|
|
| נשלח ב-27/1/2010 12:34 |
 |
| |
ראשית אתה צריך לאתר "קדמונים" שהאמינו בגלגול.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 13:08 |
|
| |
יישר כח זחלץ
"בענין זה, ראוי להזכיר את דבריו הנוראים של הגה"ק המקובל הא-להי רבינו חיים ויטאל זצוקללה"ה שאמר: "כי מידותיו של אדם נמדדות אך ורק כפי יחסו אל אשתו. כלומר: אדם העוסק בגמ"ח עם המון אנשים, מלוה ונותן, מבקר חולים, מנחם, משמח חתן וכלה וכו' - בודאי ישחק ליום אחרון בבוא עת פקודתו, כי זכויות רבות לו בעשותו חסד. אבל ידע נאמנה, כי בשמיים בודקים איך התנהג עם אשתו, עם גם עימה גמל חסד כל ימיו - אשריו וטוב לו. אך אם אותה הקניט והזניח, בביתו כעס והקפיד ללא רחם, ללא חסד ונשיאות בעול - זה מכריע את דינו, ולא יזכרו לו מאומה מכל חסדיו שעשה עם אחרים!
די בדבר נורא זה לעורר כל חד ואחד, לבלב יהיה טוב-לב מחוץ לביתו וקפדן ורע-לב בתוך ביתו, ומבשרו לא יתעלם!" [הגה"צ רבי שלמה וולבה זצוקללה"ה ("מאמרי הדרכה לחתנים", עמ' 12 - 11)].
אז השאלה היא, איפה ניתן למצוא זאת בכתבי ר' חיים ויטאל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 13:39 |
|
| |
אין כוונתי 'קדמונים' לימי הרמב"ם והרס"ג, אלא לספר מוגדר של אי מי מהמקובלים, או מתלמידי האר"י ותלמידיהם,
ותלמידי תלמידיהם, שמופיע בו הרעיון הזה, ואיננו בבחינת סיפור חסידי גרידא.
אגב, היטיב לסכם את אמונת חכמי ישראל בגלגול, רבי דוד הכהן (הנזיר) בספרו "קול הנבואה" עמ' רלג ואילך
עיי"ש ותרווה נחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 01:26 |
|
| |
במקורות היותר מוקדמים מובא הדבר (שמתים בנים בגיל צעיר) בתור עונש על האבא (ההורים ?) בלבד (כגון בעונש כרת)
אח"כ כפי שציינת מובא הדבר בנוגע לגמר כפרה על הילד עצמו (וזהו כשלעצמו חידוש היותר גדול שהרי אינו במקורות היותר קדומים), ובזה גופא האם הילד צריך כפרה במיתתו או בזמן חיים בצורה מסויימת.
ולהעיר שאם הילד היה צריך רק עונש מיתה, היה מספיק שימות ישר אחרי שנולד, ולא מובן כלל למה הילד הזה חי שנתיים והשני שמונה שנים והשלישי חודשיים. רק ההסבר השני מסביר את זה
עוד להעיר שההסבר הנ"ל שמובא מהבעש"ט נאמר גם ע"י הצמח צדק על פטירת נכדו (שהיה עילוי עצום ונפלא)בגיל שמונה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 08:27 |
|
| |
| יאירתמים כתב: |  |
ולהעיר שאם הילד היה צריך רק עונש מיתה, היה מספיק שימות ישר אחרי שנולד, ולא מובן כלל למה הילד הזה חי שנתיים והשני שמונה שנים והשלישי חודשיים. רק ההסבר השני מסביר את זה
|
|
אמנם, לפי מה שכתב הפלא יועץ, שיש כאן שילוב של עונש להורים במות בנם, וכן עונש מיתה לילוד, יש לומר ששינויי הגיל נובעים מרמת הצער שנקבעה להורים, כי לא הרי צער על נפטר בן יומו, כצער על בן ה' שנים וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 23:45 |
|
| |
בספר בנין יהושע על אדר"ן, סוף פרק ג: "ובדרך אחרת נראה לתרץ דאיתא בזוהר ובספרי מוסר על פסוק וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו (בפרשת ויצא) כל היכי דאמרינן שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, הוא רק אם עושה מה שמחויב בדבר, לאפוקי אם אדם עושה לפנים משורת הדין אוכל פירותיהן בעולם הזה. וזה שאמר יעקב אבינו עליו השלום עשר אעשרנו, כפל מעשר לפנים משורת הדין, לכן ביקש שיהיה אלקים עמו וישמר אותו מכל צרה, כי בוודאי יגיע לו פירות מזה בעולם הזה, עיין שם שהעמידו הרבה פסוקים ומאמרים על פי הקדמה זו".
