| נשלח ב-30/6/2008 18:26 |
 |
| |
בתור מה אתה שואל אותנו ''האם אפשר לארגן''?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 12:33 |
|
| |
יש לי רעיון ואני מחפש דרך להביא אותו לידי ביצוע
להקים ישוב קהלתי של 1000-אלף משפחות תורנייות מכל החוגים
אשכנזים ספרדיים ליטאים וחסידים וגם חרדלי"ם
בישוב יש צורך להקים יקב ומחלבה ומאפיה וכן בתי מלאכה שיאפשרו לתושבי המקום להתפרנס
כמו כן יש להקים כולל שיעסוק בעיקר בהלכות הקשורות למצוות התליות בארץ הלכה למעשה לצציאת פתרונות מעשיים
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 16:23 |
|
| |
רעיון נפלא
מתווה ביצוע:
1) קנה קרקע מתאימה
2) השג את האישורים המתאימים
3) בנה תשתיות והוצא מכרזים לקבלנים
4) שווק את העיר
5) גייס כספים ממשקיעים והקם את היקב, מחלבה, והמאפייה. אני מציע גם מתפרה לדזיקע'ס, בית מלאכה לעיקור מכשירי MP3 פסולים, וסדנת כובענים.
6) אני מציע להקים לצד הכולל שיעסוק בפתרונות מעשיים, כולל גבוה שיכין את התשתית התיאורטית.
7) אני מתחייב להקים עיר נוספת ליד העיר שלך
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 18:00 |
|
| |
אבי.
נראה לי לא הוגן לרפות ידיים של אדם המעוניין לעשות מעשה.
באם ידידינו 'קלף' מנסה למצוא שותפים ליוזמתו להקמת יישוב קהילתי הרי שמי שיכול לעזור שיעזור ומי שלא שלא.
וכי מה הרווח בהרפיית ידיים?
וכי באמת אין לכך כל סיכוי?
מילא אם היה מדמיין והוזה בדברים שאין להם בסיס, שחר וסיכוי לקום ולהיות עובדה. ניחא!
מצוה היא למנוע מאדם דמיונות והזיות.
אך אם ננסה לשפוט את המציאות - מסתבר שישנם רבים שישמחו להשתתף ולעקור ליישוב מסוג זה. אלא שקשה להם ב'קוּם, עשה' ומצפים הם ל'עתיד' שידחק אותם במו ידיו אל מקומות וחברה נאותים למגורים ולחיים עלי אדמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2008 18:04 |
|
| |
יהודים
ראית כאן זלזול? קלף כתב שיש לו רעיון, והוא מחפש דרך. ואבי קליין נתן לו (בחינם!) מיתווה ביצוע, כלומר דרך. לא נשאר לו אלא לבצע.
אגב, אני מסכים שמצווה היא למנוע מאדם דמיונות והזיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 12:56 |
|
| |
אולי אני נשמע מדומיין אבל אני חושב ברצינות שיש מקום להרים פרויקט תורני מעין מה שכתבתי
ויש לי כמה השגות לגבי מה שעניתם
א-
למה לקנות קרקע? בעיקרון האדמה בארצנו היא אדמת לאום ככה נאמר מפורש בחוק
מכאן שצריך לפנות חגורם מיישב ולקבל "משבצת " קרקע להקמת הישוב
ובנקודה זו יש בעיה
מי שמכיר את הישוב אור הגנוז בגליל ליד צפת יודע איזה טירטורים הם עברו עד שקיבלו את האפשרות להתיישב וגם האפשרות לא להיות מזוהיים עם איזה גוף פוליטי כלשהו
הגוף המיישב שלהם הוא :אמנה " של המפדל אבל הם לא מזוהיים עם שום גורם פולטי וזה היתה דרישה מפורשת של הרב היישוב
ב
לאור המצב של היום שהציבור התורני על רוב חלקיו מתרכז בעיקר בערים ובבניה רבת קומות יש בהחלט מקום לישוב בעל שטח פתוח ובלי מגדלים של בנינים רבי קומות
תוקן על ידי - קלף - 02/07/2008 13:38:16
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2008 13:16 |
|
| |
אני בעד.
חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ!!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2008 13:56 |
|
| |
לצערי, למרות ההודעות הרבות באשכול, לא הבנתי בדיוק את ההצעה ואת יתרונותיה וחסרונותיה. בכל מקרה, אני שותף לתחושה שמדובר בהצעה שסיכוייה להגיע לידי יישום הם נמוכים ביותר. למרות זאת, הייתי מעוניין להבין מעט יותר פרטים אודות ההצעה.
