אני לא יודע איך לכתוב את זה כדי שלא אשמע מתלהם (אבל כנראה שאין צורה כזאת)
אבל נמאס לי מהחרדיזם (בתור קולקטיב)
דיברתי עם אבי היום כמחצית השעה על ענייני שידוכים והמצב קודר...
לא מספיק שאין לי קטליזאטור להתחתן החל מהסיבה של פרנסה
וכלה בסיבה שאני ממש שונא/משתעמם/מגחך (מחק את היותר)
מהבחורות החרדיות מהטמטום בו הן חיות.
אבי חושש שאני התייאש.
אך הסברתי לו שמתייאש רק מי שהייתה בו תקווה, לא כן מצבי.
אני כ"כ רוצה לומר לו עש כמה אני מתעב את הממסד הזה,
שחרג מהגבולות שניסו יוצריו לשוות לו- הגולם קם על יוצריו.
נולד ממסד גזעני שונא זרים, תאוותן שלא רוצה להכיר בכך שייצר אבק אדם...
חסר רגש ובעל דרגות טיפשות גבוהות
אין אני בהשכלה כללית.
אלא בקרוא וכתוב, ובמושגים מתוך התלמוד.
לדעתי הישיבות זה 'הרס התרבות'.
דוחפים נערים לתוך עולם הישיבות- מעבד אדם שלא מתאים לחלקם ואולי לרובם אם לא לכולם.
עינינו הרואות את הבטלה והשעמום- נחלת הישיבשע'ס...
מה שכן מלמדים אותם זה לחוש ולהתגאות כאילו היו 'מצילי העולם'.
ממש 'דל גאה'.
אני מצטער על היום בו נכנסתי לישיבה.
שרפתי שנים רבות... על מה???
אני עוד רווק זקן שלא שווה אפילו בציבור שלו, אבק אדם...
יכולתי כבר לסיים תואר שני.
ואילו עכשיו כבר התרגלתי לחיי בטלה ושעמום.
וכל זה בשביל "שידוכים".
למה עשו לי את זה???
תוקן על ידי אסיק_good ב- 04/06/2008 18:11:54
נשלח ב-4/6/2008 18:59
מה הבעיה שלך ?
נשלח ב-4/6/2008 19:45
מי שלא טוב לו מוזמן ללכת.
עכשיו אסיק תביא מכתב של חילוני שישאל בדיוק את אותם שאלות "למה עשו לי את זה"...
נשלח ב-4/6/2008 20:07
מה שהיה היה. מפה אתה יכול להחליט בעבור עצמך ולקחת אחריות.
כי מיום ששאלת למה, ובהנחה ששנה הבאה אתה לא רוצה לשאול בדיוק את אותה שאלה, עליך לקחת אחריות על חייך ולהביא אותם למקום שנכון בעבורך.
נשלח ב-4/6/2008 22:35
ממש תגובות ענייניות 5 דק ושיש..
אתה צודק מאוד. השנים החשובות בהם היית צריך ללמוד לא יחזרו ולהשלים את הפער הגדול אתה לא תוכל להשלים. בהחלט ההורים שלך לקחו אחריות על החיים שלך והכניסו אותך לנישה שממנה לא תוכל כ"כ לצאת. זה מנגנון הגנה של הציבור החרדי שחושש מ"בריחת" אנשים לעולם שבחוץ. ע"י כך שהציבור לא מעניק לפרט ידע במתמתיקה, אנגלית, ידע נרחב כללי ובסוגר אותו רק עם לימוד תורה הוא דואג שהפרט- גם אם יציץ החוצה ויחשוב שאולי מתאים לו יותר לחיות בצורה קצת שונה- כשיקול זאת הוא יגלה את גודל הפער בינו לבין הציבור הכללי ויקלוט שהוא לעולם לא יוכל להגיע לאותה הרמה ולהצליח כמותם. א"אכ יעבוד בתור שליח פיצה או כל עבודה סיזיפית אחרת. מה שגורם לו לחשוב שעדיף לו להשאר איפה שהוא נמצא ולפחות לחיות בצורה "נורמלית" לציבור שממנו בא כי פשוט אין לו ברירה.
את האמת אני לא כ"כ מאשימה את ההורים שלך אלא יותר את רבני הציבור שלהם כולם שומעים כמו זומבים חסרי שכל. (יפה מאוד להקשיב לרבנים מה שלא יפה זה האילוף הרבני האינטרסנטי שהופך את האנשים לטמבלים מושלמים)
בקיצור- במקום להתמרמר יש לך 2 אופציות:
או- להמשיך בדרך בה חונכת- אם אתה באמת מאמין וחושב שהיא מתאימה לך- וזה נראה שאתה יותר בדרך של תורה ועובודה.
