| נשלח ב-7/10/2008 13:08 |
 |
| |
כבר קדמו הרד"ל שם:
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 13:18 |
|
| |
הטעות עמדי. וזל"ש התו"ת בשלימותו
"בפדר"א פי"ד איתא בענין הקללות של האשה, ורצע את אזנה כעבד עולם וכשפחה, וכתב הרד"ל דלשון זה נסמך על לשון הפסוק דתהלים הנזכר שממנו נלמד שהאשה נגזר עליה להטות אזנה לדברי בעלה, וזהו לשון רציעת אזן, ויתכן לומר דמה שנוהגין לרציעת אזן באשה להשים בה תכשיטי עגולי אזנים הוא רמז לשעבודה לבעל ע"פ המבואר בפדר"א"
ובטעות סבתי כי הציטוט מן הרד"ל הוא רק לפי' הפסוק ולא לקיום המנהג
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2008 11:23 |
|
| |
חיפוש 2 מדרשים: אודה למי שימצא לי:
א:
"אתה החילות להראות את עבדך את גדלך". ובמדרש איתא: את גדלך - זה המן. (מקור? לא מצאתי את המדרש הזה)
ב:
המדרש אומר (מקור?) כי הסיבה שמשה רבינו הוצרך להקבר בעבר הירדן ולא להכנס לארץ היא מכיוון שעתיד להחיות מתי מדבר כי בעצמם אין להם הזכות הזאת אך מכיוון שלמשה רבינו זכות יתירה יוכל בזכותו להעלות גם אותם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2008 11:51 |
|
| |
א. לא ידוע לי על מדרש כזה.
ב. פסיקתא זוטרתא פרשת דברים (פ"א פס' ל"ו), עתיד משה רבינו להעלות את מתי מדבר. והוא בראשם. שנאמר בגללכם, לטובתכם נשארתי עמכם במדבר כדי לבוא בראשכם לעתיד לבוא. וכן פרשת וזאת הברכה, (פל"ד פס' ד'), ושמה לא תעבור. לא מלך ולא הדיוט לא חי ולא מת. וכל כך למה כדי לעמוד עם מתי המדבר בתחיית המתים. וכה"א ויתעבר ה' בי למענכם, בשבילכם, כדי שאעמוד בראש כלכם בתחיית המתים. ועי' תלמוד פרק ראשון דסוטה (דף י"ד ע"א), ואת פושעים נמנה וכו', ומהרש"א שם.
תוקן על ידי ספרא ב- 28/10/2008 11:52:44
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2008 11:59 |
|
| |
יישר כח ספרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2008 19:37 |
|
| |
א. מובא בפרשת דרכים דרך הרבים דרוש יג. וכן בספר מדרש פליאה עם ביאור זכרון מנחם סי' תקא
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2008 23:25 |
|
| |
מה פליאה בזה? [אא"כ הוא ניקד המן בקמ"ץ ולא בפת"ח].
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2008 10:39 |
|
| |
יישר כח אליעזר
מדרש פליאה עם הביאור הנ"ל, כוונתך להוצאה הזו ששם זה בסימן תק"א ?
ובהוצאות אחרות זה לא סימן תק"א ?
מדרש פליאה זה לא לפי פרשיות התורה אלא לפי סימנים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2008 12:30 |
|
| |
ספרא. ח"ו לבעל פרש"ד לטעות בדבר זה. הוא מבאר בדרושו שם את הקשר בין כילכול ישראל במן לגדולת השי"ת ולתפילת משה. ובעקבותיו הלכו דרשנים רבים. [דווקא המפרש זיכרון מנחם דרך לו דרך אחרת]
אמנם הרב שלום כהן מח"ס דרכי שלום סגר את הפת"ח וקימצה לקמצים ועי"ז נעשה לו מדרש פליאה שיש להתגאות בו.
[קרדיט כמובן לאוצה"ח]
מתפעל. יש קבצים רבים של מדרשי פליאה ואין תוכנם שווה כלל. וראוי להאריך בדרשנות זו ובספריה ועוד חזון למועד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2008 20:50 |
|
| |
מה המקור ל"האוכל דג ביום דג [ד+ג=7-שבת] ניצל מדג [ר"ת דין גהינם]" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 09:32 |
|
| |
"הרמב"ן עומד על כך שאף שספר דברים הוא משנה תורה ואמור לחזור על דברים שנאמרו כבר, בכל זאת ישנם מצוות שנאמרו רק בספר דברים. כגון היבום והמוציא שם רע וגירושין ועוד ויתכן שאף שהם מצוות הגוף נהגו רק בכניסתם לארץ ולא נהגו במדבר."
היכן יש כזה רמב"ן ?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 10:33 |
|
| |
רמב"ן תחילת דברים, [בהקדמתו].
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 13:15 |
|
| |
יישר כח ספרא, כך כותב בפירוש ? אפשר ציטוט ?
שכוייח
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2008 13:33 |
|
| |
"הספר הזה ענינו ידוע שהוא משנה תורה יבאר בו משה רבינו לדור הנכנס בארץ רוב מצות התורה הצריכות לישראל ולא יזכיר בו דבר בתורת כהנים ולא במעשה הקרבנות ולא בטהרת כהנים ובמעשיה' שכבר ביאר אות' להם והכהנים זריזים הם לא יצטרכו לאזהרה אחר אזהרה אבל בישראל יחזיר המצות הנוהגות בהם פעם להוסיף בהם ביאור ופעם שלא יחזיר אות' רק להזהיר את ישראל ברוב אזהרות כמו שיבאו בס' הזה בעניני עבודת גלולי' אזהרות מרובות זו אחר זו בתוכחות וקול פחדים אשר יפחיד אותם בכל ענשי העבירות ועוד יוסיף בספר הזה כמה מצות שלא נזכרו כלל כגון היבום ודין המוציא שם רע והגרושין באשה ועדים זוממין וזולתו וכבר נאמרו לו כולן בסיני או באוהל מועד בשנ' הראשונ' קודם המרגלי' כי בערבות מואב לא נתחדשו לו אלא דברי הברית כאשר נתפרש בו וע"כ לא נאמר בספר הזה וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל או דבר אל בני ישראל ואמרת אליה' מצוה פלונית אבל לא נכתבו המצות בספרי' הראשוני' שידבר עם יוצאי מצרים כי אולי לא נהגו באותן המצות רק בארץ אע"פ שהן חובת הגוף כאשר בא בענין הנסכים או מפני שאינן תדירות לא הזכיר רק בבנים נוחלי הארץ וטרם שיתחיל בביאור התור' התחיל להוכיחם ולהזכיר להם עונותיה' כמה ימרוהו במדבר וכמה שהתנהג עמהם הקב"ה במדת רחמי' וזה להודיע חסדיו עמה' ועוד שיוכחו בדבריו שלא יחזירו לקלקולם פן יספו בכל חטאתם ולחזק לבם בהודיעו אותם כי במדת רחמי' יתנהג עמה' לעולם שלא יאמר אדם לא נוכל לרשת את הארץ כי אין אדם אשר לא יחטא ומיד תהיה מדת הדין מתוחה כנגדנו ונאבד ולכן הודיעם משה רבינו כי הקב"ה רחמן מלא רחמים כי הסליחה והמחילה ממנו ית' סיוע ועזר לבני אדם בעבודתו וכענין שאמר הכתוב כי עמך הסליחה למען תורא".
יש לי כמה דברים להעיר על דברי רמב"ן אלו, ואולי מאוחר יותר.
 |
|
|
|
|
|
