|
|
| נשלח ב-11/3/2010 00:19 |
 |
| |
עיין בספרו של הרב צבי הורוויץ, לתולדות הקהילות בפולין, עמ' 158 ואילך.
בנוגע למסרק,
ידועים לי כבר המקורות הבאים: ספר גימטריאות לריה"ח, משא גיא חזיון, משלי חיות מחורזים וכו'. אני מחפש מקורות נוספים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2010 01:02 |
|
| |
צ'אוטינג, תודה רבה.
כתב החיד"א ז"ל בספרו כסא רחמים פרק ט הלכה ב בסופה, תוס' ד"ה ולפום: "אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט... כתבו התוספות דכי איכא למעט ממעטינן".
היכו באו דברי התוספות?
תודה רבה
תוקן על ידי התעוררי ב- 11/03/2010 01:03:07
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2010 10:27 |
|
| |
התעוררי:
ראה תוס' הוריות ג' ע"ב ד"ה הרי בדומה לזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2010 07:22 |
|
| |
צאוטינג תודה רבה!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2010 22:47 |
|
| |
ר' אליהו הכהן האתמרי בספרו ולא עוד אלא על אדר"ן פרק יב הלכה ד דף לא ע"א: "כדאמרו רבותינו ז"ל: נאמר כאן [שמות ב ב] ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב [בראשית א ד] וירא אלהים את האור כי טוב, עד כאן".
וכן כתב בספרו ידו בכל פרשת תצוה סימן תקי דף צ ע"ג ופרשת שופטים סימן תתקצז דף קעד ע"ב.
היכן כן הוא ברז"ל או בספרי האחרונים המוקדמים מפסוקים אלו.
ידועני מ"ש בבראשית רבה פרשה א פיסקא ד על פסוק וירא ראשית לו.
תוקן על ידי התעוררי ב- 13/03/2010 22:49:03
תוקן על ידי התעוררי ב- 13/03/2010 22:49:47
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 00:57 |
|
| |
לית ליה למר פרוייקט השו"ת? פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק ב: ב) ותהר האשה ותלד בן. היא הוית מיעברא תלתי ירחי מעיקרא, דכתיב ותצפנהו שלשה ירחים, א"ר יהודה בר ביזנא מקיש לידתה להורתה, מה הורתה שלא בצער, אף לידתה שלא בצער, מיכן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקא של חוה: ותרא אותו כי טוב הוא. תניא ר' מאיר אומר טוב שמו, ר' יהודה אומר טוביהו שמו, ר' נחמיא אומר הגון בנבואות, אחרים אומרים נולד כשהוא מהול, וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית אורה, כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם וירא אלהים את האור כי טוב (בראשית א ד): ותצפנהו שלשה ירחים. דלא מנו ליה מצריים, אלא משעה דאהדרה, ואינהו לא הוו ידעי דהוית מיעברא ביה תלתא ירחי מעיקרא:
שכל טוב (בובר) שמות פרק ב: ג) ותהר האשה ותלד בן. א"ר יהודה בר ביזנא מקיש לידה להריון, מה הריון שלא בצער, אף לידה שלא בצער, מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה, כלומר בשטר חוב שלה, כדכתיב בעצב תלדי בנים (בראשית ג טז): ותרא אותו כי טוב הוא. תניא ר' מאיר אומר טוב שמו. ר' יהודה אומר טובי' שמו. ר' נחמיא אומר הגון לנביאות. אחרים אומרים שנולד כשהוא מהול. וחכ"א בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית כולה אורה, כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם וירא אלהים את האור כי טוב (בראשית א ד): מלמד שלא נפרד עמרם מאשתו אלא שני חדשים בלבד, ומעוברת היתה במשה בשעה שגירשה, אלא שלא הכיר בה, וכשהחזירה היתה מעוברת ג' חדשים לפיכך ותצפנהו שלשה ירחים, דלא מנו לה המצריים אלא משעה דאהדרה, ואינהו לא ידעו דהוות מעוברת ביה מעיקרא:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 01:03 |
|
| |
מרחביה, תודה רבה!
