בית פורומים ספרים וסופרים

אשכול חיפוש מקורות

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/5/2011 12:37 לינק ישיר 

[כהמשך לתגובתי למעלה, מצאתי בס"ד כוונת דברי הכה"ח, לספר "מטה יוסף" לה"ר יוסף יקואל, שאלוניקי תקמ"ה, עיי"ש בסי' א' שאחרי הדרושים, ולא לספרו של ה"ר יוסף נזיר, או לספר מטה יהודה עייאש.
ולא רק העולת יצחק ייחס הדברים לה"ר יוסף נזיר, עוד הרבה אחרונים ייחסו הדברים לספר מטה יהודה, כיעו"ש באוצה"ח, וב"ה שנתפענח הענין] 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/5/2011 21:15 לינק ישיר 

הודעה של *האסטרטג*

באיזה תאריך יצא רשב"י מהמערה?
בערוך השולחן בהלכות ספירת העומר כתב שביום ל"ג בעומר יצא מהמערה וכמו"כ נפטר, אז לגבי יופ פטירתו הנושא כבר גדוש מכל תוכן אבל מהיכן לקח הערוך השולחן את המידע הזה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/5/2011 00:21 לינק ישיר 

ראה כאן  ומ"מ הקושיא נראית טובה יותר מהתירוץ...





תוקן על ידי יוסי_נוימן ב- 23/05/2011 00:24:35




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/6/2011 13:34 לינק ישיר 

אני מחפ/ש מקורלפסק המופיע כאן להתיר הפלגה בשבת על ידי גוי  בתודה מראש

תוקן על ידי פסגת_הגולן ב- 26/06/2011 13:40:39



תוקן על ידי פסגת_הגולן ב- 26/06/2011 14:12:48




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/7/2011 13:43 לינק ישיר 

מה המקור של האימרה הידועה
"ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות"?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/7/2011 14:17 לינק ישיר 

 

נראה שמדובר באמרה מאוחרת, שמקורה אולי ממסילת ישרים פרק ה'.

"ותראה קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם. כן הלצון מפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה"
ובהמשך הדברים "אך הלצים שאינם מתפעלים מן התוכחות מפני כח ליצנותם, אין להם תיקון אלא השפטים, שאלה לא יהיה כח בליצנותם לדחותם מעליהם כאשר ידחו המוסרים".




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/7/2011 12:41 לינק ישיר 

הודעה של *מצעדיגבר*

בירור ניקוד בפרשת בלק
פכ"ג פ"ג אולי יקרה ה' לקראתי. יקרה הר' מנוקד בחומשים מסוימים בצירי ובשאר בסגול , למישהו יש תבן בזה?





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/7/2011 11:19 לינק ישיר 

 

בתנ"ך קורן – בסגול

בתנ"ך מוה"ק – בצירה

למקורות הניקוד השונים, עיין בדברי הרב מרדכי ברויאר בנוסח ומקורותיו. [נמצא בסוף מבוא דעת מקרא לבמדבר].




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/7/2011 01:12 לינק ישיר 

קראתי בטיסה ספר באנגלית בשם: Introduction To Hebrew Logic. Part One: The Ketoret.
והוא מצוי באינטרנט ב- www.bn.com
הספר מציע פתרונות לקושיות כגון שבעת המינים - מדוע לא נכללו החרוב, השקד, האבטיח וכיוצב' שנתברכה בהם ארצנו? מחבר הספר מצא כי בכל שבעת המינים מתקיים הצבע האדום בשעה שבחרוב ובשקד הוא אינו קיים. וכל שבעת המינים הובדלו בשלמות הצבעים אדום ולבן.
החיטה הגרגר לבן, מהמוץ שהיה אדום בטרם הזהיב. החיטה מייצגת את העצמות.
השעורה שמבשילה לפני החיטה אך באה אחריה בסדר מייצגת את חלקי הגוף שמעל העצמות(ולכן היא באה שניה) המצהיבים עם השנים.
הגפן שצורתו הפרי כצורת הלב מייצגת את מערכת הדם. הקליפה אדומה ומהציפה נסחט יין לבן. ניתן לסנן גם יין אדום וגם דם לנוזים לבנים (יין לבן / פלסמה) ולפיגמנטים אדומים.
התאנה האמצעית היא היחידה שם ההבדלה הפוכה  תוכן הדבלה אדום נפרד מקליפה לבנה - מייצגת את מערכת הנשימה (גורגרת) והנשמה,
הרימון מייצג את השכל, שמן הזית את השומן, ודבש התמרים מייצג את העור.
הספר מציע פתרון לשאלת איסור השעטנז. בעברית עתיקה נהגו להפריד מילים באמצעות קווים. האות עין נכתבה כעיגול שלא תמיד נסגר (בארמית האות עין נכתבת כעיגול פתוח). האות ע' שאליה נצמד קו מפריד הפכה לאות נ' כך שעט עז הפך לשעטנז. ומהו אותו שעט עז?
עז שועט ששעט לתוך שדה פשתן. המחבר טוען שהפשתן שימש בתהליך הפקת הקטורת. עז שועט ששערותיו היו מתערבבות בפשתן דיו על מנת לפסול את הקטורת שהיא על טהרת הצומח.
הספר מסביר מהי אש זרה - אין זו אש נוכריה כלל וכלל אלא אש שהובערה בתוך הזר של מזבח הקטורת
תשובות מאלפות רבות מצאתי שם לשאלות כגון מהי אצבע צרדה?
מהו עזאזל (בארמית עז הולך)?
מיהו איש העיתי?
ועוד כהנה וכהנה
על פי השמועה אברכים צעירים רבים מצלמים ספר זה וקוראים בו עד שיחוו חכמים דעתם בנוגע לגיל הראוי לעיון בספר זה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/7/2011 12:17 לינק ישיר 

