|
|
| נשלח ב-25/10/2011 20:25 |
 |
| |
| יושבספר כתב: |  | מה המקור של האימרה הידועה
"ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות"? |
|
זה בגלל שמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 12:37 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2011 15:41 |
|
| |
הודעה של *שותה_קולה*
מי רגליםבקשר לעניין של "והלוא מי רגלים יפין לה" שאומרים בקטורת ראיתי פירוש נאה, שאין הכוונה מי רגליים כפשוטו אלא מים שטובלין בהם את הרגליים
מישהו יודע מה המקור לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2011 12:55 |
|
| |
הבדלה בסוכה?
האם מישהו יודע על מקורות בפוסקים לעשות הדלה בסוכה ולברך לישב בסוכה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 19:55 |
|
| |
הודעה של *MP12*
זקוק לעזרתכם למציאת ספר שממנו לקוח מעשה (תוכן למטה בהודעה)ידוע לנו שהאר"י הקדוש שלח את אחד מתלמידיו בערב שבת קודש לבית רבי ישראל נג'ארה כדי שיסדר את שרווליו מכיון שהמלאכים שהיו אצלו בעת שזימר הלכו
מהיכן לקוח המעשה הנ"ל
אני חייב את שם הספר ומיקום
תודה רבה לעוזרים
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 20:03 |
|
| |
מהיכן לקוח המעשה הבא:
הארי שלח את אחד מתלמידיו לבית רבי ישראל נג'ארה בערב שבת כדי להגיד לו שיוריד את שרווליו מכיון שהמלאכים בשל מעשה זה עזבו את ביתו
מהיכן לקוח המעשה הנ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 22:34 |
|
| |
תשובה למקור המעשה לר"י נג'ארה
הא לך לשון ספר חמדת ימים [המפורסם בפולמוס השבתאות] - חודש אלול פ"רק ג' :
וצא ולמד ממעשה שהיה בימי האר"י זלה"ה שהיה בזמנו הרב ישראל נאגארה ז"ל והיה נעים זמירות ישראל וי"א שהגיד עליו האר"י זלה"ה שהיה ניצוץ דוד הע"ה. ופעם אחד בליל שבת קדש היה החכם הנזכר משורר על שולחנו כמנהגו הטוב וראה האר"י זלה"ה מלאכים לאלפים ורבבות עולים ויורדים בביתו לשמוע אל הרינה, כי כל שיריו היו ברוח הקדש. ותכף ומיד הסתכל הרב האר"י ז"ל שבא מלאך אחד וסילק לכל מחנה המלאכים השרויים שם, על דבר שהיה משורר על השולחן אשר לפני ה' בזרועות מגולים, וגם על דבר שלא היה הכובע על ראשו. וכשהרגיש האר"י ז"ל בדבר שלח אליו ב' תלמידים מתלמידיו הקדושים לגלות את אזנו לאמר כי מלאכי אלהים היו משתעשעים אל שיריו ורינותיו, ובעבור שלא היה בכבוד על השלחן נסתלקו למעלה. וכשמוע החכם הנזכר את הדבר אחזתו רעדה ופיק ברכים וחלחלה בכל מתנים ועמד מרעיד וישב בכבוד גדול על שלחנו וחזר לשירו שהיה משמח בדברותיו אלהים ואנשים. ותכף ומיד חזרו מלאכי שמים לבא כבראשונה ששים ושמחים משתעשעים שעשוע רב כבמזמוטי חתן וכלה. והרב האר"י ותלמידו הגדול ז"ל רואים ומפליא לעשות:
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 22:56 |
|
| |
ה' יברך אותך
יש לך אולי לינק לספר באינטרנט ?? לא מצאתי אותו בHEBREWBOOKS
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2011 09:47 |
|
| |
שמעתי מת"ח אחד שיש מדרש שבו מסופר שכאשר בנה עזרא הסופר את בית המקדש השני, לא היה עולה אש במזבח כפי שהיה במקדש ראשון, עד שבא זקן אחד והוביל אותו למערה שבה גנז ירמיהו הנביא אש מהמזבח.
