| נשלח ב-4/6/2008 17:22 |
|
| |
חוסר ידע של חוקרים מפורסמים בדברי חז"ל
פעמים הרבה נתקלתי במה שכתבו חוקרים מפורסמים שמראה שהיו עמי הארץ ובנו תורות מבוססות על חוסר ידועתיהם בדברי חז"ל.
גרשם שלום בספרו על שבתי צבי הביא שש"צ סיפר שבהיותו ילד חלם שראה אש ששרף אמתו ובנה מזה פלפול פסיכולוגי. באמת הוא מבוסס על גמרא בסנהדרין קא: (הובא ברש"י בסוטה ט: בשינוי קצת) "תנו רבנן שלשה ניבטו ולא ראו ואלו הן נבט ואחיתופל ואיצטגניני פרעה נבט
ראה אש שיוצאת מאמתו הוא סבר איהו מליך ולא היא ירבעם הוא דנפק מיניה" וש"צ כיון בזה שהוא עתיד למלוך. גרשם שלום שלא ידע את הגמרא לא הזכיר כלום מזה.
ר' חיים ליברמן, החוקר החבדי, כבר היכה על קדקדו על חוסר הבנתו בתורת החסידות.
תוקן על ידי יהודה_ר ב- 04/06/2008 17:22:34
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2008 22:51 |
|
| |
לעיל נשאלה השאלה: מובא בכמה ספרים שהרמב"ם אמר על הרי"ף "גדול הוא, מי שטעויותיו ספורות" האם יש לכך מקור באחד מספרי הרמב"ם? כנראה שזה פרפרזה על לשונו של הכוזרי (מאמר א פיסקה צג): והגדול מי שחטאיו ספורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2008 01:16 |
|
| |
שופט בית המשפט העליון פרופ' חיים כהן, ששנה מעט במרכז הרב, ופירש, כתב את הספר "המשפט", הוצאת מוסד ביאליק, 1991 בו הוא מציג כל עיקרון משפטי מן התנ"ך וחז"ל.
בעמ' ~ 425, כתב שהשיוויון בערכאה השיפוטית בין אזרח לגר מופיע כבר בחז"ל, "חוקה אחת יהיה לכם ולגר הגר" - מה אתם בי"ד, אף הגר בי"ד.
וטעה שפתיחת ראשי התיבות היא בי"ד ניסן, ולא בית דין. כלומר גר לא עושה פסח מיד עם גיורו, אלא בי"ד ניסן.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2008 01:36 |
|
| |
מן הנמנע לקבוע דעה בענין זה ללא סריקת העמוד המקורי, או העתקת הקטע כולו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2008 04:39 |
|
| |
יעבץ, עיון בספרי חיים כהן מגלה ששנה הרבה ולא רק קצת. כנלפענ"ד ואם שגיתי ה' הטוב יכפר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2008 01:34 |
|
| |
| אלייעזר כתב: |  | אם תהיה התעניינות בדבר אתאמץ להעלות את הקונטרס הנ"ל לרשת
|
|
יש התעניינות, ותמיד תהא תועלת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2008 08:17 |
|
| |
מוגש בהוקרה ללומד ולשאר המתענינים [אם ישנם]
http://www.upfree.net/3382198
ולאלה שהסתבכו [כמוני] בסבך הפרלמוטרים שמופעים בקישור ששלח יעקב [קטלוג הספריה הלאומית]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2008 11:56 |
|
| |
אלייעזר
תודה רבה
לשאלתך באשכול אחר, הדרך הקלה ביותר להפיק תמונה מקובץ פי די אף, כשמדובר בקטע קצר, היא על ידי צילום מסך. (אני מניח שאפשר גם להדפיס לקובץ תמונה, אבל זה נראה לי יותר מסובך).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2008 21:34 |
|
| |
לעיל כתב יעבץ:
שופט בית המשפט העליון פרופ' חיים כהן, ששנה מעט במרכז הרב, ופירש,
כתב את הספר "המשפט",
הוצאת מוסד ביאליק, 1991
בו הוא מציג כל
עיקרון משפטי מן התנ"ך וחז"ל.