1. מהו "יישוב קהילתי"? כיצד משיגים שטח עבורו? מהן העלויות הנדרשות לשם כך? מיהו הגורם שמולו צריך לעבוד? כיצד נבחר המיקום להקמת הישוב?
2. מיהו קהל היעד של הישוב? מה הם המניעים שימשכו אנשים לישוב כזה? כיצד מביאים לשם את קהל היעד הרצוי? כיצד מונעים את כניסתם של אלו שאינם מתאימים?
3. מה אמור להיות המניע של היזם/מים? ציפיה לרווחים כספיים / פתרון למצוקות אישיות [דיור, חברה], תרומה לקהילה?
התשובות לשאלה 1 חשובות בכדי להבין את הפוטנציאל הקיים להקמת ישוב כזה במקום כלשהו ברחבי הארץ, התשובות לשאלה 2 נדרשות על מנת לבדוק בפועל האם אמנם ישנו ביקוש בקרב קהל היעד לרעיון , התשובות לשאלה 3 נחוצות בשביל לדעת האם יש סיכוי למצוא אדם או קבוצת אנשים שיירתמו לפעול למימוש הרעיון.
__________________________________________________________
זהו המקום המתאים לדעתי להעלות הצעה נוספת בתחום הדיור לציבור החרדי.
בשבוע שעבר נפגשתי עם אישה המועסקת על ידי משרד השיכון, על מנת לגבש הצעה מסודרת להקמת עיר חרדית חדשה בנחל עירון בשם "חריש". התוכנית באופן כללי כבר נזכרה לא אחת בעיתונות החרדית, אולם רק כעת שמעתי פרטים יותר ברורים. העיר המיועדת נמצאת ביציאה מכביש 6 בנחל עירון [היציאה האחרונה בשלב זה], יש בה עתודות קרקע ל-25 אלף יחידות דיור, מחירי הדירות במקום אמורים להיות מוזלים ולהקבע על ידי מחיר למשתכן. תפקידה של האישה הנ"ל הוא לעמוד במגעים עם קהילות חרדיות שונות ולגבש הצעה אודות אופן בניית העיר וגיבוש פתרונות לנושאים שונים כמו חינוך; תעסוקה; תחבורה; תרבות; לימודים גבוהים וכיו"ב.
אני חושב שלאנשי "אגודה אחת" עשוי להיות עניין רב בעיר כזו, בשל הריחוק היחסי שלה מבני ברק וירושלים. זו עשויה להיות פריצת דרך להקמת ישוב חרדי עם יותר פתיחות בנושאים שונים כדוגמת חינוך ותעסוקה. סדר הגודל המדובר הוא גדול בהרבה משל הערים החרדיות החדשות ביתר עילית מודיעין עילית ואלעד, מדובר בעיר בתוך הקו הירוק שאמורה בעתיד לעמוד ברשות עצמה.
מה דעתכם?
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2008 16:12 |
|
| |
בצ"כ,
נחמד לנו שאתה מבקר כאן...
על חריש נאמר רבות גם בבח"ח וגם בעיתונים. מה בדבר הסביבה? דובר על שכנים לא סימפטיים שאינם בני ברית.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2008 18:00 |
|
| |
שרגא
על הסימפטיות של השכנים אינני יודע, אינני סבור שכל מי שאיננו בן ברית הוא בהכרח לא סמפטי.
לגופו של עניין, הקירבה לישובים ערביים לא ידועה לי כמניעה להקמת ישובים חרדים. בשכונות ירושלים גרים חרדים רבים בקרבה לערבים, במאה שערים; רמות; רמת שלמה ורמת אשכול. גם הישובים החרדיים החדשים כדוגמת ביתר עילית ומודיעין עילית סמוכים מאוד לישובים ערבים. מדובר כאן על שטח בתוך הקו הירוק במרחק סביר מישובים יהודיים אחרים [עפ"י המפה 3.5 ק"מ מרחק אווירי מכפר פינס, 6.5 ק"מ מפרדס חנה, 11.7 ק"מ מחדרה], כשישנם גם ישובים ערבים בסביבה.