או- להעזוב את הישיבה או במקביל- ללמוד באוניברסיטה הפתוחה או להתחיל להשלים בגרויות.
אמנם יקח לך המון זמן ועצבים וגם תסיים הכל בגיל יחסית מבוגר אבל זה היה כבר ולצערנו לא היה בשליטתך. אז או שאתה מתחיל קצת בפיגור ולא מוותר או שאתה נכנע למוסכמות החברתיות ונשאר נספח למהלך חייך שיעורבו בתחושת תסכול הולכת וגוברת לדעתי..
אלמוני נכבד, טעית אתה בכך שנתת להוריך לנהל את חייך. אם לא חשבת שישיבה מתאימה לך אלא תואר שני, היית צריך לקום ולהעמיד בפני עובדות
אבל מה שהיה היה
ואני אומרת - אף פעם לא מאוחר!!! יש מספיק בחורות חרדיות שישמחו לקבל בחור עם תואר אקדמי אז תתחיל ללמוד, למה אתה מחכה?!
_________________
~~ יעלי ~~
נשלח ב-5/6/2008 06:21
אני דוגמה למי שסבל מבעיה דומה ומצא פתרון. אני מקווה שהבחור אינו מבוגר מדאי בשביל הפתרון:
ראשית, עברתי לישיבה חרדית-לאומית.
שנית, למדתי מקצוע שישמש בסיס. למדתי תואר בתחום קרוב באו"פ. השלמתי לתואר נוסף בתחום קרוב וכאשר היתה לי תעסוקה מכובדת למדתי עוד תואר בשביל להתקדם.
שלישית, נישאתי לאחר שהיה לי מקצוע והתחלתי ללמוד באו"פ, כמובן עם בחורה שאינה בוגרת החינוך החרדי (אציין כי בשש שנות הנישואין הראשונות פרנסתי כמעט לבד).
הצעתי היא שראשית עליך לעבור למקום בו תחיה עם אנשים שיתאימו לך, בכדי שתוכל למצוא את עצמך ובהמשך בת-זוג מתאימה (עדיף מישהי מאותה חברה ולא מהגרת כמוך, בכדי שיקל עליך להתערות בחברה).
בנוסף תלמד במסגרת מתאימה (כיום יש באו"פ המון תוכניות לימוד), כך שלאחר נישואין תוכל לפרנס. אם אתה חושש שלא תוכל לפרנס מספיק בהתחלה, הרי שניתן להתחתן עם בחורה שכבר עובדת, כך שיקל עליך ללמוד.
נ.ב. ואל תשכח שבנוסף יש גם צבא באמצע ועפ"ר יקשה עליך להינשא עם מחוייבות לצבא.
אז קח אויר ובארבע שנים (אם תהיה ממוקד) תוכל לצלוח את הדרך.
בהצלחה.
נשלח ב-5/6/2008 07:00
ילי- הוא טעה שנתן להורים שלו לנהל את החייו? טעה שכשלא סרבב להשלח לחיידר? טעה שלא מחה כשהלך לישיבה קטנה? ואח"כ לגדולה? הוא היה רק ילד! ההורים הם אלו שדואגים ומחלטים לילד. כשהוא כבר הבין את הבעיה ועמד על דעתו הוא היה אדם מבוגר שבזב את שנותיו המתאימות לענינים אלו ולא באשמתו בשום אופן! =0
שרפ- באמת אני מאוד מעריכה את מה שעשית זה מאוד מאוד קשה וצריך להיות עם אופי ברזל לראות את המרחק בין ה"עצמי הממשי" ל"עצמי האידיאלי" בתקופות האלה ולא לצרוח מדכאון. נס שלא התייאשת באמצע. ב"ה.
נשלח ב-5/6/2008 11:22
אני רוצה לספר משהו על עצמי,
אני גדלתי עד גיל 19 במערכת לוחצת מאוד מבחינה דתית, ואחד מההורים שלי פיתח ציפיות שאחיה את החיים שלא היו לו, וזה היה מסובך נורא.
אין לכם מושג במה זה כרוך להבין שלאף אחד לא באמת אכפת מה אתה רוצה או מה אתה חושב שטוב בעבורך, במיוחד שבציבור החרדי יש מנגנונים מורכבים כדי למנוע את זה.