בעמ' ~ 425,
כתב שהשיוויון
בערכאה השיפוטית בין אזרח לגר מופיע כבר בחז"ל,
"חוקה אחת
יהיה לכם ולגר הגר" - מה אתם בי"ד, אף הגר בי"ד.
וטעה שפתיחת
ראשי התיבות היא בי"ד ניסן, ולא בית דין.
כלומר גר לא
עושה פסח מיד עם גיורו, אלא בי"ד ניסן.
עכ"ל.
ואני הק' שחשדן אני בעוה"ר, הגבתי מיד בזה"ל:
מן הנמנע לקבוע דעה בענין זה ללא סריקת העמוד המקורי, או העתקת הקטע כולו.
עכ"ל.
להלן נסב הדיון על אישיותו של חיים כהן, ועדיין לא
הביאו את הציטוט מהספר הנ"ל.
כהיום הזה טרחתי ובדקתי בשתי מהדורותיו של הספר, בעמ'
425, ולא מצאתי דבר וחצי דבר!
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 03/07/2008 21:33:26
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2008 11:08 |
|
| |
את הספר קראתי לפני כעשר שנים, וההפניה נעשתה מתוך הזיכרון. אני מעריך את מי שיכול לעיין ולבדוק במקור, ומנסה לסייע בידו.
כמדומה לי שכבודו מצוי אצל בית עקד הספרים יותר ממני, והינו בקי ורגיל בחיפוש מעין זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2008 13:57 |
|
| |
אפילו אם אני מצוי בבית עקד הספרים, זה לא מצדיק לדרוש ממני לבזבז את זמני בחיפוש בספר שיש בו למעלה מאלף עמודים. ההגינות המינימלית מטילה את חובת ההוכחה והטירחה על בעל הטענה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2008 16:34 |
|
| |
אולי הפניה זו תועיל, אם זה אכן שייך למאמר הזה.

|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 13:49 |
|
| |
מכיון שעסקו כאן בחיים כהן, אני מעתיק קטע:
· השופט חיים כהן, שבודאי אמור לדעת פרק במשפט עברי, מגלה את בורותו לעין כל, בכתבו: "גם עובדי אלילים ממש, נהנו, עוד בתקופת התלמוד, ממקצת זכויות האדם.. בשאלה האם יש להציל גם עובד כוכבים מפני רודפו נחלקו הדעות: המשנה גורסת כי הרודף אחר בהמה והמחלל את השבת והעובד כוכבים אין מצילין אותן בנפשן, ואילו מפי רבי אלעזר בן צדוק נמסר, כי גם העובד עבודה זרה מצילין אותו בנפשו", (זכויות אדם במקרא ובתלמוד, בהוצ' אוניב' משודרת עמ' 34). וכך, טועה השופט הנכבד בדבר משנה, בעוד כוונת המשנה (סנהדרין עג:) היא שהעובד עבודה זרה (הכוונה ליהודי שושה פעולת ע"ז) אין מצילין אותו (מן החטא) על ידי הריגתו, ולפי ראב"י יש להרוג אותו בכדי שלא יעבוד עבודה זרה. חשב כהן לתומו כי המדובר בזכויות אדם של נכרים. והפך את ראב"י המחמיר כאן, למיקל.
ולזיכוי הרבים אעתיק עוד כמה קטעים בסגנון:
· פרופ' יעקב שביט מאוניב' ת"א הוא אחד המומחים בזמננו בעניני מקרא ותלמוד, זה לא מונע ממנו לחשוב כי בפי חכמינו "טיול בפרדס" הוא לימוד חכמות חיצוניות וספרי כפירה.. וכך הוא כותב: "העימות עם הפילוסופיה האפיקוראית ה'כופרת' מתוארת (בחז"ל) כ'פרדס' מלא פיתויים וסכנות", (היהדות בראי היוונות, עם עובד ת"א 1992, עמ' 171). טעות שנובעת מתוך ההגבלות שהשיתו הקדמונים על "כניסה לפרדס" ועל ההשלכות החמורות המתוארות, אך טיול בפרדס הוא לימוד סודות התורה מעשה מרכבה ויחוד ה'
· טעויות מגוחכות אנו מוצאים עד ימינו, גם בבמות מדעיות מכובדות. כך למשל באנצ"ע (ערך גדר) מוזכר כי במשנה נזכר ראש העיר גדר בימי רבי עקיבא: "שזפר", עיון קל במשנה (ר"ה כב.) מראה כי האות ש' אינה אלא אות שימוש ושמו היה "זפר".