הודעה של עזריאל21:

שלא עשני ספרדי

אומרים בשם היעב"ץ זצ"ל שלולא דמיסתפינא היה מברך ברוך ... שלא עשני ספרדי.
במקום אחר כותב שאע"פ שבאותיות הם יותר מדקדקים מהאשכנזים, אבל התנועות הם מחליפים בין תנועות גדולות לתנועות קטנות. אולי זה כוונתו בהנ"ל.

האם מישהו יכול להאיר עיני במראה מקום שני ציטוטים האלו?

תודה מראש.
עזריאל




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/7/2011 12:14 לינק ישיר 

הודעה של *מצעדיגבר*

בשיטים חטאו ובשיטים נתרפאו
זה ציטוט ממדרש תנחומא . למישהו יש ביאור לענין זה מלבד קישורי המילים

אשמח על כל הפניה לביאור הענין



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/7/2011 21:12 לינק ישיר 

'ויעש בצלאל' - הדא הוא דכתיב [זה שאמר הכתוב] 'כי אעלה ארוכה לך'. אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם שהוא מכה באיזמל ומרפא ברטייה, אבל הקב"ה - במה שהוא מכה הוא מרפא, שנאמר 'ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה', למה? 'כי מרים הם'. אמר רבי לוי: הדור היה מר במעשיו. 'ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ' - ומה היה? יש אומרים זית, ויש אומרים ערבה, ויש אומרים הרדופני היה... ונטלו והשליכו למים. מיד - 'וימתקו המים'. הוי 'וממכותיך ארפאך'... אף כך ישראל חטאו בשטים, שנאמר 'וישב ישראל בשטים', ונרפאו בשטים, שנאמר 'ויעש בצלאל את הארון עצי שטים''.

את עינו של הדרשן צדה המילה המתארת את חומר הגלם של הארון, מרכזו של משכן ה' - עצי שיטים. נתון זה מהווה פתח למשמעות הרבה יותר עמוקה מאשר איזה עץ יותר יעיל לבניה. ירמיה מבטיח שה' ירפא את ישראל ממכותיו. ההבטחה זו נדרשת לא רק כהבטחה לרפואה, אלא כהבטחה לרפואה על ידי המכה עצמה. מעלה זו אין בכוחו של האדם לעשות. בשר ודם מכה בכוח אחד ומרפא בכוח אחר, אך ריבונו של עולם מסוגל להשתמש בחסרון וברוע לטוב.


http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/f/f9.php



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/9/2011 11:08 לינק ישיר 

הודעה של *פורלאן*

איתור משל מהמגיד מדובנה
האם תוכלו לסייע?
האם ישנו מ"מ (באוהל יעקב, או בכתבי המגיד מדובנה של שטיינמן) למשל המפורסם שסיפר המגיד בתשובה לשאלת הגר"א, שכמו נסיך שקודם תוקע את החץ ואחר כך מצייר את המטרות כך גם הוא קודם מחדד את מוסר ההשכל ואז מצייר את המשל.
תבואו על הברכה



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/10/2011 10:46 לינק ישיר 

לא יודע אם כבר מובא או לא:
אני עובד על איזה ספר שמחברו אהב מאוד את הרמב"ם ואת דרכו בהשקפה ומרבה לצטט מדבריו. באיזשהו מקומן הוא מביא בשמו ש"זמן הוא יקר הנבראים".
הלשון הזה אינו ברמב"ם אלא ביערות דבש. האם יש איזה מראה מקום שמדבר על הרעיון הזה?

תודה מראש.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/10/2011 22:07 לינק ישיר 

ראיתי מנהג לבני עדות המזרח שעונים בחזרת הש"ץ אחר "אלוקי אברהם - יעקב", -"עליו השלום",
ואחר "מוריד הטל / הגשם" -"לברכה", "ומצמיח ישועה" -"בקרוב" ועוד ועוד.

מה מקור מנהג זה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > אשכול חיפוש מקורות
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 59 60 61 62 63 64 לדף הבא סך הכל 64 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.