|
|
| נשלח ב-15/2/2011 11:58 |
 |
| |
אולי לפי המקורות שהבאת יתורץ מה ששאל ישקני.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 15:18 |
|
| |
נישטאיך - לכאורה הערתך היא על הספר ליקוטי מנהגים, או עכ"פ על יוצר האימרה, ולא על מי שציטט אותה
תוקן על ידי אלמוני3 ב- 15/02/2011 15:21:10
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 17:16 |
|
| |
שו"מ שהכוונה באג"ק הנ"ל הוא ל"ליקוטים - ענינים שונים" שבסו"ס "טעמי המנהגים ומקורי הדינים" (שלקט סידר וערך אי"ש שו"ב [הרה"ג אברהם יצחק שפרלינג זצ"ל שו"ב] מלבוב) - והוא בהוצאות החדשות בקו"א ס"ע תקנא ואילך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 21:08 |
|
| |
המכותב של האגרת גם הוא כותב לרמ"ש בשם ג"א אז מה מוסיף לו הרמ"ש בזה?
תוקן על ידי סתם_שאלה ב- 15/02/2011 21:13:16
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 23:07 |
|
| |
סתם,
התוכל לבאר שאלתך, ואל איזה אגרת כוונתך של ח"ו או חי"ג?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 23:25 |
|
| |
אגרת ו' שאתה הבאת. (הטעות שבשניה בין גרשון לגרשום אולי מקורה מאפרים קישון)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2011 01:51 |
|
| |
<לכאורה הערתך היא על הספר ליקוטי מנהגים, או עכ"פ על יוצר האימרה, ולא על מי שציטט אותה>
הערתי היתה להתייחסות לאימרה זו כעובדה היסטורית, כאשר ברור שהיא "א חסידישע תוירע".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2011 16:45 |
|
| |
סתם,
מנין לך שההוא כתב לרבי בשם גאון אחד?
הוא כתב "שמצא דבר חדש" [אא"פ לדעת איפה מצא, אולי באיזה עלון תורני שי"ל אז, או ששמע ממישהו וכיו"ב], וע"ז כותב לו הרבי: "הנה ראיתי מכבר ענין זה בסוף ס' כו' בשם גאון אחד"!
מה לא מובן כאן?
ולהעיר שבאג"ק שם הוא ס"ה, לאחרי שבד' סעיפים הקודמים עונה לו הרבי על הערותיו על השל"ה כו' ועל הלקו"ת כו', עיי"ש בארוכה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 18:45 |
|
| |
בספר 'פירוש המלות' לר' מרדכי לוריא (קראקא ש"מ) דף יו'ד ע"א: "וכן [במדבר יב יו'ד] והענן סר, תרגום ועננא עדא".
כמו כן כתב ר' שמריהו אפפלבוים במאסף 'אוצר החיים' ספר שני (סעיאני תרפ"ו) עמ' עג: "כי על לשון הכתוב והענן סר, תרגומו ועננא עדא".
כאן הבן שואל: באיזה תרגום מצינו תירגום זה על פסוק זה????
תודות
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2011 06:52 |
|
| |
הודעה של *דיסקקשיח*
חיפוש מקור שנאבדבזכרוני שבספר קובץ על הרמב"ם מובא באחד המקומות הביאור של הרמ"ד, בענין הזהות של
ערבי וישמעאלי, האם יודע מי מחכמי הפורום איה מקומו?
בתודה רבה מראש ויבורך מפי עליון
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 17:52 |
|
| |
בפירוש ר' יצחק מטולידו על אבות פ"א מי"ב: "וכתב גאלינוס כי הכזב מועיל בעת מהעתים כשמכוין בו להרחיק היזק, כתועלת הרפואה להרחיק החולי. וכתב אפלטון אין להתיר הכזב כי אם לשרידים המשתמשים בו להרחיק הנזק, כמו שאין להתיר מכירת העשבים הממיתים הצריכים מעט מהם לקצת רפואות כי אם לנאמנים אשר אין לירוא מהם שימיתו בהם העולם".
היכן באו דברי גאלינוס ואפלטון?
תשואות חן חן למסייעים
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2011 21:03 |
|
| |
מצאתי בכמה אחרונים שהביאו שהתשב"ץ כתב שחד גדיא הוא חידה ומשל כדי שכל אחד יתעסק בפתרון החידה וירבו בסיפור יציאת מצרים. בדקתי במאמר החמץ וביבין שמועה ולא מצאתי את דברי התשב"ץ. האם מישהו יודע את המקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2011 19:24 |
|
| |
בספר צמח לאברהם, ווארשא תקנ"ו (לצאצא הרב זית רענן), על ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז יו דף יו ע"ב: "ואף בלעם מצינן שהודה השגחת אלהות בסוף, וכמו דאיתא בבבא בתרא [יד, ב] משה כתב ספרו וספר בלעם ואיוב, הכוונה בזה כמו שכתב מה"ר יהונתן בחיבורו יערות דבש, וז"ל: יתכן שרצה בזה שלהיות שמעיקרי התורה שהכל תלוי בו השגחה והאושר הנצחי, לכן עשה קיום זה לתורה. והנה יתקיים השטר אם בהודאת בעל חוב אם על ידי עדים נאמנים, וכנגד הודאת בעל חוב הביא הודאת בלעם, שאף שבתחלה היה סובר שהעולם מקרה, אבל בסוף הודה ואמר [במדבר כג ח] מה אקוב לא קבה אל, הרי שהודה על השגחה, ועל השארות הנפש אמר [שם פסוק יו'ד] תמות נפשי מות ישרים. וכנגד קיום העדות כתב ספר איוב, שרעיו ואליהוא גם הוא הודה לבסוף על השגחה ועל השארות הנפש, עד כאן לשונו".
ונעלם ממני היכן איתא הכי בספר יערות דבש.
תודה מראש לכל המסייעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2011 14:56 |
|
| |
מחפש המקורות הראשוניים לאמירת כגוונא ליל שבת.
זה מודפס בסידור הרב ובר' אשר.
זכור לי במעומם שיש מקורות עוד לפני החסידות (אולי שבתאים?)
יש יותר מוקדם אם בדפוס אם בע"פ?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2011 12:31 |
|
| |
פיענוח מקור ב"כף החיים"
בכף החיים או"ח ח"ג (סי' קס"ח, אות מ"ו, דף נ' ע"א) כתב:
"...וכ"כ הרב מט"י סי' א' שיעור כזית לברכה אחרונה הוא במשקל ולא בכמות יעוש"ב...".
חיפשתי במטה יהודה סימן א', וסימן ח' וסימן י"א, ועוד, ובאוצה"ח, ואין זכר לזה. כנ"ל בתשובות לבעל המט"י.
כנ"ל בס' מטה יוסף.
תוך כדי מצאתי באוצה"ח בשו"ת עולת יצחק ח"א סי' ג' אחר שהביא דברי כה"ח אלו, כתב על זה:
"וחיפשתי בגוף שו"ת מטה יוסף סימן א' שציין הכה"ח שם, ובעוד הרבה מקומות, ולא מצאתי מאומה ! ".
למי כוונת הכף החיים והיכן ? ?
|
|
|
|
|
