אשכול חיפוש מקורות

ימצא כ"ב מלות שרמז בהן בעל ספר יצירה באמרו כ"ב אותיות חקקן חצבן המירן צרפן וצר בהם כל היצור וכל נפש העתיד לצור והם כ"ב אותיות פשוטות ירצה בו כי כל מה שברא מרוחניות המלאכים אל הנפשות האנושיות חקקו באלה הכ"ב מלות ויהיה לאדם ידיעה בנעלם ויזכור מה ששכח בדברים האפשרים:

2)       ואין לומר שהוא מוכרח ואינו יכול לעכב מלהשפיעו ושהם מוכרחים במעשיהם ושאין לו דעה והשכל, כי הלא מצינו במלחמת סיסרא (שופטים ה, כ) שכל הכוכבים כלם במסילותם נלחמו עמו, ולפי שהמזל של סיסרא שהיה שמו מרוז לא בא בעזרת ה' כדי לסייע סיסרא שמתיה ברק בארבע מאה שופרי (ראה מועד קטן טז, א. וצריך עיון), ואם היה מוכרח במעשיו מה פשעו מה חטאתו לשמתו. וכן מצינו משה ויהושע צוו אליהם ונתווכחו עמהם לבלתי שמוע לדבריהם כמאמרם ז"ל (*). וכן כתיב (ישעיה ה, ו) ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר. הנה כי יש להם דעת לעכב מלהוריד מטר, ולולא הצווי רצונם הטוב להטיב, ולכולם כוונה אחת להם, הלא היה להדמות לעילתם ככל האפשר, ולכן גם האדם ילך בדרכיו יתברך בדבר זה.

3)       ואין בעל חוב גובה אלא במקומו (*)

4)       אשר ניתן להם רשות לשלוט בעולם, וצריך לתת להם חלק בכל מעשינו כדי שלא יקטרגו, מעין השעיר של עזאזל (*).

5)       מצינו ברבי אליעזר בן הורקנוס (*), ולבעל ספר הקנה ואחרים (*), שקודם שנפתח לבם נתבשרו שנתקבלה תשובתם.

6)       היא תורה שבעל פה שהמרבה לימודה הוא מרבה חכמה, היא חכמת שלמה שמתרבת ומקבלת מחכמת אלקים מטעם אבא יסד ברתא (*).

7)       כי צדק הוא כנוי לשכינת עזו יתברך, וצדקה אל יחוד הקב"ה ושכינתיה (*).

8)       בטבע כל דבר המתגבר נגד הפכו (*).

9)       ובתיקונים סוף תיקון כ"ו (עב, א) זה לשונו: נפש איהו בלבא, רוח בריאה, נשמה במוחא. ודבר ידוע (*) הוא שעם היות עיקר מושבם שם, גם הלב אינו חסר מבחינת הרוח והנשמה, ואמרו (*) שאין אדם יכול להשיג חלק הרוח אלא אם כן הכין לו כסא נכון בנפש, וכן לנשמה ברוח

10)    כל המצער לתלמיד חכם נענש מן השמים מיד.

11)    כלל דבריו, שצריך האדם לכוין כאלו הפשיט מעל נפשו כל חומריותו ולא נשאר בו בשעה שמתפלל אלא נשמתו שהיא אור כנודע (*)

12)    עוד כיון רבי שמעון לומר שיכוין לעשות התקון הנעשה בכל יום, וזה כי צריך לדעת כי ענין קריאת שמע ותפלה דרך כלל הוא לתקן עולם במלכות שדי, כמו שהיה קודם הקטרוג, הוא קטרוג הלבנה שאמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, ובשביל זה נתמעטה (חולין ס, ב), ובכוונת התפלה חוזרת לקדמותה וחוזרת פנים בפנים עם השמש כנודע למי שיש לו דרך בבתי גוואי (*), ודו"ק בזה הערה למבין.

13)    והנה תחלה נשים לב אל מאמר רבי שמעון בן יוחאי שנראה כמתייהר בדבריו אלו, ואין לחשוב כן, כי הוא הוא יסוד הענוה וקטנ[ו]ת של ענוים (*). ראה חולין ס, ב בפירוש יעקב הקטן וכו'

14)    וידוע (*) שכל דבר אינו מוצא מנוחה עד שתחזור למקורו, על דרך המים הניגרים ארצה שאינם שקטים עד אשר יגיעו לעומק תחתית, כך הנשמה אינה שוקטת ואינה מוצאה מרגוע עד אשר תשוב אל האלקים אשר נתנה

15)    וזה רמזוהו בחלק הסעודה שנאכל הלויתן, כי לויתן הוא יסו"ד, לויתן זה יצרת לשחק בו (תהלים קד, כו), והנשמה תהא עולה לשם ומתענגת מתענוג ההוא, משם תעלה לאכול מזיז שדי (מדרש שוחר טוב, מזמור יח), וידוע (תהלים נ, יא. ויקרא רבה פכ"ב, י) שהוא עוף, שיש לו כנפים לעוף, כך הנשמה תהא עולה להיות מהעופות הרבוצים תחת האם עליונה ולינק משדיה, וזהו זיז שדי, וכמו שהשיג משה במותו שעלה לבינה כמו שאמרו רז"ל (*).

וזאת מלבד הרשב"ץ , כסף משנה , ים של שלמה, ביאור הלכה, הב"ח.