|
|
| נשלח ב-9/11/2009 22:38 |
 |
| |
לגבי הערתך בסוף, צודק, קיבלתי.
לגבי 3,למרות שלדעתי זהו נושא עקרוני וחשוב, ואני מאוד מתפתה להמשיך ולדון עליו, אתגבר על זה.
בחזרה ל1 ו4, תראה, בהודעתך הראשונה תיארת דרך ללימוד גמרא והלכה, וכשקראתיה עלו לי כמה כיוונים להבנתה. חשוב לי להבין את דבריך, ואשמח אם תוכל לפרט יותר. והפעם, בכל דרך העולה על ליבך. אם אין רצונך בכך, אכבד את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 09:12 |
|
| |
אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת
תורה ומצוות, חוקים ומשפטים אותנו למדת.
היכן נזכרה כאן אמונה? ואף אם נניח שאמונה כלולה בתורה אזי עדיין יש שלושה ביטויים על מצוות חוקים ומשפטים ורק אחד, חלקי או מסופק, על אמונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 10:05 |
|
| |
בעל, אבל יש ציווי לאהוב ולירוא מאת הבורא, ואם לא נכיר את קיומו (כאמור להבנתי לא באמונה עסקינן אלא בידיעה) איך נקיים ציווים אלו ? בע"ת, קודם לומדים את עקרונות ההלכה נניח שבת, או אישות, מה עורך המשנה ראה לנכון להציב כחשוב (בענין שבת זה בראש ובראשונה תורת הרשויות, אח"כ גם פרק "כלל גדול" והיחס לל"ט אבות מלאכה) לנסות להבין למה. אח"כ לראות לאן הגמרא לקחה את זה, לקשר את זה למה שהפוסקים הראשונים אמרו , ולמה שכתוב במקרא ובאגדה על השבת ועוד ועוד. מתוך כך נוצר לך מבוא משמעותי מאוד למעשה בראשית והשלכותיו לחיים העכשוויים. (באשר השבת היא הגדר העיקרי של זכר למעשה בראשית בחיי השגרה היהודיים) מתוך כך אתה יכול להרחיב את היריעה יותר ויותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 10:27 |
|
| |
איש צפור
הדגם
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 10:42 |
|
| |
מה להדגים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 11:01 |
|
| |
את מה שכתבת:
<ודם
לומדים את עקרונות ההלכה נניח שבת, או אישות, מה עורך המשנה ראה לנכון
להציב כחשוב (בענין שבת זה בראש ובראשונה תורת הרשויות, אח"כ גם פרק "כלל
גדול" והיחס לל"ט אבות מלאכה) לנסות להבין למה. אח"כ לראות לאן הגמרא לקחה
את זה, לקשר את זה למה שהפוסקים הראשונים אמרו , ולמה שכתוב במקרא ובאגדה
על השבת ועוד ועוד. מתוך כך נוצר לך מבוא משמעותי מאוד למעשה בראשית
והשלכותיו לחיים העכשוויים. (באשר השבת היא הגדר העיקרי של זכר למעשה
בראשית בחיי השגרה היהודיים) מתוך כך אתה יכול להרחיב את היריעה יותר
ויותר. >
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 11:23 |
|
| |
?מה עוד אתה רוצה ? שאלמד כאן את כל הש"ס זה נראה לך הגיוני ? אם כן תתחיל אתה ללמד כאן מסכת שבת כשתסיים אשתדל גם אני לעסוק בכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 12:41 |
|
| |
זה לא קצר בהרבה. אבל אתחיל עם שאלות בסיסיות, קודם כל בנוגע למשנה. למה ק"ש היא הנושא הראשון שעוסקים בו במסכת ובש"ס בכלל ? במיוחד על רקע זה ששם המסכת הוא ברכות , כאשר רק מהפרק השישי והלאה עוסקים ממש בברכות. (למעט נגיעה בברכות ק"ש ותפילה שהן טפילות לנושאים העיקריים דהיינו ק"ש ותפילה) למה מתחילים דוקא מק"ש של ערבית ? (שאלה שגם הגמרא מתייחסת אליה ) מהי בכלל ק"ש ? (לכך יש מקורות די מפורשים במשנה בגמרא והאה) למה צריך לזה זמן מוגדר ? מה הרמזים ששאר המשניות בפרק הראשונים נותנים לנו כדי לענות על השאלות האלו ? אחרי כל זה יקל עלינו בהרבה לעסוק בזמנים המוגדרים עצמם לק"ש . (וגם אז יש עוד גורמים רבים שצריך להתייחס אליהם, בטרם נוכל לצייר תמונה מבוססת מספיק על הסוגיא )
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 13:03 |
|
| |
יפה
אנסה להתיחס חלקית
קריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים שקדמה לקבלת מצוות.
האם היינו מעדיפים מסכת קריאת שמע? ייתכן כמובן לדון עד כמה הברכות הם חלק מקריאת שמע.
מתחילים מערבית בגלל שזהו סדר היום ההלכתי (מצווה ראשונה שאדם מתחייב בה ביום החדש, או בהכנסו למצוות)
מהי ק"ש? לגמרי לא פשוט, במיוחד אם נניח שק"ש דרבנן.
על הזמן המוגדר אני תמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 13:28 |
|
| |
האם לא נכון היה , לפתוח קודם את המסכת , בחיוב קריאת שמע, ורק לאחר מכן זמן החיוב?,
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:12 |
|
| |
איש ציפור
סלח לי שאני מתעקש לאפיין, אך נראה לי שדי בולט ששאלות מבנה תופסות נפח חשוב בצורת הלימוד שלך.
