|
|
| נשלח ב-16/9/2010 21:10 |
 |
| |
היכן בחז"ל או בספרים מופיע המאמר הבא: "שכתבו מפרשים ז"ל שבעת פטירתו של אדם מפתה אותו המלאך המות שיכפור בקונו, ועושה לו כמה הכחשות אולי יוכל לו".
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2010 13:30 |
|
| |
כל נדרי
"כל נדרי" התפילה שנאמרת בחיל ורעדה ומסמלת את ה... רגע וכו וכו מה טיבה? עניינה?מיקומה? וכל הקשור בה כולל הנסתר.. מן הראוי לפתוח על כך אשכול נפרד אבל איני מצליח לעשות זאת.
אמנם אין בבקשתי מקור לתפילה זו.. אבל מסתמא שמקורות יתרמו להבנה (ומשם הבריסקר רב דהבוכה בכל נדרי ראוי הוא גם שירקוד בביעור חמץ)...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2010 15:35 |
|
| |
אחרי האמת.ביחס לניגון כל נדרי. ראה מש"כ כאן לעיל.
שנות_חיים1 כתב: |
| שלום זכר שבת שחל בה יוהכ"פ ולמחרת המילה, שלום זכר, אימתי יהיה בערב כיפור או מוצטו, או נדחה מנהג זה, לא ראיתי שמישהו כתב בזה. |
|
עובדנא ידענא שהורה הרב מרדכי גרוס לאחד שיזמין את רעיו לביתו ותמור מרחקות ומגדנים, יעמיד מלחי הרחה ובשׂמים.
[איני יודע אם באותו מקרה התקיימה הברית למחרת. אף שמסברא אין מקום לחלק. אבל איני יודע עד כמה הנידון כולו נמצא בתחום הסברות ובשלטון ההגיון]. מנהג כתב: | | קריאת התורה במנחה של יו"כ.
למה קוראים במנגינה רגילה ולא כמו בימים נוראים?
ראיתי בלוח מנהגים בשם ר' עקיבא יוסף שלזינגר שאמר בשם דיין בוורשה, כי המנגינה של ימים נוראים מעוררת לבכיה, שלא יראה שאנחנו בוכים על עריות שנאסרו לנו. |
|
בספר אוצר כל מנהגי ישורון (סי' לא אות יא) הביא טעם זה בשמו של הרב חיים ירמיהו פלנסברג (בעל דברי ירמיהו).
מעין זה מטו משמו של הרב יעקב קלמס רבה של מוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית). לדבריו בשעה שנאמרה פרשת עריות לישראל היו ישראל בצער. ואם כן לא אריך לקוראו בנעימת יו"ט. (ספר בירורי חיים ח"ד סי' ב אות ה. עיי"ש שקלסיה הגרא"ז מלצר. אפשר שרק את עצם הנידון ולא את הסברא)
שמועה בריסקית גורסת שהקריאה בבוקר היא מדין יו"ט ולכן קוראים אותה במנגינת יום כיפור. אבל הקריאה במנחה היא מדין התענית ואין מקום לנגנה בניגון חג.
(עצם חילוק זה תלוי בפלוגתא והאריכו בכך האחרונים. ראו מר"מ בספר אשי ישראל פרק מ"ו הערה קח-קט)
תוקן על ידי אלייעזר ב- 17/09/2010 15:37:47
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 12:49 |
|
| |
היכן בחז"ל או במפרשים מצינו שאכילת השדים אינה כאכילת בני אדם אלא בדרך שאיבה, ר"ל שהם שואבים האוכל?
