הנשמה במצרים העתיקה
הנשמה האנושית מורכבת מחמישה חלקים: הרן, הבה, הקה, השעות, והאיב.
1-איב =חלק החשוב ביותר היה האיב, שזהה במשמעותו ל"לב" בעברית.
2- שעות (צל) צילו של האדם
3- רן (שם)שמו של אדם
4- בה (נשמה/אישיות)הבה הוא כנראה המושג הקרוב ביותר למושג ה"נשמה" ביהדות או בתרבות המערבית.
5- קה (כוח החיים)
***
קה (כוח החיים)
הקה היה כח החיים, ההבדל בין אדם מת לחי, והמוות אירע כאשר הקה עזב את האדם. הקה נוצר על ידי האל חנום על אבניים של קדרים, או שהועבר לילדים דרך הזרע של אביהם.
המצרים האמינו גם שהקה מחוזק בעזרת מאכל ומשתה. לפיכך ניתנו למתים מנחות של מאכל ומשתה, למרות שהקה שבתוך המנחות, ולא המנחות עצמן, הוא שנאכל. הקה לעתים קרובות הוצג באיקונוגרפיה המצרית כדמות שניה של האדם.
הנשמה בחיים שלאחר המוות
המצרים האמינו כי המוות מתרחש כשהקה עוזב את האדם. מטרתם של טקסים שנערכו על ידי הכהנים לאחר המוות, למשל "פתיחת הפה", הייתה לא רק להשיב את יכולותיו הפיזיות של האדם במוות, אלא גם לשחרר את הקשר של הבה עם הגוף. שחרור זה איפשר לבה להתאחד עם הקה בחיים שלאחר המוות, ואז נוצרה ישות הקרויה "אח".
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 29/11/2010 13:40:29
 |
|
|
