|
|
| נשלח ב-28/4/2010 15:14 |
 |
| |
פסח שני
| ארעי כתב: |  | | בפסח שני יש הנוהגים לאכול מצות (כמדומה שהתחיל בארצות המזרח ונתפשט לקהילות החסידים), והנה נתעוררתי לחפש מה טעם אלו הנוהגים בזה לאכלו בי"ד, הלא י"ד הוא רק זמן שחיטת הקרבן, ואכילתו היא בט"ו, כבפסח ראשון, ומה ראו על ככה לנהוג בזה בי"ד. . עוד כתב הרב חיד"א "דירבה בשמחה כי קדוש היום", ולמה זה שייך לזמן הקרבתו (כעת עולה בדעתי דהלא רק בזה שוה פסח שני לראשון, דאומרים הלל בהקרבתו, אבל באכילתו אומרים רק בפסח ראשון. אולם זה טעם מספיק רק להחיד"א הנ"ל, ולא למנהג אכילת מצות, וכאמור). עוד נפלאתי, ממה שראיתי בביהכ"נ ספרדי היום במנחה שלא נפלו על אפיהם, ולתמיהתי, הראה לי א' דכך הוא משמעות דברי הכף החיים, וכדלעיל דבר זה תמוה. . אודה מאוד למי שיראני מקור שעמד בזה. |
|
עניין זה נידון הרבה בספרי האחרונים ראה ספר בין פסח לשבועות פ"ז ונטעי גבריאל פסח ח"ג פרק נז ו ושם סעיף ט הביא שיש שנהגו לאכול מצות גם בליל ט"ו עי"ש הערה . וכבר הלכו בזה הנמושות.
רק אביא מן החדש דברי רא"ל הלברשטאם זצ"ל, אדמו"ר מצאנז-ז'מיגראד, בספרו אריה שאג הגדה של פסח (ב"ב תשס"ג) עמ' רנד שיצא בחריפות כנגד אלו שנוהגים לאכול מצות בליל ט"ו וזל"ש: ומנהג ישראל שלא לאכול מצות בליל ט"ו [...] אבל החדשים שבאו שאוכלים מצות בליל ט"ו מצות ומרורים עוברים על המנהג הקדמונים שלא לאכול מצה אז ואף חשש איסור בדבר וכנ"ל* ויש בזה חילול ה' נורא שהת"ח יודעים שזה נגד התורה ועושים ביד רמה נגד תוה"ק לצורך עצמם"
ידוע מיהי אותה קהילה שעושה כך ושעליה יצא קצפו? · אמר המעתיק. כוונתו למה שהביא לעיל מיניה את חידושו של הכלי חמדה בפרשת ואתחנן [דף כו א] שבאכילת מצות בט"ו אייר יש לתא דבל תוסיף ולהכי מקדימנן לי"ד בו. ודבריו צ"ע ראה מש"כ ע"כ בספר בין פסח לשבועות שם הערה כב.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 21:01 |
|
| |
האם ידוע לכם איפה כתוב דברי האבן עזרא שכל פירוש שאינה על פי טעמי המקרא - לא תאבה לו ולא תשמע אליו.
תודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 21:35 |
|
| |
בספרו מאזניים [במהדורה שבה"ב דף ד.]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 22:26 |
|
| |
יש לי רק הדפוס שבהיברו בוקס. האם יש לך המראה מקום שם?
תודה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 23:51 |
|
| |
במהדורה שבהיברו בוקס[=ה"ב] דף ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 17:42 |
|
| |
הודעה של *הבנשק*
אכילת מצה בפסח שני
כידוע ישנם הנוהגים לאכול מצה בפסח שני. לא מצאתי מקור כתוב למנהג זה, ואשמח אם יחכימני אי מי. כמו כן, אבקש להבין מדוע המנהג הוא אכילה בי"ד אייר, ולא בליל ט"ו, שהרי היו מקריבים את הפסח בי"ד אחה"צ, אך אוכלים אותו בלילה.
השנה גם נתחדש לי שישנם אדמו"רים שעושים סדר פסח בליל ט"ו, ככל חוקותיו וככל משפטיו (כמעט) של פסח ראשון: מצה, מרור, הסיבה, ד' כוסות ועוד.
האם לזה יש מקור רציני כל שהוא?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 20:39 |
|
| |
בבנין יהושע על אדר"ן ס"פ כ"א דפו"ר דיהרנפורט תקמ"ח: "טרטיאות של לצים - שמקבצין למיני שחוק, מלשון טראדרום שעושין בקמעדיא. וכן הוא בירושלמי דתענית".
בבנין יהושע בבלי זיטאמיר תרי"ט: "מלשון טראדום". וכן הוא בדפוס ווילנא תרמ"ג.
האם צריך לומר "טראדרום" או "טראדום"? ומה משמעות המילה בעברית?
וכמו כן מה כונתו בציון לירושלמי תענית?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 21:29 |
|
| |
הבנשק
לדברי בראש האשכול אצרף סריקה מספר נטעי גבריאל פסח ח"ג פרק נז
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2010 01:10 |
|
| |
בפירוש אדר"ן לר' אליעזר ליפמן, זאלקווי תפ"ג, פרק כט: "וכל מקום שיש חילול השם אינו מוציא שנתו, וראיה לזה בני עלי עליהם נאמר אם יכופר העון הזה וגו'".
איפה מצינו שמחלל השם אינו מוציא שנתו? ואולי בבני עלי אמרו כן? ואם כן היכן?
תודה רבה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 17:48 |
|
| |
איתא בנדרים לב, א: "... במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה". וכתב אחד האחרונים מחכמי אשכנז: "וכן יסד הפייט".
היכן יסד כן הפייט?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 21:39 |
|
| |
התעוררי,
לגבי שאלתך האחרונה:
ענין "שמלאכי השרת אין יכולים להכנס" נאמר במקורות על הרוגי מלכות, ובימי הביניים זה הוסב על כל הנהרגים על קידוש השם. לפיכך הייתי ממליץ לך לבדוק בפיוטים על עשרת הרוגי מלכות, שחלקם נכנס במחזור ליוה"כ (גולדשמידט) וחלקם נכנס לקינות לת"ב (במהדורת הנ"ל).
ושמא תשקול גם לבדוק בספר "גזירות אשכנז וצרפת" של א"מ הברמן, שבסופו יש כמה פיוטים שחובורו על מסעי הצלב השונים ושאר צרות.
בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2010 17:15 |
|
| |
האם מישהו מכיר מקור להרעיון העממי שמי שנולד לה ז' בנים מזומן לעולם הבא?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2010 05:40 |
|
| |
האם מישהו מכיר מקור להרעיון העממי שמי שנולד לה ז' בנים מזומן לעולם הבא?
האם תהיה מוזמנת לעולם הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2010 10:34 |
|
| |
נהוג עלמא לומר כי אשה שיש לה שבעה בנים זכרים בהאי עלמא, אכלה גיהנומה בחייה (ר"ל כי אע"פ שזכר בא עם ככרו בידו, עכ"ז אין לה נוקבות שיטו שכם ויבואו לעזרתה), ואשר על כן לעלמא דאתי נותר לה גן עדן גמור. וביאור זה קרוב לדרך הפשט.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 11:37 |
|
| |
היכן כתוב ומי אמר שהנודע ביהודה טעה בפסק שלו שהתיר להתגלח בחול המועד, כיוון שכתב נגד ה"לשם ייחוד"?
תודה רבה
|
|
|
|
|