מי הם אותם ספרי המוסר, והיכן מאמר הזוהר?
הרעיון עצמו מופיע כמה פעמים בספרי האחרונים (מהם בשם מהרש"א, ולא נמצא לו כן), ובספר שיטמ"ק ב"ק קטו, ב.
תודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2010 13:20 |
|
| |
| יאירתמים כתב: | |
עוד להעיר שההסבר הנ"ל שמובא מהבעש"ט נאמר גם ע"י הצמח צדק על פטירת נכדו (שהיה עילוי עצום ונפלא)בגיל שמונה |
|
הערת לבנוני: הסיפור לא היה בדיוק כך, אלא הצ"צ אמר עליו (ר' אברהם סנדר בן המהר"ש), בסיבת פטירתו בן שמונה כי היה נשמה של אדמור הזקן, וכיון שנפטר קודם זמנו (כידוע הסיפור שקרתה טעות בדרך שהובילו אותו), בשמונה שנים, בא לעולם להשלים שנים אלו.
א"כ ישנה סיבה נוספת למה יורדים לעולם כדי להשלים את מספר השנים שהיו צריכים לחיות
(תורת מנחם ח"ו עמ' 119)
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2010 14:53 |
|
| |
אם כוונת יאירתמים אלי, הרי שיעיד עלי יודע תעלומות שמעולם לא כתבתי לו את הדברים שהוא מביא בשם לבנוני, וגם לא משהו בדומה לדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2010 12:18 |
|
| |
מחפש מקור למאמר הבא: וכדאיתא במדרש שלא ניתנה תורה ליעקב על שלא יהיה לו פנאי לעסוק בה.
תודה רבה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2010 02:56 |
|
| |
בספר ברכת אברהם לר' אברהם אביש מפפד"מ נדפסה תשובה מנכדו אב"ד סעראצק (ר' יוסף?) בה דן בשאלה למה נשתנתה מצות נ"ח שיש בה מהדרין ומהדרין מן המהדרין. לא הצלחתי למצוא זאת בספרי ברכת אברהם, אודה מראש למי שיואיל להפנות אותי למ"מ המדויק.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2010 02:57 |
|
| |
מדוע בנר חנוכה נחלק ההידור למהדרין ומן המהדרין - ברכת אברהם
| א_פייג כתב: | | בספר ברכת אברהם לר' אברהם אביש מפפד"מ נדפסה תשובה מנכדו אב"ד סעראצק (ר' יוסף?) בה דן בשאלה למה נשתנתה מצות נ"ח שיש בה מהדרין ומהדרין מן המהדרין. לא הצלחתי למצוא זאת בספרי ברכת אברהם, אודה מראש למי שיואיל להפנות אותי למ"מ המדויק. |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2010 16:19 |
|
| |
ואין פותר אותם לפרעה?... (אך כאן לא רק שאין הפיתרון נכנס באזניו, אלא אינו נאמר)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2010 02:27 |
|
| |
החיד"א ז"ל בספרו פני דוד סוף פרשת תרומה: "שכתבו גורי האר"י זצ"ל דארץ ישראל היא בחינת רחל מלכותא קדישא".
מה המקור של זה? והיכן מופיע בכתבי האר"י?
בריא ושמא - בריא עדיף!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2010 20:48 |
|
| |
ראה ספר עץ חיים שער הארת המוחין פרק ג.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2010 01:20 |
|
| |
ספר אגדת אליהו חלק א' פאה פרק ח' (כצ"ל) סימן ו' דף פ"ז ע"ד ודף פ"ח ע"א: "ואני מצאתי על הספר בדיו כתוב לאמר דברים הנעשים תחת השמש ממיני משקים או משיחות שנותנין על הברכים או על השוקים ונעשים נפוחות בלי כאב כלל, ואם על הבטן מיד נעשה צבה, וכשרוצים להעביר הניפוח רוחצים במשקה אחר ומיד חוזר הכל כמו שהיה. פירשתיהו הכל בספר שבט מוסר אשר לי, תראהו משם".
מה המקור של זה? היכן זה מופיע בספר שבט מוסר?
תודה רבה
|
|
|
|
|
