|
|
| נשלח ב-19/11/2009 17:51 |
 |
| |
חיפשת גם בבוידאם?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2009 18:54 |
|
| |
יש קונטרס מר' שריה דבילצקי שליט"א בשם "תנאים טובים" (נמצא באוה"ח) שם הוא מלקט מספרים ומחדש מעצמו צרור של תנאים שאדם יאמר (אפילו לא כל יום) ובזה יהיה מסודר בהרבה עניינים.
בהקדמתו הוא כותב שהרב מבוטשאטש הוא הראשון שחידש את אמירת התנאי על כוונת השמות הק' - והוא הרי עשה מחקר על הענין. (ובאמת צ"ע איך לא עלו הקודמים לו על הפתרון הפשוט הזה. וקרוב לוודאי אצלי שיש החולקים על "פטנט" זה, אמנם לע"ע לא זכור לי שראיתי מפורש).
הסיבה שתקנו תנאי רק לכוונת השמות ולא לגוף התפילה, היא לכאורה, מפני שכוונה בתפילה כבר מזה דורות השלימו עם זה שהדבר כבד מאווד ולכן א"צ לחזור אם לא כוונו אפילו בברכה ראשונה, ואילו בכוונת השמות לא הוזכר בדברי הפוסקים שיש בזה איזו קולא.
בנוגע למאמר הירושלמי מיומא לא כוונית וכו', יש לציין שרבים כתבו שאין הכוונה כפשוטו ופירשוהו באופנים שונים. ביניהם הפרי צדיק למהר"צ הכהן מלובלין בביאור נפלא כאן (בתחילת הטור השמאלי).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 00:18 |
|
| |
בנודע למאמר הירושלמי מיומא וכו' הרב יהושע העליר בעל חוסן יהושע חיבר קונטרס מיוחד להסביר דברי הירושלמי על דרך דרוש פילוסופי. ונדפס יחד עם חוסן יהושע.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 16:36 |
|
| |
| אלייעזר כתב: |  | |
רבי ירמיה בשם רבי אלעזר נתפלל ולא כוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל א"ר חייא רובא אנא מן יומיי לא כיונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא א"ר מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה (ירושלמי ברכות פרק ב סוף הלכה ד)
שאין שום אדם יכול לכוין בתפלתו היטב והכי אמר בירושלמי אמר ר' מתניה מחזקנא טיבותא לרישא דכי מטי למודים כרע מגרמיה. (תוספות בבא בתרא דף קסד ב ד"ה עיון) |
|
רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ד הלכה ז
כל מי שהוא פטור מלקרות קריאת שמע אם רצה להחמיר על עצמו לקרות ג קורא, והוא שתהא דעתו פנויה עליו, אבל אם היה זה הפטור מלקרות מבוהל אינו רשאי לקרות עד שתתיישב דעתו עליו. השגת הראב"ד עד שתתיישב דעתו עליו. א"א ומה בכך יקרא ויהא כקורא בתורה ולא יהיה כפורק שם שמים מעליו ואין זה דומה לתפלה ואין חוששין עתה ליוהרא שהדבר ידוע לרוב הקוראים והמתפללים שאינה אלא מצות אנשים מלומדה גם בחכמי הגמרא היו אומרין כן מחזיקנא טיבותא לרישאי כי מטינא למודים כרע מנפשיה ואידך אמר דהוה מני דיומסין בגו צלותא ואידך אמר דחשיב מאן ממטי אסא לבי מלכא. ועי' כס"מ שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2009 19:02 |
|
| |
כמעט ואין ספר דרוש קבלה רמז פילוספיא חסידות שלא ניסה לפרש ירושלמי זה לפי דרכו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2009 02:52 |
|
| |
מחפש אני מקור לכך שאם אדם ראה קרי ומתענה בו ביום דוקא, הוה ליה כאילו טבל בו ביום, ונמחה המזיק.
הדברים מופיעים בספר אור הישר (לר"מ פופרש).
