעצמו במודים, אם כן ודאי שהוא לא היה היחיד שסבל מקושי גדול לכוון בתפילה וא"כ המתבקש שמשהו קדום יותר יעלה בדעתו את ההברקה של הגאון בבוטשאטש, או שאולי כלל לא מועיל לגלות בדעתו כל זמן שאינו מכוון את הכונה כשאומר את השם, וא"כ מה הועיל הגאון מבוטשאטש?

רבי ירמיה בשם רבי אלעזר נתפלל ולא כוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל א"ר חייא רובא אנא מן יומיי לא כיונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא א"ר מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה (ירושלמי ברכות פרק ב סוף הלכה ד)

שאין שום אדם יכול לכוין בתפלתו היטב והכי אמר בירושלמי אמר ר' מתניה מחזקנא טיבותא לרישא דכי מטי למודים כרע מגרמיה. (תוספות בבא בתרא דף קסד ב ד"ה עיון)

[אבל מה הקשר בין כוונה בתפילה לבין כוונה כללית בשמות השם?]

עצתו של הגאון מבוטשאטש הועתקה בקונטרס פניני ים הנדפס בסו"ס אפיקי ים מהגאון רי"מ רבינוביץ (אות ג')

זה נמצא גם בספר אפיקי ים.

אלייעזר,
כוונתי שאם לא כיוונו בתפילה מסתמא גם לא כיוונו באמירת שם השם, א"כ מדוע לא גלו בדעתם כעצת הגאון הנ"ל? (או שכן??)