הדברים הנ"ל עתיקים הרבה, אלא שבחופזי יצא עת'ק מפי שלא בהשגחה.
והרי לך לשון הרב האתמרי כהן עליון:
ובהיות שהעולם נברא בשביל משה, כדאמרו רבותינו ז"ל: נאמר כאן ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב וירא אלהים את האור כי טוב.
והאמת אגיד שפרוייקט השו"ת מצוי במחיצתי.
בנוסף, שני המדרשים הנ"ל לא היו כלל לפני ר' אליהו הכהן האתמרי (פס"ז על בראשית שמות נדפס רק על ידי שלמה בובער.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 15:03 |
|
| |
מנסה עוד פעם:
יש דרשן אצלנו שהרבה פעמים אומר שיש דברים שקורים לישראל למוטב משום שלמעשה לא נעקד יצחק בפועל ממש; ואני תמהה הלא אפרו שיצחק מונח על גבי המזבח (ז"א שנחשב כאילו יצחק נשחט בפועל ממש). אבל האיש הזה אינו דורש סתם - האם יש מקור שיש איזה חסרון או תביעה?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2010 21:45 |
|
| |
בספר בנין יהושע על אדר"ן פרק טז: "וכתב בספר אור החיים על התורה פרשת בראשית ואפילו תאוות היצר הרע בעצמו לכך שתנצח אותו, ולזה רמזה הקרא [בראשית ד ז] ואליך תשוקתו, שאתה תמשול בו ותנצח אותו".
היכן כתוב כן באור החיים? והאם כל הדברים הם דברי אור החיים או שתחילתם לו והמשכם להרב בנין יהושע.
תודה רבה מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 18:01 |
|
| |
הודעה של *klopklop*
היכן המקור למה שכותב הגר"א בפירושו לחד
גדיא, שהשונרא בטבע מקנאת.
---
הודעה של *הרב_גורן*
צריך לשאול את השונרא.
----
הודעה של *חסדאיקרשקש*
עיין סנהדרין קה. משל לשני כלבים וכו' אמר ר"פ היינו דאמרי אינשי כרכושתא ושונרא וכו'
---
הודעה של *kolopklop*
אינו שייך לענין,
רש"י פירש שם כרכושתא ושונרא אין להם שלום מעולם.
וז"ל הגר"א ז"ל
ואתא ושונרא כו' פי' כי טבע השונרא היא מתקנאת וזהו קנאת השבטים שקנאו ביוסף.
עוד ציטוט מדבריו שם:
כמו שאמרו רז"ל כי אין במדת הקנאה כמו השונרא שמקנא בחברתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 16:48 |
|
| |
חיפוש מקור לדין מעניין
ראיתי מובא בשם בית הלל הלכות מילה אבל לא מצאתי שם,
שמי שמתו אחיו מחמת מילה והוא ערל, חייב להניח תפילין בשבת.
כי כל יהודי צריך ב' אותות. והברית היא אות. והערל אין לו הברית וצריך את התפילין בשבת.
אודה למי שימצא מקור דברים אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 16:58 |
|
| |
ראה בית הילל יו"ד סי' רסו אות לז הגה מבן המחבר ולדבריו שם יש להוסיף תשובות רדב"ז (ח"ו) סי' ב' אלפים שלד.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2010 23:52 |
|
| |
מחפש מדרש שבאותו היום שצוה פרעה לכל עמו להשליך הילדים ליאור, הושלכו ליאור 750,000 ילדים, או משהו דומה.
תודה למסייעים
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2010 00:29 |
|
| |
אולי כוונתך למדרש רבה ויחי פרק צד, ג.
אמר רבי לוי ששים רבוא תינוקות עיברו נשותיהן של ישראל בלילה אחד וכולן הושלכו ליאור ועלו בזכותו של משה הוא שמשה אומר (במדבר יא) שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו כולן לרגלי
|
|
|
|
|