דברי הר"ב יפ"ל ח"ב דף מח ע"ג ובספרו אבות הראש ח"ג דף קלא ע"ב, ידועים לי.
השאלה היא אם יש מקורות נוספים לזה, אפשר שאותם מקורות העתיקו את דברי הרב אור הישר. ושכמ"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2009 19:28 |
|
| |
הודעה של *ננח1*
מי המציא את ה'מניעות'?
ברצוני לפתוח נושא חדש, והוא סוגיית ה'מניעות', הנזכרת בדברי רבותינו בספה"ק.
בקצרה: המונח 'מניעות' בא לתאר קשיים של היהודי מלהשיג/לעשות דבר מה שהוא חפץ.
במקורותיה העתיקים שמשה מילה זו בשפת העברית אך ורק לתאר את הקושי
ומניעת מילוי החפץ, אך בספרי רבותינו האחרונים היא מצויה לרוב בהקשר של מניעה שמימית מלעשות דבר מה. כגון, שאדם רוצה ליטול ידיים בבוקר, אך יש לו 'מניעות' - בדמות תקלה בברז, וכן ע"ז הדרך.
לדעתי (וכך גם מקובל לחשוב) מי שהעניק משמעות זו למילה 'מניעות', היה
מוהר"ן מברסלב זצוק"ל, בכתביו ובכתבי תלמידו ר' נתן. מאז והלאה ניתן למצוא
מינוח זה, במשמעותו השמימית הנ"ל, בספרים נוספים.
האם נכונה קביעתי שזכויות היוצרים שייכים לברסלב?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2009 07:41 |
|
| |
בעמוד הקודם:
<האם יש זמן מסוים שעדיף לקנות בית/דירה>
כשנמכר במחיר מציאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2009 14:56 |
|
| |
מישהו מכיר איפה יש את המקור לסיפור שאמא של רבי חיים מוולאז'ין ורבי שלמה זלמן קנתה ש''ס לשאגת אריה?
ועוד מעשה, שהגר''א ורבי זלמן למדו בחברותא ורבי זלמן נמנם והגר''א אמר 'כל התורה מונחת על ידי'?
תודה רבה לעוזרים בקרוב אחזור עם עוד חיפוש מקורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2009 16:33 |
|
| |
הודעה של *גליונות*
שם אגל"א סגולה נגד עין הרע
אני מחפש מקורות ששם אגל"א [ר"ת א'תה ג'בור ל'עולם א'דנ] הינו משתמש כסגולה נגד עין הרע
תודה מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 01:00 |
|
| |
מדוע אין סגולה נגד אמונה באמונות טפילות?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2009 15:11 |
|
| |
idanina,
את שני הסיפורים קראתי אצל הרי"ל מימון: על השאגת אריה בספר תולדות הגר"א, ועל ר' זלמן בספר שרי המאה. בסיפוריו, בד"כ, אין הרב מימון נוהג לציין מקורות. נסה לחפש בטרילוגיית הגאון של אליאך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 00:02 |
|
| |
רש"י בפירוש שמואל ראשון סימן כה פסוק ב: "ויהי בגזוז את צאנו בכרמל. ויהי יום אחד, בהגיע את גזוז צאנו בכרמל, ודרכו היה לעשות משתה ויום טוב לגוזזי הצאן". ובפירוש מצודת דוד שם פסוק ח: "דרכם היה לעשות יום טוב ומשתה ושמחה בעת גזיזת הצאן, וכן נאמר באבשלום, ויהיו גוזזים וגו' ויקרא וגו', וצוה דוד לאמר לו הלא על יום טוב באנו, ומהראוי לקבל אז את כל הבא בסבר פנים יפות".
האם מצוי גילוי בחז"ל על נוהג זה של עריכת משתה בעת גיזת הצאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 10:28 |
|
| |
עיין בחזקוני בפרשת השבוע שעבר על יהודה.
|
|
|
|
|