מישהו יודע איפה יש מדרש כזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 13:50 |
|
| |
שמעתי בשם הרב לנדא שליט"א רב דבני ברק שאביו הרב זצ"ל בערב חג הסוכות ביקש ממנו הרבי הרש"ב שישלח לו קוויטל. והרבי הריי"צ ביאר שזוהי שעת החלפת המשמרות. מי יכול להוסיף פרטים אודות מעשה זה. תודה רבה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2012 20:31 |
|
| |
הודעה של *יבי*
בקשת עזרה לחיפוש מקור לשני עניינים: אכילה. תיקון.א. ריבוי אכילה בשבת מצוה.
ראיתי פעם ואבד ממני מקורו אך גם קראתי על גדולים שכך נהגו, שבשבת אכלו ודוקא הרבה, ולא מטעמים גשמיים שיש מאכלים טובים אלא משום ענייני עבודת ה' שיש באכילה בשבת.
ב. שמעתי רב שאמר בשיעור מסויים בערך כך:
במקום שבו אדם מתקשה שם התיקון שלו או הייעוד שלו או המשימה שלו בחיים.
כמדומני שהמקור הוא איפשהו בכתבי האר"י [אני יודע שיש בכתבי החסידות על כך, בייחוד בר' צדוק, אבל אני מחפש את המקור הקדום] ואולי בייחוד בשער הגלגולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2012 01:05 |
|
| |
שלום לת"ח שפה, אני משתתף חדש מאוד שאוהב בין השאר לחקור מעט מנהגים ועניינים כמו רובכם כאן אני מניח.. מי יכול א"כ לעזור לי בדברים הבאים:?
א. ממתי והיכן ולמה השתרש המנהג לשנות מנגינה ב"לא תבושי" בקבלת שבת (ואם זה קשור לשינוי השם מ"שלמה" ל"הלוי" לא היה ראוי לבצע זאת באות ה"א?)
ב. מה פשר התנועות שעושות הנשים בידים לפני הדלקת נרות שבת? האם יש לזה עילה מוצדקת ומקור?
ג.האם יש סיבה רשמית לכך שיש שנהגו בשבת לשבת ב"אין כאלוקינו"?
ד.האם יש מקור למנהגים הבאים: לא להעביר מעל שולחן, לא לדלג מעל ילד, לא לפתוח מטריה בבית,חתול שחור וכדומה ואם לא האם אין בכל אלו סוג של דרכי האמורי ואמונה טפילה?
ה. האם מישהו שמע על המנהג לשתות לפני צום תשעה באב ואו יו"כ 7 לגימות עם היד על המזוזה
(בעדה שלי איכשהו זה כבר נהיה 9 לגימות..)
ו.מה המקור לנוסח "ברכת הבנות" כשרה רבקה וכו' אם בתורה במפורש הנוסח הוא רק על "בך יברך ישראל..ישימך א' כאפרים וכמנשה.."?
תודה רבה. סליחה על העומס. אשמח לגילויים מעניינים ולכל תגובה מעשירה מצידכם! בע"ה בעתיד אשמח לשתף גם בכמה גילויים מעניינים שעלו באמתחתי..
תוקן על ידי אברךמחושב ב- 06/01/2012 01:09:02
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2012 21:38 |
|
| |
בקשת עזרה לחיפוש מקור לשני עניינים: אכילה. תיקון.
א. ריבוי אכילה בשבת מצוה.
ראיתי פעם ואבד ממני מקורו אך גם קראתי על גדולים שכך נהגו, שבשבת אכלו ודוקא הרבה, ולא מטעמים גשמיים שיש מאכלים טובים אלא משום ענייני עבודת ה' שיש באכילה בשבת.
ב. שמעתי רב שאמר בשיעור מסויים בערך כך:
במקום שבו אדם מתקשה שם התיקון שלו או הייעוד שלו או המשימה שלו בחיים.
כמדומני שהמקור הוא איפשהו בכתבי האר"י [אני יודע שיש בכתבי החסידות על כך, בייחוד בר' צדוק, אבל אני מחפש את המקור הקדום] ואולי בייחוד בשער הגלגולים.
|
|
|
|
|
