|
|
| נשלח ב-12/12/2010 21:17 |
|
| |
הודעה של *רוחמי*
יהדות ונצרות והיחסים ביניהם אני מחפשת חומר אודות יהדות ונצרות והיחסים ביניהים במשך ההסטוריה. בחלק מהמקורות מובא שהיו שתי אותו האיש. אחד נהרג ע"י היהודים והשני ע"י הנוצרים מישהו יכול להפנותיני למקורות אלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 13:18 |
|
| |
ר' אליהו הכהן האתמרי זצ"ל בכמה מקומות בספריו כתב בשם החכם/החוקר/הפילוסוף: "החכם מסתפק במושכליו". למה כונתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 19:41 |
|
| |
הודעה של *אלמוני3*
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2011 18:54 |
|
| |
הודעה של *באר_היטב*
מה המקור לתפילת "תודה" ישנה תפילה שמופצת לאחרונה שמלאה באמירת תודה רציתי לדעת את המקור שלה. 
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 22:29 |
|
| |
שבוע טוב לכל החברים.
השבת שמעתי ווארט חזק על קריעת ים סוף ומחפש אני מי חצב אותו:
מדוע הים שהוא כל כך רחב ידים נאמר בו "ראה וינוס", ואילו הירדן שהוא בסך הכל נהר קטן רק : "סב לאחור"?
והקושיה ממשכיכה: ההרים שהם גדולים ונישאים נאמר בהם: "רקדו כאלים", ואילו הגבעות הנמוכות הסתפקו בתנועה קטנה "כבני צאן"?
ובאמת, זוהי כונת הכתוב ששואל: "מה לך הים כי תנוס"? הרי הירדן נאמר בו רק "תסוב לאחור"! "ההרים" מה לכם כי"תרקדו כאלים"? והלא הגבעות" רק "כבני צאן"?
לכן מתרץ הכתוב עצמו ומגלה לנו את התשובה: "מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלו-ה יעקב"
וככל שמדובר בגדול מחברו כך השגתו הבנתו ויראתו גדולה יותר.
ווארט זה יש אומרים אותו בשם השואל ומשיב. ויש אומרים שזה ווארט של הנייטרא רב
שמא ידוע לחברים כאן דבר ברור, מי אמר אותו והיכן?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2011 10:08 |
|
| |
הודעה של *ששפורטש*
החוטא בלשון הרע ילך ויתבזה אצל תלמיד חכםשלום אנ ימחפש מקור להנהגה שמיש שחטא בלשון הרע ילך ויתבזה אצל ת"ח. "מקור" כמובן לא ש"ס ערוך או רמב"ם אבל כן ספר נודע.. אשמח לכל עזרה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2011 10:58 |
|
| |
בספר להורות נתן להרה"ג נתן גשטטנר זצ"ל, בשיטתו לאדר"נ עמ' שלח: "ועל דרך ששמעתי מהגאון מטשעבין בעל דובב מישרים זצ"ל לפרש הא דאמרו (שבת ל"ד ע"א) זונות מפרכסות זו את זו תלמידי חכמים לא כל שכן. והוא פלאי שדימו תלמידי חכמים לשפלים. אך הכונה שהשפלים הללו אומרות זו לזו כי היות שאנו שפלים בעיני כל העולם לכן על כל פנים נכבד זו את זו בינינו לבין עצמינו, וכמו כן תלמידי חכמים שהם בזויים בעיני עמא דארעא לפחות יכבדו זה את זה, עד כאן דבריו". היכן באו דברי הרב דובב מישרים זצ"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2011 20:27 |
|
| |
ראיתי פעם באיזה ספר שיש הבדל בין ספרדים לאשכנזים בענין זמן המעבר מתקופת הראשונים לתקופת האחרונים כמדומני שראיתי את זה בשם הגרח''י גולדוויכט(אסופת מערכות) האם מישהו פה יכול לעזור במציאת מקור הדברים ? תודה מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2011 22:34 |
|
| |
| התעוררי כתב: |  | בספר להורות נתן להרה"ג נתן גשטטנר זצ"ל, בשיטתו לאדר"נ עמ' שלח:
"ועל דרך ששמעתי מהגאון מטשעבין בעל דובב מישרים זצ"ל לפרש הא דאמרו (שבת ל"ד ע"א) זונות מפרכסות זו את זו תלמידי חכמים לא כל שכן. והוא פלאי שדימו תלמידי חכמים לשפלים. אך הכונה שהשפלים הללו אומרות זו לזו כי היות שאנו שפלים בעיני כל העולם לכן על כל פנים נכבד זו את זו בינינו לבין עצמינו, וכמו כן תלמידי חכמים שהם בזויים בעיני עמא דארעא לפחות יכבדו זה את זה, עד כאן דבריו".