יש מאפיינים נוספים, אך הם משותפים לעוד כמה צורות לימוד.
א. בשונה מרבים אתה שואל גם על דברים שמוכרים לך, קרי מערער על הנחות, וזה מאפשר בחינה מחודשת של הדברים - כגון למה צריך זמן מוגדר, מהי ק"ש.
ב. אתה מניח שקימים דברים עמוקים, ושהתנאים היו מודעים להם, ולכן אתה מחפש רמזים לדברים הללו במשנה.
כמובן שהשילוב בין כל אלא, ועוד מאפיינים שלא שמתי לב אליהם כעת, וגם כאלו שלא באו לידי ביטוי בהודעתך זו, יוצרים את דרכך.
אפרופרו שאלות מבנה, ישנה ישיבה בשם "רעוא", שלפי הרושם שלי, הלימוד שלהם מקביל מאוד לשלך.
קישור לתיאור צורת הלימוד. http://www.sup.co.il/28572812
קישור להדגמה של הלימוד במסכת קידושין, שימו לב לנפח שתופסות שאלות המבנה. http://www.sup.co.il/45590339
תוקן על ידי שומר_תוכחת ב- 10/11/2009 14:17:24
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:24 |
|
| |
במבט חטוף יש דמיון לא מבוטל לרג"נ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:25 |
|
| |
אוקיי, אמרת קבלת עול מלכות שמיים, זה פותח לנו עוד כמה ענינים. למה דוקא באופן הזה של קריאת פרשה מהתורה ? למה דוקא הפרשה הזו ? (אגב ק"ש כוללת בסופו של דבר גם קבלת עול מצוות ואת פרשת צצית ולא רק את הפרשה הראשונה, גם כאן יש מקום לשאול למה) בכלל זה ההתחלה ולא מצווה או ענין אחר כמו האמונה או הידיעה כפי שמופיע בהרבה ספרים "לידע שיש שם מצוי ראשון" וכד' . וגם השאלה של ירוחם. למה דוקא עיסוק בזמן. ונראה לי שכאן אפשר להתחיל למצוא את התשובה/ות. המשנה נכתבה בעיקר בגלל צורך הזמן (כפי שמופיע בסוף המסכת) ועיקר צורך הזמן (של ימי בית שני וכתיבת המשנה בפרט, ובמובנים רבים עד היום) הוא לשנות את נקודת שיווי המשקל של הדת היהודית מהתגלות א-להית אל האדם שמקבל את עול השמים על עצמו. (בטח שמת לב שאני חורג כאן מהקודקס ההלכתי כגורם שעומד בפני עצמו) וכך מובאת דוקא הדוגמא של כניסת הכהנים לאכול בתרומתם כתחילת זמן ק"ש של ערבית (שאופיה הבסיסי הוא חושך שמשמעו התנתקות מהעולם החשיבה הממשי, דהיינו מחוש הראיה) כזמן של אכילת התרומה דהיינו היכולת ליצור קשר בלתי אמצעי אל הקדושה ע"י אכילה. (יש כאן מה לעיין יותר, וכמובן להתייחס למאפיינים האחרים שהגמרא נותנת והנפקותות מהן) סוף הזמן של ק"ש של ערבית הוא חצות מחשש לפשיעה (להרחיק את האדם מן העבירה) כי זה החשש של שעות הלילה שכחה והתנתקות מוחלטת מחובת האדם, או בפשטות שינה. (הן בפשט והן בדרש שהרחבתי כאן) ומכאן לשחרית, השחר מתחיל ע"י הבדלה ויכולת לבקר (מה שנקרא בקר) ולהבחין בין גורמים שונים במציאות (במשנה מדברים על צבעים, בגמרא יש הבחנות נוספות) , אבל ברגע שהמציאות עוברת לפעול באופן עצמאי כבר א"א לקבל עול מלכות שמים, כי יש גורמים אחרים בעלי השפעה במציאות, וכאן נכנסת מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע, ר' אליעזר מגביל את הזמן בהנץ החמה, באשר החמה היא הכח בטבע שמראה על תחילת ה"פעולה" של היום (עיין בהקשר הזה גם דעת ר"א בענין ק"ש של ערב, וגם בדרשות חז"ל בתחילת פרק "השוכר את הפועלים") ועוצמתו , מה שמשפיע על הקשר ויכולת האבחנה הטהורה של האדם בבוראו (מה גם שמרגע זה האדם מחויב גם לפעול את פעולתו בעולם, ולא רק להיות נפעל) לעומת ר' יהושע שרואה את השלב בו גורמים אנושיים אחרים (כשבני המלכים מתחילים לקום ולעשות מה שהם רוצים) מתחלים להשפיע על כשלב בו כבר דעת האדם משתעבדת, ולכן כבר א"א לקבל עול מלכות שמיים כפי הראוי, באשר דעת האדם כבר לא פנויה להתייחס רק אל הבורא. במעט פשטנות, נראה לי שזה הקו הבסיסי בענין הזה, ברור שיש מה לדייק ולהרחיב יותר, כדי להבין את הדברים על אמיתתם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2009 14:49 |
|
| |
אש"צ
כתבת:
<בכלל זה ההתחלה ולא מצווה או ענין אחר כמו האמונה או הידיעה כפי שמופיע בהרבה ספרים "לידע שיש שם מצוי ראשון" וכד' .> כמדומני שלא הבנתי את כוונתך.
המעבר מא-ל המדבר אל האדם לאדם המקבל עול שמים על עצמו לכאורה היה בתחילת בית שני עם סתימת הנבואה.
|
|
|
|
|