כשאתה מסתכל במפה תבדיל בין קציר-חריש שנמצאת בלב ישובים ערביים לבין חריש וקציר, המרחק האווירי בין השניים הוא 6.4 ק"מ.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2008 00:36 |
|
| |
לגבי חריש.
הבעיה הראשונה היא סילוקה של חמולת קראג'ה מן היישוב.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3489732,00.html
המקום עצמו ראוי, ורחוק מכפרים ערביים, יותר מביתר עילית. הביקוש לדירות מובטח בתנאי השוק של היום. צריך לדאוג שמחיר הדירות לא יאמיר בגלל ספסרים או עסקנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2008 01:07 |
|
| |
תשובות לשאלות לגבי הקמת יישוב חדש:
1. הקמת יישובים חדשים נעשית על פי החלטת ממשלה, וביוזמת מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, בשיתוף הסוכנות.
עד לגירוש יהודי עזה, היה לתנועת אמנה של גוש אמונים, מנדט ליזום הקמת יישובים חדשים בגליל. אמנה נמנעה מליזום הקמה של יישובים בגליל, מפני חשש מהיעדר ביקוש בשל המצב הבטחוני. בית צמוד קרקע של אמנה ביו"ש עולה כ- 600 אלפי ש"ח.
ייהוד הגליל היא מטרה איסטרטגית של ישראל, ושמעון פרס היה מופקד עליה עד למינויו כנשיא.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3168093,00.html
ראה גם אתר תנועת אור:
http://www.galil-net.org.il/HTMLs/Home.aspx
כעיקרון היישוב אמור לקום ע"י הקצאת קרקע ללא תשלום. כיום המדינה מעדיפה למכור קרקעות במסגרת הרחבות קהילתיות ליישובים קיימים. רוב המלל מחפה על אי עשיה.
הדרך להביא להקמת יישוב כזה, היא ע"י גיבוש קבוצה ראשונית, ותוך היעזרות בח"כים יצירת קשר עם המשרדים הנוגעים בדבר, עד לאישור היישוב.
המקום המועדף בגליל הוא במרחק של עד 20 דקות מיישוב עירוני עם תשתית חרדית כמו טבריה או צפת, ובמיקום גבוה שאקלימו נוח.
2. בהקמה של יישוב קהילתי יש צורך בועדת קבלה. קהל היעד, הוא זוגות צעירים ומשפחות חרדיות שאינם יכולים או רוצים לרכוש דירה בערים חרדיות. אנשים שמחפשים קהילה חרדית, אך מעדיפים איכות חיים ולא מגורים בערים. הפוטנציאל הוא גדול מאוד, ולאחר הצלחה של יישוב אחד, יקומו אחרים.
העתיד הדמוגרפי של ישראל תלוי בחרדים:
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=19139&MenuID=813
הנקודה עליה יקום או יפול דבר, הוא היכולת לגבש קבוצה הטרוגנית, שתחיה ללא מחלוקות ביישוב. ניתן לגבש קבוצה כזו סביב אישיותו של רב, בדומה להנהגה של הרב זאב לף ממתתיהו והר נוף.
יש לשלב אברכים יחד עם בעלי מקצועות חופשיים,
המודל של אור הגנוז מסובך יותר. שם יש יישוב שחי חיי שיתוף סוציאליסטיים, במשמעת נוקשה, עפ"י דרכו של הרב אשלג, ובהנהגתו של הרב שיינברגר. http://www.shemayisrael.com/orhaganuz1/
3. בעבר הקמת יישובים נעשתה על ידי תנועות התיישבות, ממניעים אידיאולוגיים. התנועה שילמה משכורת לפקידים שמטפלים באופן שוטף בהקמת היישובים. כך גם הוקמו יישובי אגודת ישראל (קוממיות, כפר גדעון), צא"י, ופא"י.
ניתן כיום להקים בסיוע מפלגות חרדיות, או בשיתוף פעולה עם גופים ממלכתיים: הסוכנות, הג'וינט.
המסגרת המקובלת להקמת ייישוב היא תחת חסותה של תנועה מיישבת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2008 13:19 |
|
| |
אשאל בצורה מפורשת
האם יש כאן מי שמוכן להתקדם עם הרעיון הזה לשלבים מעשיים
דהיינו
לנסות להקים ישוב תורני בגליל או בנגב
אלף בתי אב או יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2008 13:35 |
|
| |
למה אלף או יותר?
אני מוכן מאה.
_________________
--------------
מאיר
|
|
|
|
|