היכן באו דברי הרב דובב מישרים זצ"ל? |
|
התעוררי, דברי הרב דובב מישרים לא באו בשום מקום, הרי כותב במפורש שהוא שמעו מפיו "ועל דרך ששמעתי מהגאון מטשעבין"
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 00:58 |
|
| |
ראיתי מובא בשם הקדמת הקהלת יעקב אודות העונש המר למי שיכול לחדש בתורה ואינו מחדש, ואני מחפש לאיזה ספר קהלת יעקב הכוונה? [באוצה"ח לבד ישנם תשע!], היוכל מישהו מכאן לעזרני בזה? ותודה רבה מראש.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 10:41 |
|
| |
palin תודה רבה על עזרתך. א. גם אם באמת הרב גשטטנר שמע זאת באזניו מפי הרב דובב מישרים, שאלתי אם הדברים נדפסו באיזה מקום על שמו של הרב דובב מישרים, הן בספריו והן ברשימות שנדפסו ממנו. ב. לשון "שמעתי מהרב" אינה מוכרחת שהכותב שמע בגוף ראשון מהמשמיע, לעתים כותבים המחברים "שמעתי מהרב" וכונתם "שמעתי בשם הרב", ואין כונתם לומר ששמעו באזניהם מהמשמיע. במקרה דנן כמובן אפשר הרב גשטטנר שמע באזניו מפי הרב מטשעבין, וסדר הזמנים והעתים יוכיח.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/2/2011 22:29 |
|
| |
באג"ק לאדמו"ר מליובאוויטש כרך ו ע' שטז, וז"ל:
ה) במה שכותב שמצא דבר חדש, הטעם שנקרא דוקא רבינו גרשום בשם מאור הגולה, הנה ראיתי מכבר ענין זה בסוף ס' לקוטי מנהגים (מ"א ע"ב) והוא שם בהשמטות, בשם הרב מיכלזון מפלונסק (ואח"כ בורשא) בשם גדול אחד. עכ"ל.
הידוע למישהו לאיזה ס' לקוטי מנהגים הכוונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2011 17:31 |
|
| |
ר' ברוך עפשטיין באחד מכרכי ספרו 'מקור ברוך' מזכיר/דן/מפלפל במאמר אבות דרבי נתן פרק שלישי הלכה ו: חובה הוא לאדם שישמש שלשה תלמידי חכמים כגון רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא שנאמר אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי. אל תקרי דלתותי אלא דלת דלתותי". אפשר מאן דהוא יכול ליתן מראה מקום מדוייק בספר 'מקור ברוך'? תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2011 23:34 |
|
| |
כבר נמצא המקור בספר מקור ברוך בכרך המבוא דף רסג ע"א. ותודה לכל החפצים לסייע.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 09:43 |
|
| |
גרשום או גרשון, ומאור הגולה למה? באגרות קודש י"ג עמוד יב כתב כ"ק האדמו"ר: " ... בטח שמע המסופר בפי העולם, וכבר נדפס בכ"מ בשם גדול אחד, הטעם דדוקא רבנו גרשום נקבע עליו התואר מאור הגולה, מפני דשתי התקנות של רבינו גרשון הן מאירות לישראל בגלות, וזהו מאור הגולה כי הוא תיקן שלא לישא אשה על אשתו ושלא לגרש בע"כ, וא"כ לא נירא שיחליף השי"ת אותנו באומה אחרת, כי אין לגרש בע"כ ... כי אין לישא אשה על אשתו כביכול". כלשונו של האדמו"ר הוא בספר "כתר היהודי, סיפורי היהודי הקדוש מפרשיסחא" עמוד ח. וראו גם הרב ר. מרגליות ב"שיחות חכמים". מלין דחוכמתא, אות ח, בשם האדמו"ר מאוסטרובצא. סיבה או סיפור? הראשון שהביא את הכינוי "מאור הגולה'' כמתייחס לר"ג היה רש"י, שבפירושו לישעיה פרק מו פסוק א כתב: "כך שמעתי משמו של רבינו גרשום מאור הגולה", ובפירושו לביצה דף כד עמוד ב: "ובתשובת רבינו גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי", ואעפ"כ מתקנותיו הרבות של ר"ג, הביא רש"י רק תקנה אחת, והיא התקנה שלא לבייש בעלי תשובה. (ראו תשובות רש"י מהדורת אלפנבין סי' ע, ו"תשובות חכמי צרפת ולותיר" (מיללר, וויען תרמ"א) סי' כא). אף שתקנות רבות מיוחסות לר"ג (ראו אותן בנספח לערך "חרם דרבנו גרשום", אנציקלופדיה תלמודית כרך יז, מעמודה תשנז), הרי הראשון שהזכיר את התקנות שלא לישא אישה על אשתו או לגרש את אשתו בעל כרחה היה הראב"ן - בן זמנו של ר"ת, (הראב"ן כתובות סה ע"ב) שמזכירן כ"תקנת הקהילות", גם ממה שבמקורות שונים בראשונים מופיעות תקנות ר"ג כ"תקנות קדמונים" או כ"תקנות הקהילות", (ראו אנצ"ת כרך יז עמודה שע"ח), ניתן להבין שהתקנות השונות אף שנקראות ע"ש רבנו גרשום, לא היו תקנותיו כיחיד, אלא שהן נקראו על שמו מפני שהיה גדול הדור, וע"כ קשה לומר שהוא נקרא "מאור הגולה" ע"ש שתי תקנות אלו.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/02/2011 10:04:10
 |
|
|
|
|
|