אחרי ההבנה הכואבת מגיע שלב מסובך הרבה יותר והוא היציאה מקורבנות לאחריות, כלומר להפסיק לומר אני כזה בגלל ולהגיע למצב של אני כזה למרות (ובזכות)
זה אולי נשמע מופרך כי לכולם נראה שחיי די מרופדים, אבל אני - אני רק בזכות עצמי!
אז המלצתי לך: כך אחריות על חייך מנקודה זו, ותביא אותם למקום שבו אתה רוצה שהם יהיו!
אל תחייה את חייך בשביל אף אחד! תחייה בשביל עצמך!
בענין ההשכלה, יש לי מכר שהחליט בגיל 40 שהוא רוצה להיות רופא, כולם צחקו עליו, אבל הוא רופא היום (בן 52)!!!
ואתה מתחיל עכשיו, בן כמה אתה?? תתחיל, הכי גרוע- זה יצליח לך!!
(כי את חוסר ההצלחה כבר יש לך) .
נשלח ב-5/6/2008 11:39
אני לא רוצה להתחיל להתפלמס פה על עצם שיטת החינוך החרדית,
אני לא אומרת שאין בעיות בציבור החרדי,וכן בעיות קשות כלל ציבוריות,
נורמות בלתי היגניות שהשתרשו, מבלי שמישהו התכוין לכך, וגם כאלו שעשו אותם בכונה,
שאין להם כל בסיס בדורות שלפנינו
אבל מה שמקומם פה זה שמישהו לוקח בעיה אישית שלו וזורק את זה על כל הציבור.
על מהו כאוב הבחור?
על מה שהוא למד תורה? (אפילו החבריםשל שרפ [הנוכחים, לא החרדים] למדו בישיבה עד גיל 18)
על שהוא לא מצא שידוך? (בטח יש עוד אלף סיבות למה הוא לא התחתן עד היום)
למה הבחורות החרדיות מטומטמות (לשיטתו)? (בעיה גנטית?)
בן כמה הוא הרווק הזקן? (יתכן שהוא רק בן 23 והחיים עוד לפניו לעשות מה שהוא רוצה)
ואיך איך שאר החברים שלו כן התחתנו?(נו באמת איך האידולגיה לא סגרה עליהם)
נשלח ב-5/6/2008 12:35
סתם שאלה, חשבתם אולי הוא מעוניין בבחורה עם השקפה חרדית אבל השכלה רחבה ?
נשלח ב-5/6/2008 12:39
אמנם הוא התחיל בבעית השידוכים, אך אם תמשיך לקרוא תראה שהוא מדבר על החיים הדפוקים שלו ומשליך את זה גם על הצעות השידוך שלו. מהתחלה לא טוב לו עם עצמו.
תוקן על ידי משתוקקת ב- 05/06/2008 12:40:35
נשלח ב-5/6/2008 15:03
sihs כתב:
על מה שהוא למד תורה? (אפילו החבריםשל שרפ [הנוכחים, לא החרדים] למדו בישיבה עד גיל 18)
למה הבחורות החרדיות מטומטמות (לשיטתו)? (בעיה גנטית?)
אני אענה לך תשובה רק על שתי שאלות אלו:
1. הם למדו בישיבה תיכונית עד גיל 18. כשהם באו לישיבה גבוהה כבר היתה להם בגרות ובתאוריה יכלו לעזוב כל רגע וללמוד באוניברסיטה.
2. הבעיה אינה גנטית. הבעיה היא חינוכית. הרי חינכו אותן לחשוב בצורה מסויימת (הדרך החרדית) והוא לא מעוניין בדרך זו. אבל מעבר ישנה עוד בעיה והיא שמי שלמד בישיבה יודע שלעיתים מעגלים פינות (מעטים מצליחים ללמוד כל השבוע בכל הסדרים ללא איחור או חיסור במשך כל הזמן, חלק אינם מקבלים את השקפת הרבנים וכד' ). הבנות שהתחנכו לאידיאל, קשה להן לעיתים לתפוס את זה, ואם בחור יגיד שהוא לא למד סדר או שניים יחשבו שיש לו בעיה קשה. הנ"ל כנראה אינו המתמיד של הישיבה, אך מנגד קשה לו לספר על עצמו, מחשבותיו ועיסוקיו לבנות חרדיות, כי הן תקשרנה בין התנהגותו לפגיעה בדמות הבחור שאליו חינכו אותן (ואולי הוא סיפר וניתקו עימו את הקשר).
