עולם הבא ותחיית המתים - רמח"ל מול רמב"ם

הרמח"ל הרי מציין שישנו אדם הבוחר בין משיכת הגוף והנשמה. הרי שיש כאן שלושה חלקים.

זה לשונו דרך ה חלק ראשון פ"ג


...ואולם להיות הדבר הזה נשלם כראוי, גזרה החכמה העליונה שיהיה האדם מורכב משני הפכים, דהיינו מנשמה שכלית וזכה, וגוף ארציי ועכור, שכל אחד מהם יטה בטבע לצדו. דהיינו: הגוף לחומריות והנשמה לשכליות, ותמצא ביניהם מלחמה, באופן שאם תגבר הנשמה, תתעלה היא ותעלה הגוף עמה, ויהיה אותו האדם המשתלם בשלמות המעותד, ואם יניח האדם שינצח בו החומר, הנה ישפל הגוף ותשפל נשמתו עמו, ויהיה אותו האדם בלתי הגון לשלמות, ונדחה ממנו ח"ו...

מיהו האדם הבוחר. ישנה הרי מלחמה בין הנשמה המושכת לרוחניות ובין הגוף המושך לגשמיות.
אז מי נשאר לבחור ולהכריע?
חייבים להניח כאן "תודעה נוספת" .
אז מה היא האישיות של האדם החלק הבוחר או הנשמה. ומה היחס ביניהם?



הגמ' שציינת היא לפי התפיסה האריסטוטלית שפעילות האורגניזם חייב כח-חיים. זה לא קשור לתודעה האנושית שהוא חלק נוסף במשנתו. אצל חז"ל הכל נקרא נשמה בין חלק התודעה ובין חלק המחיה את הגוף (לדעתם שצריך משהו להפעלת מערכת ביוכימית).

תוקן על ידי אברום_בורג ב- 18/11/2010 02:40:50

דרום

אין לזה שום הסבר. כי זה לא נכון.

*הרמח"ל היה גאון בללקט את כל הרעיונות והתיאוריות שהיו לפניו בפילוסופיה ובקבלה ובשאר החכמות, ולבוללם לעיסה אחת.
כשבוחנים ומנתחים את רעיונותיו אחת לאחת. מתגלה הסינתזה שפשוט לא מחזיקה מעמד.
גם ברעיונותיו בקבלה עצמה, הוא ניסה לאחד בין מיתודות קבלה שונות וגם שם התוצאה לא עולה יפה.

**בדומה לזה. הרמב"ם ניסה לסנתז בין הפילוסופיה היוונית למחשבת ישראל. וגם שם יצאו תוצאות מוזרות מאוד.
 אחת מהם היא הנידון כאן, שהארץ (העולם הזה) תתקיים לעד אבל לריק.
 אולי כדי לשמש בית קברות נצחי לגופות לשעבר של הנשמות המתענגות בעולם הבא.

תוקן על ידי ראשישיבע ב- 18/11/2010 09:26:54

ראשישיבע
אנא נמק את טיעונך, מדוע זה לא נכון.
אני הקטן מבין את השאלה של אברום מיהו האדם המחליט, ואינני מבין את תרוצו של דרום, אך עדיין ייתכן שהבעיה היא בקוצר המשיג.

_________________