· (טעות דומה נמצאת באנציקלופדיה 'אוצר ישראל' ערך 'אמוראים', שם מוזכר בין רשימת האמוראים גם האמורא: "ר' אחא מאקרא דאגמא" ובציון - סנהדרין לח:. גם כאן אין אלא טעות מגוחכת, התלמוד שואל על כל אבר ואבר של אדם הראשון מאיזה איזור נברא, ועל השאלה עגבותיו (מנין)? עונה האמורא רב אחא: "מאקרא דאגמא").
· כעת נזדמן לידי מאמר מאת ש. א. (סיני תשיח') על חכמי ישראל בדורות האחרונים שטעו בדבר מקורות חלוקת התנ"ך לפרקים וחשבוה לקדומה. בין השאר הוא מביא את דברי ה'מטה אפרים' כי 'נוהגים לומר כל יום באלול עשרה קפיטלאך תהלים, וכשיגמרו כל התהלים יעלה כמנין כפ"ר מזמורים'. וכן מביא מספרי המוסר שכתבו אל תסתכל בקנק"ן כשהכונה לקנ' מזמורי תהלים. ומציג אותם כטועים. בזמן שחלוקת התהלים למזמורים אינה קשורה כלל לחלוקה הנוצרית לפרקים, והיא מוזכרת כבר בתלמוד (ברכות ט:).
· "הסירוב לשמש את החכמים (שעלול היה לגרום אחריו שיפוט מוטעה באופן חמור) היה עבירה הראויה לעונש הקיצוני ביותר.. (דילוג במקור) ההוראה היתה בדרך כלל פטורה מתשלום והיה זה אך הגון לצפות מהתלמידים לשלם בשירותים. תלמידים רבים היו עניים ונאלצו לאכול על שולחן מורם או להתקיים על נדיבותו", (פילוסופיה במזרח ופילוסופיה במערב, עמ' 81, בן עמי שרפשטיין). ולרגיל בתלמוד, לא נותר אלא למלא פיו צחוק..
מתוך פרק שלם העוסק בנושא (החלק הרלבנטי בערך באמצע העמוד).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 14:16 |
|
| |
(וכמה חוסר ידע נחוץ כדי לכתוב את הנאמר בהערה 11 שם: סוקרטס הומת על הדחתו נערים לחטא והוללות, ושום שוויון נפש מול המוות לא יהפוך את מעשיו למוסריים. ?! אגב, ביקורת נאה שאני מסכים עימה בכל לב על המבוקר האחרון ברשימה, בן עמי שרפשטיין, ניתן למצא בסוף דבריו של גבריאל מוקד כאן. )
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 15:46 |
|
| |
ביום העיון לרגל הוצאת הספר 'קבלת האר"י', הרצה הפרופ' אלחנן ריינר מאונ'
ת"א ברוב רהיטות על "כתב יד בעידן הדפוס - דלות, אזוטריות ואליטיזם". בהרצאה אמר הפרופסור בידענות שלתלמידים היה אסור לכתוב את חידושיהם. לחשוב שהוא למד בקול תורה..
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2009 16:01 |
|
| |
"בשנת 399 לפנה"ס נשפט סוקרטס בן ה-70 על כפירה באלים והשחתת מידותיו של הנוער ונמצא אשם". (ויקי).
השאלה היא רק למי אתה מאמין, לאפלטון שהציג את סוקרטאס ככליל השלמות או לאחרים.
|
|
|
|
|