תודה מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 14:44 |
|
| |
היכן מצינו מקור בחז"ל למשפט השגור בפי אנשים שתיקה שווה זהב
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2010 19:20 |
|
| |
| התעוררי כתב: |  | היכן בחז"ל או בספרים מופיע המאמר הבא: "שכתבו מפרשים ז"ל שבעת פטירתו של אדם מפתה אותו המלאך המות שיכפור בקונו, ועושה לו כמה הכחשות אולי יוכל לו". |
|
לדוגמא 2 מ"מ
ראה של"ה מסכת פסחים, פרק נר מצוה: ומצאתי במגילת סתרים של מקובל גדול כתוב שם וזה לשונו: ומהחכם הזקן ונשוא פנים כבוד המקובל האלהי ר' יהושע משער"י המכונה שאלוי"ש, שמעתי שקיבל מרבו, ורבו מרבו, כי האדם בעת שמוציאין נשמתו, השטן עומד על ימינו לשטנו, ואומר לו כפור בה' אלהי ישראל, והנשמה ממאנת, ואפשר ח"ו שיבוא לידי הודאה. מאי תקנתיה להנצל ממנו, יכוין בי"ג עיקרים, ואם הוא אינו בשכלו או שאינו יודעם על פה, יקראום לפניו, בנו או אחיו או אוהביו יקראום לפניו והוא יודה בהם וטוב לו. ותתעדן בדשן נפשו... מה טוב ומה נעים חלקו וגורלו, עד כאן לשונו. וראה עוד ערבי נחל פרשת ואתחנן, ד"ה בצר לך בא"ד או יאמר: דע כי כל האדם תלוי בשעה שקודם פטירתו, ולכן האדם אז בסכנה כי מתרבים אז מסיתים להסיתהו, כי אף על פי שהיה צדיק כל ימיו אם עובר עבירה אז ומתדבק בסטרא אחרא ח"ו, נמצא נשמתו יוצאת להסטרא אחרא, וזה דבר מר. ולכן תיקנו המודעה כידוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 16:40 |
|
| |
היכן מופיע בחז"ל או במחברים כי אשתו של נמרוד היתה זנה ומפרנסת את אברהם אבינו כל אותן שלש עשרה שנים שהיה חבוש?
תודה רבה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 23:47 |
|
| |
הודעה של *הרואה13*
סוכה וגילוי אליהו האמנם?ראיתי היום בספר מאורי אור שכתב, הזהיר במצוות סוכה בכל פרטיה והלכותיה זוכה לגילוי אליהו דכתיב בסוכות תשבו שבעת ימים (ויקרא כג, מב), ראשי תיבות תשב"י דהוא אליהו, והשאלה וכי על סמך ראשי תיבות בלי מקור מחז"ל נחדש חידושים כאלו אין לדבר סוף, והיא פליאה מעיני וכי מצינו כיוצא בזה, אדרבא הבקיאים והידענים יאירו עינינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2010 11:18 |
|
| |
הודעה של *רוממות*
המקור של 'היה עם פיפיות'מי חיבר את תפילת 'היה עם פיפיות' הנאמרת בתפילת מוסף בימים נוראים? האם תפילה זו היא תפילה שנאמרת ע"י הש"ץ (על כל שאר שליחי הציבור), או שהיא תפילה שנועדה להאמר ע"י הציבור?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 13:43 |
|
| |
מקור לפיסקא הבאה: "כהן גדול לא היה לו שום פגם מחשבה כשהיה נכנס בבית קדש הקדשים, שאם ח"ו היה חושב מחשבה היה מת כנודע".
זה קשור להקדמה הידועה שהיו משביעים לו שלא יכוין ויהרהר הרהורים צדוקיים? וקושרים לו בחבל לצד שח"ו ימות?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2010 14:07 |
|
| |
לא היו משביעים אותו "שלא יכוין ויהרהר הרהורים צדויקיים", אלא שלא יניח את הקטורת על הגחלים בטרם כניסתו לקודש הקדשים.
ייתכן שהמקור על המאמר שהזכרת נעוץ במה שאחז"ל שבאותה שעה הכה"ג הוא בבחינת מלאך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 17:20 |
|
| |
| הרואה13 כתב: | | היכן מצינו מקור בחז"ל למשפט השגור בפי אנשים שתיקה שווה זהב |
|
"מילה בסלע - שתיקה בתרי" = שתיקה שוה שתי סלעי כסף
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 17:24 |
|
| |
| תכלת_דומה כתב: | | חיפוש מקור:
ידועים דבריו המפורסמים של הרב חיים ברלין, שאביו הנצי"ב לא רצה שיכתבו עליו ביוגרפיה. נשמט מזכרוני המקום בו נכתב הדבר - היוכל מישהו להזכירני?
תודה מראש.
|
|
הקדמת "מרומי שדה"; ובעוד עשרות מקורות, כמו הקדמת שו"ת נשמת חיים...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 17:29 |
|
| |
| התעוררי כתב: | | נהוג עלמא לומר כי אשה שיש לה שבעה בנים זכרים בהאי עלמא, אכלה גיהנומה בחייה (ר"ל כי אע"פ שזכר בא עם ככרו בידו, עכ"ז אין לה נוקבות שיטו שכם ויבואו לעזרתה), ואשר על כן לעלמא דאתי נותר לה גן עדן גמור. וביאור זה קרוב לדרך הפשט. |
|
ב"דרכי מוסר" מהרב ניימן כותב בשם הסבא מקלם כי יש אנשים שחושבים שאם היה להם רע בעוה"ז אז יהיה להם טוב בעוה"ב, אבל זו טעות, כי בדרך לחתונה שמחים כל הדרך ואילו בדרך להלויה בוכים כל הדרך....
|
|
|
|
|
